פנחס יחזקאלי: עקרון השרידות של ד"ר אורי מילשטיין

תקציר: המניע המרכזי של האדם והמערכת אינו מימוש ערכים נאצלים או השגת יעדים מוצהרים, אלא הבטחת המשך קיומם ושמירה על מעמדם בסביבה מאיימת.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

המאמר מבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על שרידות, מטרת העל של מערכת מורכבת. למאמרים האחרים:

*  *  *

עקרון השרידות הוא תפיסה מרכזית וביקורתית בהגותו של ההיסטוריון והתאורטיקן הצבאי ד"ר אורי מילשטיין (ראו תמונה למטה).

לפי מילשטיין, עקרון השרידות מנוסח כך: "היעד הראשוני והבסיסי של כל אורגניזם, אדם, ארגון או מערכת אנושית (כולל צבא, מדינה או מפלגה) הוא לשרוד בעולם של תחרות ומשאבים מוגבלים."

על אף שזה נשמע בסיסי, מילשטיין גורס כי עקרון זה הוא המניע האמיתי ומחולל התנהגותן של מערכות אנושיות, ולעתים קרובות הוא בא על חשבון מטרותיו המוצהרות של הארגון.

[תמונתו של ד"ר אורי מילשטיין משמאל היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב, "סוד קסמה של רחל המשוררת"]
[תמונתו של ד"ר אורי מילשטיין משמאל היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב, "סוד קסמה של רחל המשוררת"]

עקרונות המפתח של התאוריה:

  • שרידות אישית וארגונית מעל לכל: מילשטיין טוען שבעוד שארגון (למשל, צבא) מודיע שמטרתו היא ניצחון בקרב או ביטחון המדינה, בפועל, בעלי התפקידים והמערכת עצמה פועלים ראשית לכל כדי לשרוד פוליטית, מקצועית ומעמדית.
  • כיסוי מחדלים כטקטיקת שרידות: מכיוון שהשרידות היא היעד העליון, לוחמים, מפקדים ומנהיגים יינטו לחפות על כישלונות, להסתיר תחקירים, אמיתיים ולטפח "מיתוסים" חיוביים, שכן הודאה בכישלון או בלמידה אמיתית עלולה לסכן את מעמדם או את שרידות הארגון.
  • היעדר תחקיר אמת ואפקט ה"דיס-אינפורמציה": לפי התאוריה, מערכות ביטחוניות ופוליטיות נוטות לייצר סיפורים ומיתוסים במקום לבצע תחקירים נוקבים, משום שתחקיר אמת עלול לחשוף ליקויים מבניים ולפגוע בשרידות האישית של מקבלי ההחלטות.
  • הסביבה האבולוציונית: מילשטיין שואב את הרעיון מעולם הביולוגיה והאבולוציה: כמו שכל זן בטבע מתחרה על שרידותו, כך גם אנשים ומוסדות נלחמים על הישרדותם בסביבה תחרותית ולוחצת.
[בסרטון: עקרון השרידות של ד"ר אורי מילשטיין]

תאוריה זו מתכתבת היטב עם תורת המערכות המורכבות

שרידות היא עקרון יסודי ומטרת העל של כל מערכת מורכבת (Holland, 2014) – מבנה שבו אלמנטים רבים פועלים יחד בצורה דינאמית, תוך קיום תלות הדדית בין מרכיביה (Mitchell, 2009). מערכות אלו, בין אם מדובר בביולוגיה, חברה, אומה או מערכת אקולוגית, מתקיימות ומתפתחות בתוך רשת סבוכה של קשרי גומלין, משאבים, ואיומים (Meadows, 2008). מטרתן של מערכות אלו היא, כאמור, להמשיך להתקיים למרות שינויים ותהפוכות חיצוניות ופנימיות.

לדוגמה, מערכות ביולוגיות כמו גוף האדם מבוססות על אינטראקציה בין תאים, רקמות, ואיברים, בעוד שמדינות נשענות על מבנים פוליטיים, כלכליים, וחברתיים. בכל הקשרים האלו, המערכת מצליחה לשרוד כאשר היא מסוגלת להתאים את עצמה לסביבה משתנה ולהתגבר על איומים קיימים או פוטנציאליים (Gunderson & Holling, 2002).

המושג האנגלי ל"שרידות" הוא Survivability. במאמרים אקדמיים הקשורים למערכות מורכבות ניתן גם למצוא שימוש במונחים Resilience (חוסן) או Persistence (התמדה), תלוי בהקשר – כאשר Survivability מתמקד ביכולת להמשיך להתקיים, ו-Resilience מדגיש התאוששות מהפרעות.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

[בתמונה: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת… התמונה מציגה צמח חזק ופורח ששורד בסביבה מדברית קשה ויבשה. המערכת המורכבת כאן היא הצמח עצמו והשורשים העמוקים והמפותלים שלו. הישרדות הצמח תלויה במנגנונים הפנימיים שלו (כמו יכולת אגירת מים) וביכולתו להתרחב ולחפש משאבים בסביבה העוינת. תמונה זו מדגישה את ההסתגלות והחוסן של מערכת טבעית מול תנאים קיצוניים.התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

[לאוסף המאמרים בנושא מורכבות ומערכת מורכבת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה