גרשון הכהן: אתגר החזקת רצועת הביטחון בלבנון

תקציר: בעת הזו, נכונה הערכת הרמטכ"ל על חיוניות המשך נוכחות צה"ל במרחב האבטחה בלבנון, אבל לקחי העבר מחייבים הסתגלות גמישה ויצירתית למגמת לחימת הגרילה של חיזבאללה שלא תחדל עד שיפורק מנשקו.   

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 25 ביוני 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

גם ראש הממשלה נתניהו וגם שר הביטחון כ"ץ חזרו והכריזו  כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת הביטחון בלבנון. בניסוח של נתניהו, ניתן פתח לגמישות בהוספת האמירה "ככל שיידרש".

הרמטכ"ל – שמכיר היטב את מכלול האיומים, שבהם התמודד צה"ל ברצועת הביטחון, כפי שהתקיימה עד לנסיגה בשנת 2000 – מקפיד הפעם להימנע מהכינוי "רצועת ביטחון", ומעדיף במקומו את הכינוי "מרחב אבטחה". בהערכתו המקצועית הבהיר כי כל עוד ימשיך חיזבאללה להתקיים ולפעול בלבנון כארגון חמוש, תמשיך להידרש נוכחות צה"ל במרחב האבטחה על אדמת לבנון כתנאי להגנת היישובים על קו הגבול מפני איום הפשיטה וירי הנ"ט.

בנסיבות אלה מומלץ לפיקוד הצפון ללמוד מחדש את לקחי שנות השיא של הלחימה ברצועת הביטחון 1995-2000

הלקח העיקרי הוא שהחזקת רצועת הביטחון לכשעצמה, אינה מבטיחה ביטחון ליישובי הצפון. התסכול שנבע אז מתחושת חוסר התוחלת המערכתית מהמשך השהייה בלבנון, היה המניע העיקרי לנסיגה.

גם אז כמו בימים אלה, האיום התבטא בשתי מגמות פעולה של חיזבאללה:

• הראשונה ביטאה לחימת גרילה לפגיעה בכוחות צה"ל שפעלו במרחבי רצועת הביטחון.
• השנייה, התבטאה בירי רקטות על יישובי הצפון.

השילוב בין שתי המגמות הופעל אז בהקשר מערכתי, בניצול מתוחכם של הזדמנויות שכביכול נתנו לחיזבאללה את הצידוק לירי על אזרחי ישראל כתגובת נגד לפעילות צה"ל בלבנון, כמו לדוגמה תגובת נגד לפגיעת צה"ל באזרחים לבנוניים. במלכוד הזה, היו אלה טעויות הפעולה של כוחות צה"ל וצד"ל, שהוצגו כאחראיות  לתגובת חיזבאללה כנגד אזרחיי ישראל.

בכל הממדים שביטאו אז את לחימת הגרילה של חיזבאללה כנגד כוחות צה"ל, באה לביטוי נקודת התורפה של כוח צבאי, הפועל להחזקת מרחב כבוש ללא מומנטום התקפי. זו בעיה מבצעית קלאסית, המוכרת לצבאות סדירים עוד מימי האימפריה הרומית, חוו אותה הרוסים באפגניסטן, האמריקאים בעיראק ובאפגניסטן. הבין אותה בשנות רצועת הביטחון אלוף פיקוד הצפון עמירם לווין, שתבע לצאת למבצע התקפי רחב להכרעת חיזבאללה, וכשהצעתו נדחתה, הצטרף לממליצים על נסיגה.

אסון המסוקים בפברואר 1997, בו נהרגו 73 לוחמים, הגביר אז את תחושת התסכול:

האסון נבע ביסודו מהתגברות איום המטענים בצירי התנועה, מה שהביא להחלטה לצמצם את תנועת השיירות ולהעביר את הלוחמים למוצבים הרחוקים בדרך האוויר. אבדן השליטה של צה"ל באבטחת הצירים נבע אז ממחסור קבוע בסדר הכוחות שהוקצו לרצועת הביטחון. קשיים בסיסיים  אלה מוכרים היטב לרמטכ"ל, והנחו אותו להתוויית קווי המרחב הצהוב של מרחב הביטחון, במגמה להימנע ככל הניתן משיבה לנקודות התורפה שנחשפו בימי רצועת הביטחון. 

יותר מכל יש להכיר במלכוד האסטרטגי שלכד באותן שנים את תפיסת הביטחון הישראלית בגזרת לבנון

בתחכום מנוהל היטב הצליח חיזבאללה לעורר ספק ביסוד התכלית להחזקת רצועת הביטחון. כאשר עצם שהיית צה"ל על אדמת לבנון נראתה שוב ושוב כסיבה להעדר הביטחון לתושבי הצפון. כך למשל לאחר שבוצעה ביולי 1994, התקפה אווירית יזומה על מחנה האימונים של חיזבאללה עין דרדרה בבקעת הלבנון, תגובת הנגד המידית של חיזבאללה הייתה רקטות על קריית שמונה ולאחר מכן מכונית תופת בבואנוס איירס על בית הקהילה היהודית, 85 אנשים נהרגו. בתנאים אלה, מתוך ההרתעה שהשיג חיזבאללה והדאגה לביטחון אזרחי הצפון, הוגבלה יכולתו של צה"ל לבטא יוזמה התקפית בשימוש  במרכיבי עליונותו.

בעת הזו, נכונה הערכת הרמטכ"ל על חיוניות המשך נוכחות צה"ל במרחב האבטחה בלבנון, אבל לקחי העבר מחייבים הסתגלות גמישה ויצירתית למגמת  לחימת הגרילה של חיזבאללה, שלא תחדל עד שיפורק מנשקו.   

[לאוסף המאמרים בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• הרחבת המושג: 'מערכה'.
• אוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון.
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• אוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות.
• להרחבת המושג: 'גרילה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכה – השגת יעד אסטרטגי נתון בזירה נתונה, ייצור ידע, 3/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 2/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), גרילה – השלב השני במלחמות העצמאות של עמים קטנים, ייצור ידע, 22/7/14.