מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע'

תקציר: ב- 1 במרץ 2021 אישרה ממשלת ישראל את הצעת שר הביטחון, בני גנץ, להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל ולאנשי צד"ל שלחמו ברצועת הביטחון בלבנון מספטמבר 2081 ועד מאי 2000. נסגר מעגל… והיום, מי שלא רצה אז לשלם את המחיר, קיבל בחורף 2023-24 רצועת ביטחון מדממת עם הרס אזרחי עצום בתוככי ישראל... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה, והלוחמה ברצועת הביטחון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[בתמונה: חיילי צבא לבנון בבירות במהלך מלחמת שלום הגליל. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי James Case קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]
[בתמונה: חיילי צבא לבנון בבירות במהלך מלחמת שלום הגליל. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי James Case קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.0]

עודכן ב- 6 ביוני 2022

ב- 1 במרץ 2021 אישרה ממשלת ישראל את הצעת שר הביטחון, בני גנץ, להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל ולאנשי צד"ל שלחמו ברצועת הביטחון בלבנון מספטמבר 2081 ועד מאי 2000. נסגר מעגל...

מלחמת לבנון הראשונה או מלחמת שלום הגליל (מלחמת של"ג) החלה בעקבות בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב. בין ה- 6 ל-11 ביוני 1982 זרמו כוחות קרקעיים של צה"ל ללבנון ולחימה נגד כוחות פלסטיניים. הסוריים שמצאו את עצמם בסכנת כיתור, נאלצו להצטרף ללחימה. בין ה- 12 ביוני 1982 לסוף אוגוסט 1982, התקיימה 'זחילה' תוך לחימה של צה"ל לכביש ביירות-דמשק, ובוצע כיתור בביירות, שאילץ את הסורים והפלסטינים לצאת מבירות. ב- 29 בספטמבר 1982, יצא צה"ל מביירות, המלחמה הסתיימה באופן רשמי (ויקיפדיה: מלחמת לבנון הראשונה).

נסיגת צה"ל בוצעה בשלבים, כשבין יוני 1985 למאי 2000, שהתה ישראל ברצועת הביטחון, עד שנסוגה - או 'ברחה', תלוי בהשקפת העולם - באופן חד-צדדי אל הגבול הבינלאומי ב-24 במאי 2000. בדרך גם נחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון, שהמחיש לנו את ערכם של הסכמי נייר במזרח התיכון... (ויקיפדיה: מלחמת לבנון הראשונה).

בעקבות המלחמה הוקם חיזבאללה, שנכנס לוואקום שיצר הפינוי הפלסטיני, ונלחם בכוחות צה"ל שנותרו בדרום לבנון. 654 חיילי צה"ל נהרגו במהלך מלחמת לבנון והמלחמה ומהלכיה נתקלו בביקורת פנימית קשה בישראל, מצד גורמים שונים (ויקיפדיה: מלחמת לבנון הראשונה).

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה, והלוחמה ברצועת הביטחון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

יצחק בריק

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

.

.

.

עמר דנק

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט..

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

.

.

.

אבי הראל

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.[1]

.

.

.

.

אמציה חן (פצי)

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

פנחס יחזקאלי

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

.

.

.

.

דובי קלינגר

אלוף משנה דובי קלינגר אל״מ משרת במילואים באוגדת הבשן 210. הוא חקלאי עובד אדמה מתוך בחירה ואהבה. בתפקיד האחרון בשרות הקבע, שימש כמפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי וכמדריך ללימודי מודיעין במכללה לפיקוד ומטה (פו״ם); ובמשפט אחד אזרח שמאד אכפת לו מהנעשה במדינתו.

.

.

.

.

ולבסוף, היה כדאי?

מי שלא רצה לשלם את מחיר רצועת הביטחון בלבנון, קיבל בחורף 2023-24 רצועת ביטחון מדממת עם הרס אזרחי עצום בתוככי ישראל...

ולא לומדים לקח, ואין גם שכל להצטער... 
[הכרזה: מי שלא רצה לשלם את מחיר רצועת הביטחון בלבנון, קיבל רצועת ביטחון מדממת עם הרס אזרחי עצום בישראל... היה כדאי? בתמונה: "פתיחת ציר" ברצועת הביטחון בכביש היורד ממוצב צה"ל שקיף אל חרדון לראס ביאדה. (1986). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oren1973. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]
[הכרזה: מי שלא רצה לשלם את מחיר רצועת הביטחון בלבנון, קיבל רצועת ביטחון מדממת עם הרס אזרחי עצום בישראל... היה כדאי? בתמונה: "פתיחת ציר" ברצועת הביטחון בכביש היורד ממוצב צה"ל שקיף אל חרדון לראס ביאדה. (1986). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oren1973. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

3 thoughts on “מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר 'ייצור ידע'

  1. Pingback: גרשון הכהן: מטרות המלחמה במבחן הנסיבות המשתנות | ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: מטרות המלחמה במבחן הנסיבות המשתנות | ייצור ידע

  3. מלחמת לבנון הראשונה , החלה במקרה מיד לאחר ההתנקשות בשגריר .
    הסיבות האמתיות , היו שונות לחלוטין , מאחר ואם לא היינו תוקפים את מחבלי עראפת ,
    כל יישובי גבול הצפון , היו תחת מתקפה של קטיושות מרגמות ופגזי תותחים למשך
    רצוף של כ 48 שעות .
    כ24 שעות לפני ממוש תכניתם , ישראל פתחה במלחמת מנע .
    עראפת גורש מלבנון לטוניס ומי שהחזירו לארץ ישראל , היה שמעון פרס .
    מיכה הרפז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *