פנחס יחזקאלי: דיסוננס קוגניטיבי – איזה כיף לעבוד על עצמנו…

תקציר: דיסוננס קוגניטיבי הוא מנגנון פנימי של הצדקה עצמית, הגורם - ביחד עם אחרים - לכשל חשיבה - הטיה קוגניטיביתתיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניהתחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

דף זה עודכן לאחרונה ב- 30 ביוני 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

דיסוננס קוגניטיבי הוא מנגנון פנימי של הצדקה עצמית, הגורם - ביחד עם אחרים - לכשל חשיבה - הטיה קוגניטיבית.

לא תמיד אנו מתנהגים בהתאם לעמדתנו. חוסר התאמה בין העמדה לבין ההתנהגות קורה, כאשר נורמות חברתיות - או אילוצים אחרים - כופות על הפרט דפוסי התנהגות בניגוד לעמדותיו.

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive dissonance) נהגתה ב- 1957, על ידי הפסיכולוג החברתי יהודי-אמריקאי, לאון פסטינגר (1989-1919; Leon Festinger; ראו תמונה משמאל למטה).

[להרחבה בנושא הטיות קוגניטיביות, לחצו כאן]

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה.

תחושה זו תדרבן אותו לשנות את פועלו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. 

זהו מצב שבו החשיבה שלנו מתמודדת עם אי-התאמה בין המרכיבים הקוגניטיביים (סתירה וקונפליקט בין עמדות), המצב לא נוח לנו, לכן אנו שואפים לצאת ממנו ולשוב לשיווי משקל.

[למקור תמונתו של לאון פסטינגר משמאל, לחצו כאן]

הסיבה להיווצרות הדיסוננס הקוגניטיבי היא, ששמירת העקביות היא מניע מרכזי לאדם.

לדוגמה: עובד אינו מעריך ואינו מחבב את הבוס שלו. לקראת עזיבתו, הוא נתבקש להודות לו בשם העובדים. ניתוח האירוע מצביע בבירור על חוסר איזון. כדי שהעובד יעבור ב"שלום" את האירוע, עליו לשאוף לצמצם את חוסר האיזון.

.

איך מצמצמים דיסוננס קוגנטיבי?

  • דרך שינוי אחת העמדות הדיסוננסיות: "בעצם הוא לא היה כל כך גרוע...".
  • איסוף מידע אשר משנה את אחת התפיסות הסותרות: "הבוס החדש יהיה שם ותהיה לי בולטות...".
  • שינוי המאזן בין הקוגניציות: "כל דבר, רק שילך...".

הרצון לצמצם דיסוננס קוגנטיבי תלוי ב:

  • חשיבות האלמנטים שיוצרים את הדיסוננס;
  • שליטה, שאדם מאמין שיש לו על האלמנטים האלה;
  • תמריצים: כמה משתלם לא לפתור את הדיסוננס.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mark Klotz לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים בנושא 'דיסוננס קוגניטיבי', לחצו כאן]

מקורות והעשרה