תקציר: המאמר מוקדש להיבטים החיוביים של תופעת ה'יהיה בסדר' הישראלית. בהיבטים השליליים עסקנו במאמר קודם. הטוב והרע הם שתי פנים של אותה תופעה. לצד ההשלכות המסוכנות, ה'יהיה בסדר' מבטא גם את היכולת להעז וליטול סיכונים, ואת האמונה ככוח מניע. הוא מאפשר גמישות, יצירתיות, פתרון בעיות בשטח, וסולידריות בעתות משבר. כשמערכות פורמליות קורסות – דווקא האלתור מציל חיים.

"המאמין בניסים - שוטה; המאמין שאינם יכולים להיעשות - אפיקורס"

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה הוא השני מתוך שלושה העוסק בתופעת ה'יהיה בסדר' הכל כך ישראלית. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: תופעת ה'יהיה בסדר' הכל כך ישראלית, חלק ראשון: היבטים שליליים.
• גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה", לקח חציית ים סוף.

גרסה קודמת של המאמר ראתה אור כמאמר בספרו של הרב, תת אלוף במיל', אביחי רונצקי, הקרוי: "יהיה בסדר" - הימור או תעוזה. היא מובאת כאל בעזרתו של הרב ובהסכמתו.

* * *

אחד הניסים החשובים ורבי המשמעות בסיפור יצירת מצרים, הוא נס חציית ים סוף המתואר בפרשת בשלח, המהווה המחשה יפה לכללי ההתמודדות הנכונים עם מצבי מצוקה והפתעה.

עם ישראל החונה על שפת הים מופתע לגלות כי פרעה בראש צבאו דולק אחריו ולוכד אותו בהפתעה כשהוא חונה וגבו לים. התגובה הטבעית להפתעה הינה הגלישה לכאוס ולאבדן השליטה: "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'…"; אחד הסממנים לאבדן השליטה הוא השיתוק שאוחז בעם, וההיתלות בנס שיבוא ממישהו גדול מהם.

סוף מחשבה במעשה תחילה

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". משמע, צאו מקפאונכם ותתחילו לפעול וליזום. במצבים אבודים לכאורה, דווקא "סוף מחשבה במעשה תחילה", היא הדרך הנכונה. הפעולה היא הדבר הנכון, כי היא יוצרת מצבים חדשים שניתן לנצל. צריך ליצור דינמיקה. ליצור התהוות, וההתהוות הזו היא הבסיס לגאולה או לנס המיוחל. משמע, תוצאה נכונה לא תבוא במצב סטטי פסיבי. תאמין ש'יהיה בסדר' ותתחיל לפעול, תצבור ידע, תיצור מצבים חדשים ותאפשר את הנס [לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן].

באיזה כיוון לפעול? לאן אמורים בני ישראל לנוע? לכיוון האחרון שאנשים יחשבו עליו – לתוך הים. רק במקומות הללו, הבלתי אפשריים לכאורה, נוצרים התנאים לנסים אמיתיים: "... זה אומר אין אני יורד תחילה לים וזה אומר, אין אני יורד תחילה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו באלו. קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ו, עמוד ב'). האם היה יכול לצעוד לתוך המים בלי להאמין ש'יהיה בסדר'?

הצד השלילי של תופעת ה'יהיה בסדר'

בצלם של אסונות ותאונות, נוהגים לתקוף את תופעת ה'יהיה בסדר'. ברקע הנסיבתי לאסונות, דוגמת גשר הנבנה ברשלנות וקורס, או משאית העמוסה בניגוד להוראות ומתהפכת, אכן מונחת לא פעם, במפורש או במובלע, אמונת ה'יהיה בסדר'. אמירה זו מסמלת, בהקשרים אלה, שטחיות הרפתקנית, יחד עם אמונה לא רציונלית, שאננות וביטחון עצמי מופרז.

במאמר קודם דיברנו על התופעה בהקשר של התרבות האסטרטגית הישראלית. ביטוי זה הפך מזמן לאמירה תרבותית-חברתית יסודית. הוא מבטא אופטימיות, גמישות, ביטחון שהכול יסתדר לבסוף – גם אם לא נערכים, לא מקיימים נהלים, וגם אם מתעלמים מסיכונים. רוח זו חוצה מגזרים ותחומים – מפקקים בכבישים ועד לקבלת החלטות ביטחוניות הרות גורל. מדובר באמונה קולקטיבית, שמלווה את החיים הישראליים ברמות שונות: מאדם יחיד שמחנה את רכבו על מדרכה, ועד לממשלה שמנהלת מלחמה. ציטטנו שם את פרופ' יצחק סמילנסקי, זהו מנגנון חברתי-תרבותי של ניהול אי ודאות, המבוסס על הימנעות מהתמודדות פורמלית עם סכנות (Samilansky, 1984). [להרחבה על ההיבטים השליליים של תופעת ה'יהיה בסדר' הכל כך ישראלית, לחצו כאן]

שלימות הניגודים

אבל, במערכת מורכבת אין רק טוב או רק רע, אלא אחדות / שלימות של ניגודים: הטוב והרע הם שתי פנים של אותה תופעה. לצד ההשלכות המסוכנות, ה'יהיה בסדר' מבטא גם את היכולת להעז וליטול סיכונים, ואת האמונה ככוח מניע. הוא מאפשר גמישות, יצירתיות, פתרון בעיות בשטח, וסולידריות בעתות משבר. כשמערכות פורמליות קורסות – דווקא האלתור מציל חיים. כך היה אפילו באירוע תקיפת השחיין ע"י כריש באביב 2025: אזרחים התנדבו, פעלו במהירות והפגינו אחריות קהילתית.

אמרו חז"ל: "אין סומכים על הנס", וכמפקד בצה"ל ברורה לי חובתי להכנות יסודיות, לשיקול דעת ולהכנות רציונליות. ברבות השנים לימדו בצה"ל את חשיבותה של ההכנה הנכונה לקראת משימה, ואת השפעתו של תכנון יסודי על סיכויי ההצלחה. אולם, כל פעם מחדש גילינו כי המציאות אינה מצייתת בהכרח לתכניותינו, ומרכיבי אי הוודאות, מוכרים ככל שיהיו, רחוקים משליטתנו.

אל מול חרדת אי הוודאות, לא נותר אלא להאמין ש'יהיה בסדר', שהרי על פי רוב הדברים איכשהו מסתדרים, ומי שאינו מכיר בכך - חרדותיו גדולות פי כמה.

• חולה עומד לפני ניתוח מסוכן - אי אפשר להבטיח לו שהכל יעבור בהצלחה, אבל אפשר להפיח בו אמונה.
• אדם יוצא לטיול בעולם, לפתחו רוחשות סכנות - גם הוא נתקף לרגע חרדה, ובכל זאת קם ונוסע.
• אדם מסכן את כספו בעסקה כלכלית - הוא כמובן חוקר ובודק ומחליט במיטב שיקול הדעת, ובכל זאת ללא האמונה שיצליח, יתקשה להעז. משכבר הימים למדנו שהמעז זוכה. כך בניהול עסקים ועל אחת כמה וכמה במלחמה.

האלוף דני מט שפיקד על חטיבת הצנחנים בצליחת התעלה במלחמת יום הכיפורים, סיפר איך קיבל את הפקודה לצלוח את התעלה. הוא אמר שיהיה מוכן לביצוע בלילה ולא ידע כיצד יעמוד בכך. היו בידיו כל הסיבות הראויות להודיע שלא יוכל לעמוד בכך באותו לילה. עדיין לא נפתחה הדרך לתעלה, הסירות לא הגיעו וחסרו לו גם הזחל"מים לשאת את הסירות אל קו המים. ובכל זאת, בלב ליבו האמין ש'יהיה בסדר', וכך היה. גם מפקד האוגדה, אריק שרון, ידע את הקשיים והנסיבות שיצדיקו דחייה בעיתוי הביצוע, אבל סמך על דני מט ואנשיו, כי הכירם היטב וידע את יכולתם להסתדר ולהצליח.

מתי אם כן תהיה האמירה 'יהיה בסדר' פסולה, ותומכת בהימור חסר אחריות, ומתי תהיה זו אמירה התומכת בתעוזה ובונה תעצומות נפש? 

כנראה שאין קריטריון ברור להבחנה ביניהם, כפי שבמקרים רבים אין קריטריון לוגי להבחנה בין הימור לבין סיכון מחושב. בכל זאת, מפקדים מלמדים ליטול סיכונים מחושבים ולהימנע מהימור. אכן, קיים תחום 'אפור', שבו נתקשה לקבוע, האם לפנינו הימור מסוכן או תעוזה אחראית, אבל נראה שהאינטואיציות שלנו לגבי הבחנה זו ברורות דיין על מנת לעשות בה שימוש.

מספרים על רב מבעלי המוסר, שבחן את מידת אמונתו בסיעתא-דשמיא. המתין לרכבת ברציף כשבידיו אין כרטיס נסיעה. ניגש אליו יהודי ושאל: "רבי, יש לך כרטיס?" ענה הרבי: "הקב"ה יעזור". חמש דקות לפני תזוזת הרכבת ניגש היהודי שנית ושאל אם יש לו כבר כרטיס. שוב ענה הרבי שהקב"ה יעזור. רץ היהודי, קנה כרטיס, ובדקה האחרונה דחף את הרבי לרכבת. בקרון שאל היהודי: "רבי, אם לא הייתי קונה לך כרטיס, היית נשאר בתחנה. איך אפשר לנהוג כך?" ענה הרבי: "הפעם הקב"ה שלח אותך, פעם אחרת ישלח מישהו אחר".

במבחן התוצאה - גישתו של הרבי עמדה במקרה זה בהצלחה. אלא שהאמירה 'יהיה בסדר' הסתמכה כאן על הנס, ולכן, צודק היהודי הדורש מהרבי לבחון את העניין במבחן ההיגיון המעשי. מצד שני, מי שדוחק בשל כך לשוליים את תפקיד האמונה ש'יהיה בסדר', שוכח שבסופו של דבר, גם מי שקנה כרטיס מבעוד מועד יכול לאחר את הרכבת, לאבד את הכרטיס או לעלות בטעות לרכבת אחרת.

חשיבותה של אמונת האדם במזלו הטוב ובסיכוייו להצליח

פוטנציאל התקלות האפשריות בעולמנו הוא אינסופי, והתעמקות במכלול התקלות האפשריות, על כל משתני אי הוודאות, יכולה לשתק אדם ולדחקו למקומו בחרדות אין קץ ובאפס מעשה. כל מי שמכיר את העשייה הצבאית יודע את חשיבותן של ההכנות המדוקדקות, אבל גם את חשיבותה של אמונת האדם במזלו הטוב ובסיכוייו להצליח. תעוזה נדרשת דווקא במקום שהעשייה רוויית סכנות. המעז עלול להיכשל, אבל מי שלא יעז, סיכויו להיכשל גדולים אף הם.

בשדה הקרב המודרני שהוא נייד וגמיש מבעבר, ייווצרו הזדמנויות ומשימות רבות הדורשות ביצוע מיידי. יחידה צבאית שהורגלה לסטנדרט הכנות מלא ומפורט, יכולה לאבד את ביטחונה העצמי אל מול הדרישה לפעול מיד, גם במוכנות חלקית. השתהות יתר בהשלמת ההכנות עלולה להסתיים באבדן ההזדמנות ובאי ביצוע המשימה. על מנת לעמוד בכך, נדרש אימון מתאים ותשתית מנטלית, המובעת באמירה השריונאית הידועה, שהדברים מסתדרים ב'תנועה'.

לאמירה 'יהיה בסדר' יש, אם כך, תפקיד הכרחי ביצירת תנאי יסוד המאפשרים את תעוזת נפשם של החיילים והמפקדים.  לפנינו פן נוסף של מציאות חיינו, המציבה כתמיד ניגודים דיאלקטיים. מצד אחד, חייבת להתקיים תודעת אחריות ושיקול דעת מעמיק של מכלול הסיכונים במלוא היקף החרדות. האומר "יהיה בסדר" עלול להיות רשלן מועד. ומצד שני, המעז זוכה. מי שאינו מאמין י"יהיה בסדר" לא יוכל להעז ולא ירחיק לכת. ניגודיות זו הובעה היטב באמירתו של אחד האדמו"רים: "המאמין בניסים - שוטה; המאמין שאינם יכולים להיעשות - אפיקורס".

[לאוסף מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הימורי מדיניות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• אוסף המאמרים על 'פרשת בשלח'.
• אוסף מאמרי פסח ויציאת מצרים.
• אוסף המאמרים על השימוש בכלל: 'סוף מחשבה במעשה תחילה' במצבי חוסר-ודאות.
• אוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית'.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• הרחבת המושג 'יצירתיות'.
• אוסף המאמרים על יצירתיות וחדשנות.
• הרחבה על האלתור:אלתור, נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?
• אוסף המאמרים על תכנון לסוגיו.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• אוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: אינטואיציה, הידיעה השקטה.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• אוסף המאמרים על הימורי מדיניות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), 'פרשת בשלח' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2018), מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע', ייצור ידע, 30/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2024), אוסף מאמרים על "סוף מחשבה במעשה תחילה": הכלל הראשון בהתמודדות עם אי הוודאות, ייצור ידע, 9/2/24.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות אסטרטגית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 11/9/22.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), יצירתיות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס ושלו אורית (1995), אלתור, נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות? ייצור ידע, 25/6/95.
• פנחס יחזקאלי (2020), תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 12/9/20.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), אינטואיציה, הידיעה השקטה והאור המנחה בקבלת החלטות, ייצור ידע, 7/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על הימורי מדיניות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/4/25.