Jeppe Vilstrup Hansgaard: האם ONA יהפוך מטרנד לשגרת ניהול?

[בתמונה: חשיבה רשתית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Dave Gray לאתר flickr]

[למאמר המקורי באנגלית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 באפריל 2021

Jeppe Vilstrup Hansgaard הוא מנכ"ל חברת Innovisor - שצברה בעשור האחרון ניסיון בשינויים עסקיים, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), במיזוגים וברכישות ביותר מ- 35 מדינות (ראו תמונה משמאל).

*  *  *

ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) היא מתודולוגיה לניתוח ארגונים, הבנויה על פרדיגמה חדשה הקרויה: "חשיבה רשתית". משמע, התייחסות לארגון כרשת הזקוקה לאופטימיזציה תקופתית של קשרי הגומלין שלה.

היא מסייעת למנהלים ולמנהלי משאבי אנוש להכיר צדדים נראים פחות של ארגוניהם, כמו גם לקבל החלטות לגבי עובדיהם.

התחום של ניתוח רשתות ארגונית (להלן, ONA) נחשב תמיד לתחום צומח ומבטיח מאוד בניהול בכלל, ובאבחון ארגוני בפרט. זהו מוצר משבש (Disruptive Innovation); משמע, הוא מהווה חדשנות - בדרך כלל טכנולוגית - אשר מובילה ליצירת קטגוריות חדשות ושוק חדש, אשר משנים את הסביבה העסקית ובכללותה; ולפיכך, מייצרים צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם.

כתוצאה מכך, משתבש השוק הקיים (המסורתי), עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה המסורתית שהופכת ללא רלוונטית: מה הטעם באבחון ארגוני שמבצע יועץ ארגוני, לאורך חודשים, כשניתן לתת תמונה ארגונית מקיפה - באותם תחומים בדיוק ויותר - בכמה שעות או מקסימום ימים?

[למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: חשיבה רשתית, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אופטימיזציה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מוצר משבש', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חדשנות', לחצו כאן]

[בתמונה: חשיבה רשתית... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Dave Gray לאתר flickr]

היתרון המובהק הזה של ה- ONA מוביל חדשות לבקרים להערכות מומחים, שעד מהרה הוא ישתלט על שוק האבחון הארגוני, ויהפוך מ'טרנד' לשגרת ניהול; אבל, פרדיגמות ישנות מסתבר, מתות ביחד עם האוחזים בהן; והפריצה הזו מתעכבת... כך למשל, ב- 2018 היו הערכות רבות שזו הולכת להיות שנת הפריצה הגדולה של ה- ONA. כמות המשתמשים ב- ONA ככלי ניהולי גדלה, אבל המצב רחוק מההערכות שניתנו ב- 2018. גם חברות לניתוח רשתי רבות אינן מבינות עדיין את מלוא הפוטנציאל הטמון בכלי שאותו הן מציעות...

[להרחבת המושג: 'חברות לניתוח רשתי', לחצו כאן]

האם ONA תעבור מ'טרנד' לשגרת ניהול, בעשור זה? האם תהיה הכרה רחבה בו ככלי ניהולי חיוני? 

אני חושב שכן. אנו בחברת Innovisor רואים בשטח את כל חמשת הדינמיקות הבאות מתקדמות בקצב מואץ. אנו עדים לכך שה- ONA משתנה:

[מקור התרשים: חברת Innovisor]

1. ממיקוד במידע ובלוח מחוונים; למיקוד ממוקד ביעדים ובפעולות: 

אם בעבר מנהלים היו שוכרים את שירותנו על מנת לקבל מידע - והדגש היה על הנגשתו בכלי ניהול אטרקטיביים שונים - הרי שכיום, אנו נדרשים ל'שורה התחתונה'. למה שמכונה: ניתוח המשמעויות והמסקנות מהאבחון; הצבת יעדים, פירוט ההתערבות הנדרשת בעקבות האבחון; ותרגומה למה שמכונה: "To do list"; ואבחון חוזר בתחום ההתערבות לבחינת האפקטיביות שלה. 

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[התמונות הן צילומי מסך ממערכת dna-7 של חברת TECI]

2. מעבר ממיקוד אינדיבידואלי למיקוד צוותי:

חברות לניתוח רשתי שמו את הדגש בעבר רישות - נטוורקינג של בודדים ועל האינטראקציה שבין העובדים . היום, עבר הדגש לצוותים ולמחלקות; ועל האינטראקציה בתוכם וביניהם, כפי שהיא באה לידי ביטוי בנוסחת ההצלחה של פרופ' יצחק אדיג'ס: הצלחה של צוות/מחלקה היא פועל יוצא של שיתוף פעולה שלו עם צוותים ומחלקות אחרות; חלקי כמות שיתוף פעולה שלו בתוכו.

[להרחבת המושג: רישות - נטוורקינג, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'הצלחה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן]

3. ממיקוד פנימי למיקוד במערכת אקולוגית:

משמע, מערכת המקיימת אינטראקציה הדוקה עם הגורמים בסביבה המשימתית ובסביבה הכללית שלה.

[להרחבת המושג 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'סביבה כללית', לחצו כאן]

4. ממתן דוח עצמאי, לשילוב הדוח עם עם מקורות נתונים נוספים, כגון מדידת ביצועים וניסיון של עובדים.

5. מבעלות ה- IT ו- People Analytics על ה- ONA, לבעלות של מנהלים.

[להרחבת המושג: ניתוח אנשים - People Analytics, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *