תקציר: בין בליל הלהג בעקבות האונס הקבוצתי, לא נשמע, ולו קולו של סוציולוג אחד שיספר את האמת: שפעמים רבות, התנהגות קבוצתית איננה קשורה למבנה האישיות ולחינוך של כל אחד ממרכיבי הקבוצה, אלא במה שמתהווה ביניהם. ה'קסם' הבעייתי הזה קרוי 'תכונות מתהוות'…

[לקובץ המאמרים אודות 'אונס קבוצתי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בספטמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שוב חשד לאונס קבוצתי באיה נאפה שבקפריסין, ושוב מעורבים צעירים ישראלים שלפי החשד, אנסו יחד צעירה בריטית (multiple perpetrator rape;‏ MPR; וגם: gang rape).

בפעם הקודמת היה מדובר בצעירים ממוצא יהודי. הפעם כפי הנראה, מדובר בבני מיעוטים, תושבי מג'ד אל-כרום. כל מקרה כזה מעורר, מטבע הדברים שפע של להג על מחדלי החינוך ועל האווירה האלימה שבה אנו חיים.

הפעם הקודמת התרחשה ב-16 ביולי 2019: 12 צעירים צעירים ישראלים, נחשדו בביצוע אונס קבוצתי קבוצתי בתיירת בריטית בת 19, ותיעדו את המקרה בטלפונים שלהם. לאחר מכן נסגר התיק נגדם והתיירת הואשמה בתלונת שווא והורשעה, אך ערעורה לבית המשפט העליון של קפריסין התקבל, והרשעתה נמחקה בינואר 2022.

במקרה הנוכחי, עצרה המשטרה הקפריסאית חמישה בני 19 ו-20 בחשד שאנסו צעירה בריטית במלון באיה נאפה. מעצרם הוארך. מלבדם נעצר חשוד נוסף, ששוחרר. גם הפעם, ההאשמות דומות: אונס קבוצתי ותיעוד בטלפונים.

בעקבות שני מקרי האונס הקבוצתי, לכאורה - אז כעתה - מלאה התקשורת הממוסדת והאחרת בטרויות על מערכת החינוך. כך למשל, נכתב כי: "למערכת החינוך בישראל יש תפקיד קריטי בחינוך בני הנוער למיניות בריאה ולמניעת פגיעה מינית, לשיח על מהי הסכמה וכמובן על סוגית הצילום והפצת הסרטונים המהווים עבירה פלילית לכל דבר" (אייכנר, 2023).

זה לא החינוך ולא מבנה האישיות. זו הקבוצה, טמבל!

בין הדוברים לא נשמע, ולו קולו של סוציולוג אחד שיספר את האמת: שפעמים רבות, התנהגות קבוצתית איננה קשורה למבנה האישיות ולחינוך של כל אחד ממרכיבי הקבוצה, אלא במה שמתהווה ביניהם. ה'קסם' הבעייתי הזה קרוי תכונות מתהוות.

נגדיר תכונות מתהוות (Emergent Properties) כתכונות של מערכת מורכבת שאינן מוגדרות על ידי המבנה והתפקוד של כל אחד מן הפריטים הרבים המרכיבים אותה. הן מתהוות כביכול, יש מאין, כאשר אנו מגדילים את מספר הפריטים במערכת ובהתאמה, גם את מספר קשרי הגומלין המחברים ביניהם, ללא כל שינוי בתכונותיו של כל אחד מן הפריטים; והן נובעות מתפקוד משותף של הפרטים כמערכת; אך אינם שייכים לאף חלק מהמערכת [למאמר: 'תכונות מתהוות: מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה', לחצו כאן].

אירוע של התנהגות קבוצתית מתואר באחד הפרקים של מתוך סדרת הדרמה האמריקאית בול (Bull) של רשת CBS: קבוצת בני טובים 'אליפים' החדשים, ובמסגרת ההתעללות מת אחד הנערים. אמו של הקורבן אינה מצליחה להבין כיצד נערים איכותיים כאלה מסוגלים למעשה כזה; וד"ר ג'ייסון בול - פסיכולוג ומומחה בניתוח התנהגות (המגולם על ידי השחקן מייקל ווט'רלי) מסביר לאם את הסוד שאף אחד לא הבין בפרשת האונס שלא היה: שאנשים מתנהגים בצורה שונה בקבוצות!

הדינמיקה הקבוצתית בין חברי הקבוצה מושפעת כפועל יוצא של קבלת החלטות באופן קבוצתי, ומתבטאת לרוב בשתי תופעות מרכזיות: חשיבת יחד והקצנת דעות (ויקיפדיה: דינמיקה קבוצתית):

• חשיבת יחד או אפקט העדר (Groupthink) – תופעה המתבטאת בהיעדר בדיקה ויישום של אלטרנטיבות חדשות או של רעיונות מקוריים בעת דיון וקבלת החלטה קבוצתית, וזאת בשל הנטייה לקבל החלטות שעומדות בקנה אחד עם הנורמות הקבוצתיות. היא מוכרת גם בתחום הפסיכולוגיה החברתית ומשולה ל"אפקט העדר" מעולם החי [להרחבה על חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, לחצו כאן].

[להרחבה על חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, לחצו כאן]

• הקצנת דעות (Groupshift) - תופעה המבטאת את השוני ברמת הסיכון של ההחלטה שמתקבלת עקב קבלת החלטה קבוצתית ולא על ידי אדם יחיד. מחקרים הראו שההחלטות האישיות של כל אחד מחברי הקבוצה הן בדרך כלל שונות מההחלטה הקבוצתית הסופית. ההקצנה יכולה להתבטא לשני הכיוונים: הכיוון הפחות שכיח הוא הפחתת סיכונים ושמרנות קבוצתית, והכיוון ההפוך והנפוץ יותר הוא לקיחת סיכונים גדולים יותר והקצנת עמדות ביחס לנורמה המקובלת.

את מה שתכונות מתהוות מעוללות, ניתן לראות גם בסרט הנחשול (The Wave). זהו סרט טלוויזיה אמריקני מ-1981 שביים אלכסנדר גראסהוף, על פי תסריט של ג'וני דוקינס. הוא מבוסס על הספר "הגל" (אותו שם במקור) מאת מורטון רו. הסרט מתאר ניסוי אמתי שערך מורה להיסטוריה בבית ספר בפאלו אלטו שבקליפורניה בשנת 1967, כתגובה לשאלה, איך עם שלם של מיליוני אנשים הלכו בציות עיוור אחר הנאצים. הסרט מהווה המחשה קיצונית ומזעזעת לכך, שפרטים מתנהגים אחרת בקבוצות:

להכיר ולהיזהר, במקום לצקצק!

אז אני מצטער על הדוגמאות הקשות; אבל במקום לצקצק על כשלי חינוך, כדי שנהיה מודעים יותר להיותנו מערכת מורכבת, ולעובדה שאנו נתונים לעתים לתהליכים, שכפרטים איננו תמיד שולטים בהם.

מי שאיננו רוצה להיות חלק מהתנהגויות קבוצתיות מתהוות שאיננו חפץ בהם, כדאי שיכיר את התופעות הללו וינסה לפחות להיחלץ מהדינמיקה הקבוצתית הזו בזמן!

[לאוסף המאמרים אודות 'אונס קבוצתי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'אונס קבוצתי';
• אוסף המאמרים על 'קבוצות';
• מאמר: 'תכונות מתהוות: מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה';
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת';
• הרחבה על המושג: 'התהוות';
• הרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון';
• הרחבה על חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), תכונות מתהוות: מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה, ייצור ידע, 16/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 17/7/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), סוכנים עצמאיים, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תיאום מנהלי, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קוד הנאמנות, 24/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד, ייצור ידע, 5/3/18.
• ויקיפדיה: דינמיקה קבוצתית.