פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית – חשיבת יחד

תקציר: חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה. התופעה הזו מאפיינת בעיקר ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים"האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית"במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין"אף אחד לא חושב!"...

[בתמונה: חשיבת יחד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 30 למאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הצעד הראשון שאותו ביצע בני גנץ ב- 18 למאי 2020, לאחר שמונה לשר הביטחון של ישראל, היה למנות מנכ"ל למשרד. הוא בחר באלוף במיל' אמיר אשל, מפקד חיל האוויר לשעבר (2017-2012).

המינוי הזה הותקף על ידי אלעד רזניק במאמר באתר זה, תחת הכותרת: "מנכ"ל חדש, עיוורון אסטרטגי ישן":

"המצב שבו מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד איראן, ראש אגף בניין הכוח ומנכ"ל משרד הביטחון,כולם אנשי חיל אוויר - כתב רזניק - הוא מאוד לא בריא בלשון המעטה!" - כתב רזניק - בקבוצה הומוגנית ומגובשת, מוכרת התופעה של חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink). זו אחת התוצאות של לכידות חברתית מופרזת. התוצאה היא קונפורמיות או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity); משמע, הליכה בתלם, בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בקבוצה..."

רזניק סיפק לנו דוגמה מצוינת של היווצרות קליקה מובילה בצמרת הארגון שרואה דברים עין בעין, שחושבת אותו דבר ושתמנע כל ניסיון לאתגר אותה בעזרת חשיבה אחרת. התופעה הזו מכונה חשיבת יחד.

[למאמרו של אלעד רזניק: 'מנכ”ל חדש, עיוורון אסטרטגי ישן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'לכידות חברתית', לחצו כאן] [להרחבה על קונפורמיות בקבוצה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן]

מהי חשיבת יחד? המשגה

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה. התופעה הזו מאפיינת בעיקר ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים".

האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין, "אף אחד לא חושב!" (ראו כרזה למטה).

[להרחבה בנושא 'קונפורמיות בקבוצה', חצו כאן] [להרחבה בנושא 'תיוג', לחצו כאן] [להרחבת המושג "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים", לחצו כאן]

[התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל]

בקבוצות גדולות במיוחד אנחנו מכירים את התופעה בקנה מידה גדול בהרבה: היא קרויה טיפשות העדר: התנהגות קולקטיבית הרסנית, שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה. זאת למצב הפוך - שיכול להיווצר בהקפדה על תנאים ספציפיים - של מה שמכונה חכמת ההמונים (חכמת ההמון) (The Wisdom of Crowds): תובנה קולקטיבית - המהווה כלי ליצירת ידע - ונוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. כאשר מתקיימים תנאים מסוימים (ראו בהמשך), הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט.

[להרחבה על חכמת ההמונים, לחצו כאן] [להרחבה על התנהגות קולקטיבית, לחצו כאן]

המאפיינים המרכזיים ל'חשיבת יחד'

  • אשליה של אי פגיעות, המשותפת לרוב חברי הקבוצה, היוצרת אופטימיות יתר.
  • צידוקים (רציונליזציה) קבוצתיים, המפחיתים מערכן של אזהרות, הסותרות את הנחות הקבוצה.
  • אמונה בלתי מתפשרת במוסריות הקבוצה, וקיומן של תפיסות סטריאוטיפיות, שלפיהן היריב פחות טוב ו/או פחות מוסרי.
  • חבר שמערער על עמדות הקבוצה מוקע בחוסר נאמנות.
  • צנזורה עצמית לגבי סטייה מהקונצנזוס.
  • אשליה של אחדות דעים ותפיסת השתיקה כהסכמה.
  • הופעת "שומרי מחשבה", שמחליטים "להגן" על הקבוצה ופני מידע/דעה שסותרים את הקונצנזוס.

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

חשיבת יחד בצה"ל

צה"ל מהווה - לצערנו - דוגמה מצויינת ל'חשיבת יחד'. הנה, כך כותב 'פיל בחנות חרסינה': עמדת הרמטכ"ל משפיעה כבמטה קסמים על כל שדרת הפיקוד הצבאית, וניכרת בו התופעה של חשיבה קבוצתית' או 'חשיבת יחד'.; ונדיר למצוא היום גנרלים שרוצים להפעיל את זרוע היבשה. אחרי הכל ? גם הם רוצים להיות רמטכ"ל יום אחד. בערך משכבת האלוף משנה בצבא, המחשבה על המעשה הצבאי, בהכללה, היא כמעט אחידה; ונדיר למצוא חילוקי דעות מהותיים לגבי תפיסת המעשה הצבאי (ראו הכרזה בראש המאמר). צה"ל אפילו בנה לו מכון לחשיבה אנטי צבאית שמבלבל את המוח עד בלי די בעזרת מילים גדולות כמו: קטלניות, רב ממדיות, נחילים וכו' (רובן מועתקות ממצגות אמריקאיות, בלי מינימום של התאמות לשדה המערכה המקומי); שמכוון מראש לקלוע לדעת קציני צה"ל שרוצים להתקדם אבל לא להילחם. וכמו שאמר האלוף עמוס ידליןבמקום שכולם חושבים בו אותו דבר - אף אחד לא חושב.

[למאמר: בהקשר זה: למה הצבא לא רוצה לתמרן? גרסת הרמטכ”ל, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mwewering לאתר Pixabay]

כיצד נתמודד עם חשיבת יחד?

  • נמנה מספר קבוצות, במקביל, לבחינת אותה בעיה;
  • נעודד חשיבה עצמאית ונתגמל עליה;
  • נקפיד לדרוש שקילה של כל האלטרנטיבות הקיימות;
  • נבקש רעיונות וביקורת מחוץ לקבוצה.
  • נמנה 'איפכא מסתברא'.
  • הדרכה למנהלים באשר לגילוי הסימפטומים וההתמודדות.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן]

מקורות והעשרה