פנחס יחזקאלי: חשיבה קבוצתית - חשיבת יחד

תקציר: חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה. התופעה הזו מאפיינת בעיקר ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים". האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין, "אף אחד לא חושב!"...

[בתמונה: להתנהגות הקבוצתית של חברי תנועת המחאה יש שם: התנהגות יחד]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

עודכן ב- 3 באפריל 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

אחת התופעות המרתקות מבחינה סוציולוגית בתנועת המחאה נגד הרפורמה משפטית / המהפכה המשטרית' (תבחרו...) היא הדינאמיקה שבין חברי תנועת המחאה:

רוב המוחים אינם מתעניינים ממש בפרטי הרפורמה; ומפגינים דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה. כולם אוחזים דגלים. נשים מתכסות בלבוש שפחה; כל וויכוח כמעט מנותב לסיסמאות ולמילות מפתח נוסח: "פשיזם", "סוף הדמוקרטיה", "דיקטטורה", "בושה" וכדומה. ההסכמה הכללית השתלטה על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה.

לתופעה הזו יש שם: חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink).

[בתמונה: חשיבת יחד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

הצעד הראשון שאותו ביצע בני גנץ ב- 18 למאי 2020, לאחר שמונה לשר הביטחון של ישראל, היה למנות מנכ"ל למשרד. הוא בחר באלוף במיל' אמיר אשל, מפקד חיל האוויר לשעבר (2017-2012).

המינוי הזה הותקף על ידי אלעד רזניק במאמר באתר זה, תחת הכותרת: "מנכ"ל חדש, עיוורון אסטרטגי ישן":

"המצב שבו מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד איראן, ראש אגף בניין הכוח ומנכ"ל משרד הביטחון, כולם אנשי חיל אוויר - כתב רזניק - הוא מאוד לא בריא בלשון המעטה!" - כתב רזניק - בקבוצה הומוגנית ומגובשת, מוכרת התופעה של חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (groupthink). זו אחת התוצאות של לכידות חברתית מופרזת. התוצאה היא קונפורמיות או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (Conformity); משמע, הליכה בתלם, בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בקבוצה..." [למאמרו של אלעד רזניק: 'מנכ”ל חדש, עיוורון אסטרטגי ישן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן][להרחבת המושג: 'לכידות חברתית', לחצו כאן] [להרחבה על קונפורמיות בקבוצה, לחצו כאן].

רזניק סיפק לנו דוגמה מצוינת של היווצרות קליקה מובילה בצמרת הארגון שרואה דברים עין בעין, שחושבת אותו דבר ושתמנע כל ניסיון לאתגר אותה בעזרת חשיבה אחרת. התופעה הזו מכונה חשיבת יחד [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן].

[בתרשים: חשיבה קבוצתית ו'שבירה' של חשיבה קבוצתית... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

חשיבת יחד מהי? המשגה

חשיבת יחד או חשיבה קבוצתית (Groupthink) היא דפוס התנהגות קונפורמי, המתייג (labeling) כל דבר במונחים של נורמות הקבוצה, גם על חשבון האמת. השאיפה להסכמה כה גדולה, עד שהיא משתלטת על יכולת החשיבה העצמאית של החברים, על נכונותם לקלוט נתונים חדשים ולהעריך בצורה הגיונית ושקולה דעות של אחרים מחוץ לקבוצה. התופעה הזו מאפיינת בעיקר ארגונים ביורוקרטים בשלב של "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים" [להרחבה בנושא 'קונפורמיות בקבוצה', חצו כאן] [להרחבה בנושא 'תיוג', לחצו כאן] [להרחבת המושג "שלטון הביורוקרטיה ושלטון הנהלים", לחצו כאן].

[בתמונה משמאל: חשיבת יחד מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

האלוף במילואים עמוס ידלין, היטיב להגדיר את תוצאות החשיבה הקבוצתית: "במקום שבו כולם חושבים אותו הדבר", גרס ידלין, "אף אחד לא חושב!" (ראו כרזה למטה).

בקבוצות גדולות במיוחד אנחנו מכירים את התופעה בקנה מידה גדול בהרבה: היא קרויה טיפשות העדר: התנהגות קולקטיבית הרסנית, שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה. זאת למצב הפוך - שיכול להיווצר בהקפדה על תנאים ספציפיים - של מה שמכונה חכמת ההמונים (חכמת ההמון) (The Wisdom of Crowds): תובנה קולקטיבית - המהווה כלי ליצירת ידע - ונוצרת באמצעות יכולות של שיתוף פעולה. כאשר מתקיימים תנאים מסוימים (ראו בהמשך), הסך הכל של הקבוצה גדול בהרבה מזה של הפרט [להרחבה על חכמת ההמונים, לחצו כאן] [להרחבה על התנהגות קולקטיבית, לחצו כאן].

[בכרזה: האלוף עמוס ידלין: "במקום שכולם חושבים אותו דבר, אף אחד לא חושב!"... התמונה המקורית של האלוף במיל עמוס ידלין: דובר צה"ל]

המאפיינים המרכזיים ל'חשיבת יחד'

אשליה של אי פגיעות, המשותפת לרוב חברי הקבוצה, היוצרת אופטימיות יתר.
צידוקים (רציונליזציה) קבוצתיים, המפחיתים מערכן של אזהרות, הסותרות את הנחות הקבוצה.
אמונה בלתי מתפשרת במוסריות הקבוצה, וקיומן של תפיסות סטריאוטיפיות, שלפיהן היריב פחות טוב ו/או פחות מוסרי.
חבר שמערער על עמדות הקבוצה מוקע בחוסר נאמנות.
צנזורה עצמית לגבי סטייה מהקונצנזוס.
אשליה של אחדות דעים ותפיסת השתיקה כהסכמה.
הופעת "שומרי מחשבה", שמחליטים "להגן" על הקבוצה ופני מידע/דעה שסותרים את הקונצנזוס.

[בתמונה: המאפיינים המרכזיים ל'חשיבת יחד'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

[בתמונה: חשיבת יחד... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי aitoff לאתר FIXABAY]

חשיבת יחד בצה"ל

צה"ל מהווה - לצערנו - דוגמה מצויינת ל'חשיבת יחד'. הנה, כך כותב 'פיל בחנות חרסינה':

"... עמדת הרמטכ"ל משפיעה כבמטה קסמים על כל שדרת הפיקוד הצבאית, וניכרת בו התופעה של חשיבה קבוצתית' או 'חשיבת יחד'.; ונדיר למצוא היום גנרלים שרוצים להפעיל את זרוע היבשה. אחרי הכל ? גם הם רוצים להיות רמטכ"ל יום אחד. בערך משכבת האלוף משנה בצבא, המחשבה על המעשה הצבאי, בהכללה, היא כמעט אחידה; ונדיר למצוא חילוקי דעות מהותיים לגבי תפיסת המעשה הצבאי (ראו הכרזה בראש המאמר).

צה"ל אפילו בנה לו מכון לחשיבה אנטי צבאית שמבלבל את המוח עד בלי די בעזרת מילים גדולות כמו: קטלניות, רב ממדיות, נחילים וכו' (רובן מועתקות ממצגות אמריקאיות, בלי מינימום של התאמות לשדה המערכה המקומי); שמכוון מראש לקלוע לדעת קציני צה"ל שרוצים להתקדם אבל לא להילחם. וכמו שאמר האלוף עמוס ידלין: במקום שכולם חושבים בו אותו דבר - אף אחד לא חושב..." [למאמר: בהקשר זה: למה הצבא לא רוצה לתמרן? גרסת הרמטכ”ל, לחצו כאן].

[בתמונה: אין מוסברת הצלחת היתר בתורת המערכות המורכבות? התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]