פנחס יחזקאלי: קוד הנאמנות – המקור לתרבות השקר!

תקציר: קוד הנאמנות בארגון (Code of Loyalty) הוא הערך החשוב ביותר בתרבותו הארגונית של כל ארגון ביורוקרטי(כולל ארגונים צבאיים) - ממלוכה, דרך ארגון היררכי ועד משפחה פטריארכלית. הנאמנות משייכת אותנו לקליקה בתוך הארגון ומגדירה את זהותנו הארגונית; אבל, היא איננה לחלוטין הדדיתוקיים בדרך כלל פער ביןנאמנות הכפיפים לנאמנות הבכיר. ערך משלים לקוד הנאמנות - בתרבות הארגונים ההיררכיים- ביורוקרטיים - ואחד הגילויים החיצוניים של המסירות והנכונות להקרבה, היא תרבות השקר...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 26 בפברואר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

במאמרו על פרשת במדבר, בוחן אלוף משנה במיל' עופר בורין את הפטור שקיבל שבט לוי משירות צבאי, ואת התפקיד הייחודי שקיבלו: שמירה וטיפול בלעדי באוהל מועד (בורין, 2019).

"למה שבט לוי קבל פטור?" - שואל בורין - "למה לא הקים משה שומרי אוהל מועד כנציגות של כלל השבטים?" (בורין, 2019).

והוא משיב כי "שמירה וטיפול באוהל מועד זה למעשה שמירה על שלטונו של משה". זו לדעתו הסיבה "שנבחר השבט הכי מקורב למשה (משה הוא משבט לוי). הם הנאמנים עליו ביותר והם כבר הוכיחו את נאמנותם העיוורת לאחר חטא העגל"... (בורין, 2019).

[למאמרו של עופר בורין: "אלוהים ה'סנדק' ופדיון הבן", לחצו כאן] [למאמרו של יצחק אדיג'ס: להיות נאמן - למי?]

[בתמונה: פטור תמורת נאמנות... ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את כלי המשכן/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

קוד הנאמנות מהו?

נאמנות היא ערך מוסרי; שבבסיסו, דבקות, מסירות ונכונות להקרבה לנשוא הנאמנות. היא מתווה את מסגרת ההשתייכות שלנו; ומגדירה את זהותנו העצמית. 

מקור השם במילה אמון: נאמנות מבטאת אמון בין הנאמן לנשוא הנאמנות, לפיה הנאמנות הזו היא הדדית

קוד הנאמנות בארגון (Code of Loyalty) הוא הערך החשוב ביותר בתרבותו הארגונית של כל ארגון ביורוקרטי (כולל ארגונים צבאיים) - ממלוכה, דרך ארגון היררכי ועד משפחה פטריארכלית.

הנאמנות משייכת אותנו לקליקה בתוך הארגון ומגדירה את זהותנו הארגונית; אבל, היא איננה לחלוטין הדדיתוקיים בדרך כלל פער בין נאמנות הכפיפים לנאמנות הבכיר

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

ערך משלים לקוד הנאמנות - בתרבות הארגונים ההיררכיים - ביורוקרטיים - ואחד הגילויים החיצוניים של המסירות והנכונות להקרבה, היא תרבות השקר.

[להרחבת המושג: 'אמון', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ארגון צבאי', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיה של 'תרבות השקר', לחצו כאן] 

ההיפך מנאמנות - בגידה!

המושג ההופכי לנאמנות הוא הפרת אמון ובגידה: בעוד שנאמנות הכפיפים היא מוחלטת וקבועה, פעמים רבות נגלה שנאמנות הבכירים והארגון היא 'בעירבון מוגבל'. הא דינאמית ומתחלפת כשהגיבוי לכפיף שפעל מתוך 'קוד הנאמנות' מתחיל לגבות מחירים גבוהים מידי מהבכיר.

למה הבכירים בוגדים יותר? משתי סיבות עיקריות:
  1. כי הם יכולים. עוצמתם ביחס לנאמניהם מאפשרת להם זאת.
  2. עניין של הישרדות. כשמחיר הנאמנות גבוה מידי, בגידה הופכת לעתים לאופציה מועדפת!

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

למי חייבים הכפיפים נאמנות?

  • בראש ובראשונה למנהלו הישיר. זוהי ברית בלתי כתובה בין המנהל למנוהל, לפיה יפגין המנוהל נאמנות למנהלו; והמנהל יתגמל אותו על בסיס נאמנותו.
  • לחבריו.
  • ולארגונו. מרכיב זה כולל את הדרישה של הארגון מאנשיו גם להיות נאמנים לעמדות, לתפיסות ולאינטרסים של הארגון אותו הם מייצגים, לייצגו מול הציבור ומול אנשי ארגונים אחרים, ולא להוציא דיבתו רעה "בחוץ".

ארגונים, הדורשים זאת מאנשיהם באופן מוגזם וצורם, קרויים ארגונים חמדניים (Greedy Organizations) (Coser ,1967) או מוסדות חמדניים (Greedy Institutions) (המקור: De Campo, 2013).

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KHphotography לאתר Pixabay]

משה (בוגי) יעלון מגלה את 'קוד הנאמנות'...

בספרו: 'דרך ארוכה קצרה', כתב יעלון: "בחוג של אריאל שרון, יוחסה חשיבות עליונה לערך של נאמנות אישיתהערך של נאמנות ממלכתית - למוסדות המדינה, להחלטות הממשלה ולחוק - לא היה ערך, שחבורת שרון הייתה מסוגלת להבין או להעריך..." (יעלון, 2008, ע' 185).

רק אצל אריאל שרון? בוקר טוב אליהו. האם רק אז גילה בוגי את קוד הנאמנות, הגורס כי בעל תפקיד יהיה נאמן, בראש ובראשונה למנהלו הישיר?

[תמונת הכריכה: הוצאת ידיעות אחרונות. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן. הכרזה: ייצור ידע]

זהירות מניפולציות!

למרות שהערך הזה - נאמנות - הוא הבסיס להבנת ארגונים היררכיים - ביורוקרטיים - נוטים אנשים לערב ערכים אישיים בערכים ארגוניים; ולהתפלא כל פעם מחדש כשהם מגלים שמה שמניע התנהגות של בכירים בארגונים הוא, בראש ובראשונה, הנאמנות. זהו פתח למניפולציות ולהשפעות על התודעה של מעצבי דעת קהל, שבמקרה הטוב עובדים על עצמם; ובמקרה הפחות טוב, מנסים להשפיע על תודעת קהלם... כך למשל, פרסם יעקב ברדוגו ב'ישראל היום' ב- 25 בפברואר 2021 מאמר תחת השם: "אסטרטגיית ההגנה של מנדלבליט: שימור נאמניו"; כאילו היה יועץ משפטי או בכיר כלשהו אחד שמינה במתכוון אנשים לעומתיים, שלא יכול היה לסמוך על נאמנותם (לעתים, זה מתברר בדיעבד, מהסיבות הלא נכונות...).

 [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

[למאמר המלא של יעקב ברדוגו בישראל היום, לחצו כאן]

ההיבט ההיסטורי

פילדמרשל סלים

זוהי תופעה ששורשיה נעוצים בצבאות של העת העתיקה ושל ימי הביניים. למשל, שארל הגדול ששלט על ממלכת הפרנקים, קשר אליו את ראשי קבוצות הלוחמים שלו ע"י מתן נכסים קרקעיים בתמורה לשירותיהם, ובכך, הבטיח את נאמנותם האישית בתור וסאלים (רונן, 1996, עמ' 36-35).

משם עבר קוד הנאמנות לאתוס הקצונה של אותם ימים: מהקצין מצופה היה להיות נאמן למלכו, למפקדיו ולאמונתו הדתית (שם, ע' 52).

הפילדמרשל הבריטי ויליאם ג'וזף סלים (בתמונה משמאל), לימים המושל הכללי ה-13 של אוסטרליה, כינה את עדת הקצינים המקורבים, הסובבת את המפקד, בשם "הקרקס הנודד עם המפקד".

[תמונתו של פלדמרשל ויליאם ג'וזף סלים היא נחלת הכלל]

הכינוי "סוס" הוא ביטוי מקובל בספרות הצבאית הישראלית.

לדוגמה, המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, צה"ל, הוציא תרגום לעברית של ספרו של קולונל דגלס א' מקגרגור מצבא ארצות הברית, "השתנות תחת אש" (ראו תמונת כריכה משמאל למטה).

מקגרגור כתב כך על שיטת המינויים של צבאו, כשהמערכת שתרגמה מוסיפה הערה, שהתופעה מכונה בעברית בכינוי "סוס":

... תהליך המיון והבחירה מודרך כמעט אך ורק ע"י העדפת מקורבים לפיקוד בכיר יותר ולקידום – איכות המנהיגים ותוכנה נפגעים. באווירה רווית הפוליטיקה (הארגונית) של תרבות הקסרקטינים, אין כמעט שום קשר בין קידום לדרגות בכירות לבין הישגים מסוימים. נוסף על כך שכדאי שיהיה לכם "פטרון" בעל ארבעה כוכבים (המערכת הוסיפה פה הערה, שתופעה זו מוכרת גם בצה"ל, שם ה"פטרון" מכונה בדרך כלל "סוס", פ.י.), חשוב גם לא לעשות במשך הקריירה שום מהלך העלול לפגוע בקצין הבכיר... אפשר לומר שרובם המכריע של הקצינים שקודמו לדרגות הבכירות הם שמרנים ו"הולכים בתלם" עד קצה גבול יכולתם (מקגרגור, 2007, עמ' 253-252).

השימוש במושג "סוס" נעשה גם ע"י תת אלוף במיל' יוסי היימן (2007, ע' 15). היימן ציטט את איתן הבר (2007), ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, שקבע כי במשך שנים השתרש בצה"ל מנהג "הסוס והעגלה":

ה"סוס" הוא הבכיר שמושך אחריו "עגלה" עם מפקדים זוטרים יותר. לטענתו, קיימת בעיה שאחרי מינוי של בכיר בצה"ל, ניתן להצביע על מועמדים לקידום ועל אחרים שילכו הביתה. לפיכך יותר ויותר קצינים בדרגות רב סרן עד אלוף מבקשים לבצע תפקידים כראשי לשכות של בכירים: אלופים, שר ביטחון, רמטכ"ל וכדומה. הקצינים למדו בשנים האחרונות ששירות בתפקיד כמו ראש לשכת אלוף בדרגת רב סרן, מבטיח בדרך כלל קידום לתפקיד בכיר יותר. יתרה מכך.

כישלונו של ה"סוס" בטיפוס לצמרת יביא לאבדן קצינים מצוינים שעם לכתו של פטרונם איבדו סיכוי להתקדם.

[בתמונה: מנהג הסוס והעגלה... כישלונו של ה"סוס" בטיפוס לצמרת יביא לאבדן קצינים מצוינים שעם לכתו של פטרונם איבדו סיכוי להתקדם. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Gellinger לאתר Pixabay]

על נושא זה עמד עוזי דיין (2006) שניתח את כשלי מלחמת לבנון. לטענתו הפעולה הראשונה שצה"ל צריך לבצע כדי לתקן את הכשלים, היא הורדת דרגת המזכיר הצבאי של ראש הממשלה מאלוף לאלוף משנה, משום שדרגת אלוף היא מיותרת. הוא טוען שתפקיד זה שבעבר האלופים לא רצו לבצע, משמש כיום קרש קפיצה בטוח לתפקיד אלוף פיקוד, ומציאות זו היא משחיתה.

[מקור תמונתו של עוזי דיין: דובר צה"ל]

היימן מתאר גם הוא חלק מהבעיות הנגרמות בשל השיטה. לטענתו חלק מהגורמים המשפיעים על קידום קצינים בצה"ל הוא "תחושות הנובעות מנוחות של עבודה עם הקצין ('יס מן'), ולעיתים אפילו יחסי ידידות וחברות בין הקצין הבכיר לזה הנבחר".  עוד טען, כי:

קצין היודע שקצינים בכירים קובעים את עתידו באופן מובהק, עלול לשנות לאורך שירותו את התנהגותו, את תפקודו ואת התבטאויותיו. הוא עלול לכוון את דעתו ואת מעשיו לרצונם של מפקדיו, כדי למצוא חן בעיניהם או לפחות לא להרגיזם. על כן אין סיכוי שיתפתח שיח מקצועי שמטבעו הוא התפתחות דיאלקטית בין ניגודים. ביחסי פטרון ואנשיו אין מקום לחילוקי דעות בפרהסיה, וקיים חשש ממשי לאובדן הקשר שבין קידום למקצועיות. (היימן, 2007)

משפט הממחיש את הסכנות שב"קוד הנאמנות" נאמר בעדותו של רפ"ק דוד אנקונינה, מפקד יס"ם לכיש דאז ב"ועדת אור". כאשר הוער לו על ידי הוועדה שעדותו אינה עומדת בקנה מידה אחד עם עדות קודמת שלו בנושא רפ"ק גיא רייף, אמר:

אני את גיא רייף לא מכיר. קידומי לא תלוי בו, כך שלא היה לי שום עניין להסתיר משהו (ההדגשה שלי, פ.י.). (זינגר, 2003)

מתוך הלאו נשמע ההן. הקצין לא מסתפק בכך שאינו משקר, שכן, חובתו ונאמנותו של קצין חייבת להיות קודם כל לאמת, אלא, הוא מסביר שאינו משקר כי אינו חב נאמנות לגיא רייף. זוהי אמירה אינסטינקטיבית שבנויה על הפנמת ה"ברית הבלתי קדושה"שבין "קוד הנאמנות" ל"תרבות השקר". .

דוח "וועדת אור" נותן לנו גם דוגמה של "קוד הנאמנות" במשטרה מצידו של פקוד בכיר. הוועדה יצאה נגד ראש המטה המבצעי של השר בדרגת ניצב, שלדעתה, מתוך נאמנות למפכ"ל, נמנע מלדווח לשר הממונה כי התבצע ירי צלפים כלפי מפגינים במגזר הערבי בצפון הארץ במהלך מהומות אוקטובר 2000. הוועדה לא הסתפקה בכך, אלא אף קבעה בס' 22 להמלצות, כי ראש המטה לא יהיה עוד איש משטרה, כדי שלא יעמוד בכפל נאמנויות:

"... 22. המטה המבצעי במשרד לביטחון פנים. תפקידו של המטה המבצעי במשרד לביטחון פנים הוא לתת בידי השר לביטחון פנים כלים לפקח על עבודת המשטרה. השר לביטחון פנים אינו גורם מקצועי. בתור שכזה, הוא זקוק לעצה מקצועית, בלתי תלויה, אשר תסייע לו במילוי תפקידו בפיקוח על הגורמים השייכים למשרדו, ובמרכזם המשטרה. מכך נגזר הצורך, שראש המטה המבצעי ואנשיו לא יהיו אנשי משטרה פעילים.

מצב בו עומד בראש המטה המבצעי קצין משטרה פעיל, אשר נמצא בעיצומו של מסלול הקידום שלו, יוצר ניגוד עניינים מובנה בתפקיד זה. זאת, מהטעם הפשוט שראש המטה המבצעי עלול למצוא עצמו במצב בו מילוי חובותיו כלפי השר בביקורת על פעולת המשטרה, עלול לעמוד לו לרועץ בקידומו העתידי בתוך המשטרה. בכך יש כדי לפגוע ביכולתו של המטה המבצעי לבצע באופן מיטבי את תפקידו (ההדגשות שלי. פ.י.).

בשל כך ראוי, כי לתפקיד זה ימונו אנשים אשר אינם משרתים שירות פעיל במשטרה, ואשר אינם צפויים עוד לקידום במסגרת המשטרה. דברים אלה יפים גם לגבי תפקידים בכירים נוספים במשרד לביטחון פנים. מתברר, כי בתפקידים כאלה נושאים לא-אחת אנשים בעלי דרגות קצונה בכירות במשטרה. יהיו השיקולים העומדים ביסוד מצב זה אשר יהיו, מצב זה יוצר ניגוד עניינים טבוע, ויש להפסיקו..."

[בתמונה: כריכת דוח ועדת אור]

בהקשר זה ראוי לזכור את קביעת ועדת קרמניצר (1994, ע' 21), בעניין זה, כי נאמנות זו גוברת במשטרה על הנאמנות לארגון ולחוק.

טענות בהקשר דומה היו כנגד אלוף גדי שמני, מזכירו הצבאי של אהוד אולמרט במלחמת לבנון השנייה. דוח וינוגרד כמעט ולא הזכיר את שמני, אולם "גורמים צבאיים" ו"גורמים מלשכת אולמרט" העלו טענות בתקשורת, כי למזכיר הצבאי הייתה אחריות רבה למצב שאליו נקלע ראש הממשלה חסר הניסיון, כי הוא אמנם התנגד לכמה מהחלטות הצבא, אולם, "הוא לא יכול היה לחלוק על הרמטכ"ל":

תפקידו של המזכ"ץ היה לייעץ לאולמרט... בדיוק במצבים כאלה צריך מזכיר צבאי שיגיד: "חכה שבוע", "תדאג לצייד את הימ"חים", "לא כך יוצאים למבצע צבאי". איפה שמני היה?

המזכיר נמצא בדילמה: הוא צריך לבחור בין נאמנותו לרמטכ"ל שימנה אותו לתפקידו הבא, לבין נאמנותו לראש הממשלה. (יהושוע, 2007).

הדוגמה ההפוכה היא של מפקד, המסתבך בשל הרצון לקדם כפיף. דוגמה כזו כבר ראינו בועדת זיילר. הוועדה הרחיבה בסוגיית מעורבותו של המפכ"ל דאז, משה קראדי במינוי נצ"ם יורם לוי, כשהיא משתמשת בתיאורים המדברים בעד עצמם (שם, עמ' 153-151):

מינוי נצ"ם יורם לוי לראש הימ"ר היה רווי פעילות יוזמת מצד רנ"ץ משה קראדי שהיה אז מפקד מחוז הדרום, והכל למען השגת המינוי של נצ"ם יורם לוי לתפקיד... (ועדת זיילר, 2007, ע' 151).

פרשת המינוי חשפה כמוצר לוואי את נכונותו של רנ"ץ קראדי לדווח לדרג גבוה של קציני משטרה דיווחים שאינם האמת במלואה (ההדגשות שלי. פ.י.) בהקשר לבדיקות ולמינוי (של נצ"ם יורם לוי, פ.י.). (שם, ע' 153)

[נצ"ם יורם לוי. התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ 2]

במסיבת העיתונאים בעקבות הגשת הדוח היה יו"ר הוועדה, ורדי זיילר, נוקב הרבה יותר בעניין זה וטען, כי מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, "לא אמר אמת לקציני המשטרה בנושא בדיקת הפוליגרף של נצ"מ יורם לוי". לטענת זיילר, לוי רעד במהלך בדיקת הפוליגרף שנעשתה לו בשאלת קשריו עם האחים פריניאן, באופן שלא אפשר לדעת אם הוא דובר אמת, אך כשנדון מינויו של לוי למפקד ימ"ר דרום, קראדי סיפר כי "הכל עבר בסדר" (נענע 10, 2007).

בעקבות הדינמיקה שיצרו הדוח ומסיבת העיתונאים, אולץ המפקח הכללי של המשטרה, משה קראדי, לפרוש מתפקידו בטרם עת.

קוד הנאמנות

דוגמה משולבת של "תרבות השקר" ו"קוד הנאמנות" היא של מפקד תחנת קריית מלאכי לשעבר, סגן ניצב עמיר קמחי, ושל ראש משרד הקהילה שלו שלו (אק"ם), מפקח דורון דנינו, נגדם הגישה המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ב- 24 בפברואר 2009 כתב אישום. השניים מואשמים בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים והדחה בחקירה. על פי האישום, השניים סגרו תיקי פשיעה על מנת לשפר את הסטטיסטיקה הפלילית של התחנה.

על פי כתב האישום, הנהיג מפקד התחנה מדיניות שנועדה ליצור מצג כוזב לפיו פחתה רמת פשיעת עבירות הרכוש באזור התחנה. זאת, תוך "העלמת" אירועים שבהם בוצעו עבירות רכוש והצגת תמונה מעוותת של הסטטיסטיקה הפלילית הנוגעת לעבירות אלו, באופן שיצר מצג שווא כאילו הצליחה התחנה להוריד את מספר עבירות הרכוש באזור. לפי המדיניות שהונהגה, הנחה מפקד התחנה לפעול על מנת להביא לגניזה, בניגוד לחוק ולפקודות המטה הארצי, שלכמה שיותר עבירות רכוש כ"אירועי סיור", מבלי שיפתח בעניינם תיק חקירה.

[למקור התמונה משמאל, לחצו כאן]

על פי כתב האישום, פנה מפקד התחנה קמחי אל ראש משרד החקירות והמודיעין בתחנה וניסה להדיח אותו, שיגרום לכך שלא יוגשו תלונות על ידי אזרחים שבוצעו כנגדם עבירות רכוש וכך "יועלמו" אירועי פשיעת רכוש נוספים. כשסרב הקצין, שכנע קמחי את קצין האק"ם לעשות זאת. מאחר ומפקד התחנה אחראי על ההערכה התקופתית של הקצין, ניתן להבין את הדילמה שבה היה נתון קצין האק"ם. בניגוד לקצין החקירות, הוא בחר ב"קוד הנאמנות" ופעל על פי הנחיות מפקדו. בשל הלחץ שהפעיל מפקד התחנה, נרשמו על-ידי דנינו דו"חות פעולה שהכילו פרטים שקריים. עובדות האירועים שובשו ונמנעה חקירה של האירועים. מפעם לפעם אף שוכנעו מתלוננים שלא להגיש תלונה (ששון , 2009).

דוגמה נוספת היא האנשים שהקיפו את מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניסו שחם, ידעו על פרשיות המין שנהל עם פקודות ולא דווחו. אחד מהם, תנ"ץ ניסים אדרי, פוטר כי ידע ולא דיווח (דנון, 2015).

[ירקוני יורם (2015), הניצבת שידעה על ההטרדות במשטרה - ושתקה, 16/2/15, ynet]

קוד הנאמנות גם בשירות בתי הסוהר

בערב ראש השנה תשפ"ב, בליל ה- 6-5 לספטמבר 2021, ברחו שישה מחבלים-אסירים (וביניהם המחבל זכריה זביידי) מהכלא, באמצעות מנהרה של עשרות מטרים שחפרו בחודשים האחרונים. אין כמו הומור להסוות תסכול ממצב הגופים הממשלתיים שלנו; והבריחה יצרה גם של כרזות מחאה לעגניות על תפקוד שירות בתי הסוהר.

בתגובה פרסם אבי בן חמו ברשתות החברתיות את הפוסט הבא:

בפוסט מבקש / דורש אבי בן חמו (בשם מי? בשם התרבות הארגונית כמובן; שבן חמו משמש בה הפעם, 'שומר חומות') מסוהרי שב"ס לעזוב קבוצת פייסבוק שמנהל אחר, כיוון שהוא "משמיץ את שב"ס"...

[לפוסט של אבי בן חמו בפייסבוק, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על 'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

75 thoughts on “פנחס יחזקאלי: קוד הנאמנות – המקור לתרבות השקר!

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת הפיקוד העליון בשוטרים הקריסה אותה מבפנים - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: משטרת ישראל מתפוררת לתוך עצמה; ואין מושיע! - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: חברות מעל הכל! – אחד מסעיפי הקוד התרבותי של השוטרים - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: מקורח ועד קרמשניט - חושפי שחיתויות תמיד אוכלים חצץ! - ייצור ידע

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: מי המטומטם שיבקש היום להיות שוטר?? - ייצור ידע

  6. Pingback: פרשת ניסו שחם ונפלאות התרבות המשטרתית - ייצור ידע

  7. Pingback: תרבות ארגונית ותרבות של שקר בצה"ל - ייצור ידע

  8. Pingback: אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  9. Pingback: 'קוד הנאמנות' באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  10. Pingback: למה ארגונים צבאיים לא אוהבים אינטלקטואלים? - ייצור ידע

  11. Pingback: מכסות בדוחות תנועה: השקר הלבן שלא נגמר... - ייצור ידע

  12. Pingback: מכסות בדוחות תנועה: השקר הלבן שלא נגמר... - ייצור ידע

  13. Pingback: זה לא החינוך. זו הקבוצה! - ייצור ידע

  14. Pingback: עופר בורין: הפרידה ממשה - ייצור ידע

  15. Pingback: מי המטומטם שיבקש היום להיות שוטר?? - ייצור ידע

  16. Pingback: מי המטומטם שיבקש היום להיות שוטר?? - ייצור ידע

  17. Pingback: אבי ברוכמן: התנכלות ל"מתריעים בשער" גם במשטרת ישראל? - ייצור ידע

  18. Pingback: מקורח ועד קרמשניט: חושפי שחיתויות תמיד אוכלים חצץ! - ייצור ידע

  19. Pingback: מקורח ועד קרמשניט: חושפי שחיתויות תמיד אוכלים חצץ! - ייצור ידע

  20. Pingback: תכונות מתהוות: מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה - ייצור ידע

  21. Pingback: לארגון יש חיים משל עצמו, השונים מחיי עובדיו - ייצור ידע

  22. Pingback: כשהשוטרים מרגישים נבגדים... - ייצור ידע

  23. Pingback: איך סוכל מינויו של רפול לשר לביטחון הפנים - ייצור ידע

  24. Pingback: איך סוכל מינויו של רפול לשר לביטחון הפנים - ייצור ידע

  25. Pingback: עופר בורין: אלוהים ה"סנדק" ופדיון הבן - ייצור ידע

  26. Pingback: מה רוצים מהקצינה צ' ומיוחנן דנינו? - ייצור ידע

  27. Pingback: מה רוצים מיוחנן דנינו ומהקצינה צ'? - ייצור ידע

  28. Pingback: תרבות ארגונית אוחזת גם במנהלים! - ייצור ידע

  29. Pingback: המפכ"ל הנכנס ומלכודת תחילת הקדנציה! - ייצור ידע

  30. Pingback: היום שבו המשטרה כמעט ניצלה... - ייצור ידע

  31. Pingback: מועמד למפכ"ל על הכוונת... - ייצור ידע

  32. Pingback: נתניהו, גמלאי המשטרה והפיל שבחדר - ייצור ידע

  33. Pingback: אנציקלופדיה לבריאות המשטרה - ייצור ידע

  34. Pingback: תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע' - ייצור ידע

  35. Pingback: מלכודת תחילת הקדנציה: רוני אלשיך כמקרה בוחן - ייצור ידע

  36. Pingback: מלכודת תחילת הקדנציה: רוני אלשיך כמקרה בוחן - ייצור ידע

  37. Pingback: מלכודת המנהלים: רוני אלשיך כמקרה בוחן - ייצור ידע

  38. Pingback: סקס ותרבות ארגונית במשטרה - ייצור ידע

  39. Pingback: יאיר רגב: לשקר למען הצלת שוטר אחר... - ייצור ידע

  40. Pingback: יאיר רגב: דרך צלחה קרמשניט, ותודה! - ייצור ידע

  41. Pingback: תופעת "MeToo#": המשטרה כבר לא... - ייצור ידע

  42. Pingback: הדר בן-שוע: נשים-מפקדות ותרבות ארגונית במשטרת ישראל - ייצור ידע

  43. Pingback: מסתבר, שהתרבות המשטרתית גם הורגת... - ייצור ידע

  44. Pingback: המטבוליזם המשטרתי עובד (גם אם מהסיבות הלא נכונות)! - ייצור ידע

  45. Pingback: בעקבות פרשת ניסו שחם... - ייצור ידע

  46. Pingback: המשטרה בעידן אלשייך - מאזן ביניים - ייצור ידע

  47. Pingback: אתיקה מקצועית אלטרנטיבית של שוטרים - ייצור ידע

  48. Pingback: למה אנחנו מצפים מניצבי המשטרה? שיעור בסיסי בבכירות - ייצור ידע

  49. Pingback: מה אנחנו מצפים מניצבי המשטרה? שיעור בבכירות - ייצור ידע

  50. Pingback: שחיתות של שוטרים: אוכלי בשר ואוכלי עשב... - ייצור ידע

  51. Pingback: שחיתות של שוטרים: אוכלי בשר ואוכלי עשב... - ייצור ידע

  52. צביקה פרלשטיין:
    היה? עדיין!!! קצין שלא מחובר ל"כוורת" כזו לעולם ישאר פקד.. רפ"ק מקסימום סנ"ץ (בכוח או בלית ברירה) ויש כאלה המון, רבים וטובים. תסתכל בראי ותראה אחד שיכול היה בקלות להתברג מעלה מעלה אבל……..

  53. איתן רצון:
    זה היה אופייני במיוחד לאסף חפץ והוא אמר לי זאת ישירות שיש לו את האנשים שלו והוא מקדם אותם גועח נפש כנופייה שבאה איתו לכל מקום. לפחות היה לו האומץ להגיד את זה והאנשים שלו היו ידועים לכולם והם טסו בסולם הדרגות כמו טילים מונחים וכולם ראו את זה ושתקו.

  54. אבי מינקובסקי:

    פנחס היקר ורב הדעת…. מה שאתה מתאר הוא למעשה הבסיס או היסוד לערך שיטת המינויים הכפויה או הפסולה … ברם אולם היא משקפת את ערך האדם….כך היו המינויים לתפקיד החל מהממלכה "האכדית" עד ימינו… למרות שדרישות התפקידים הקדומים חייבו קריטריונים פיזיים הרי שלאדמיניסטרציה היו נתיבים משלה……
    עד ימי סוף שנות ה- 80 מינויי הנאמנות היו חלק מהמשחק המובנה וזו התחסדות להתעלם מכך….
    החל משנות ה- 90 הבינו ראשוני המפקדים כי יש לבחון את כלל משמעויות הקידום כתוצאה ממינוי מקורבים ומידת השפעתה האפקטיבית על כלל השרשור…. כלומר, האם אוכל להפיק תועלת בתחומים שונים לי ולמשפחתי כתוצאה מאפקטיביות מקסימלית של המקומות שיתפנו עקב הקידום שאני מחולל ,עד רמות תחתיות שגם שם יש שאיפות ומערכות אינטרסים מגוונות….
    לסיכום נאמר כי הפכו את פוטנציאל היכולת לקדם ל-סחורות -TRADE COMMODITIES……
    השלב השלישי הזוועתי מכולם שאת פירותיו הבאושים רואים כעת כולם, הוא הפוליטיזציה של הקידום… סמוך לתום המאה הקודמת הבחנו (אנו משרתי חדר המכונות ואולם הייצור המשטרתי) איך אזרחים חברי מרכז הליכוד ואולי חוגים אחרים מתערבים ממש בבוטות על מנת לקדם מועמדים שלהם המצויים בשרות… משהבינו מפקדי העל את הפוטנציאל טמנו גם הם ידם בהתאם לתקוותם כי הענות לאותם שתדלנים תקדם גם היא את מעמדם …. לצמרת ארגונם או בחיים שלאחר סיומם…. (התקיימו חקירות ואף הרשעות בנושא)….כך שכקרבנות השיטה למדנו על בשרנו את טיבה….נ.ב…עד כדי כך הוברר כי אין משמעות למועמד המבוקר .מאחר ותוצאות התפוקה לא מקבלות ביטוי מובהק כלל ועיקר…. אז בעיקרון זו אבולוציית השלטון… שהפכה תהליך חיוני כה קדמון למצב דרישות התפקיד שכל אחד יכול למלא ברון….(פעם בשיא השפל גיחכתי ואף רשמתי…כי לדרישת החפיפה מדרגת תנ"ץ ומעלה דרוש משפט אחד ללימוד התפקיד בכל תרחיש האומר כך: "חמור מאד פעם ראשונה שאני שומע על כך"….. עד שיחלפו המקרים והתגובות אתה כבר תהיה בסבב הבא לתפירת חליפות…).

    אשר על כן ידידי היקר ומלא היכולת ניתן לסכם את מאמצי הטיפוס הללו בבדיחות הדעת מבלי ליפול למלכודת…. בהיבט פילוסופי ניתן אולי לאמר: שיתכן וכל המאמץ לעלות בדרגה נועד אך ורק לשיעור הגימלה הנותרת בידי האלמנה…..

  55. Pingback: טפשות משטרתית וסיבותיה - ייצור ידע

  56. Pingback: האופציות של רוני אלשייך - ייצור ידע

  57. Pingback: אוי, הפוליטיקה הארגונית ה"כחולה" - ייצור ידע

  58. Pingback: ישראל אברבנאל ורצח המקורות של ימ"ר מרכז - ייצור ידע

  59. Pingback: ישראל אברבנל ורצח המקורות של ימ"ר מרכז - ייצור ידע

  60. Pingback: ישראל אברבנל ורצח המקורות של ימ"ר מרכז - ייצור ידע

  61. Pingback: אבי ברוכמן: התנכלות ל"מתריעים בשער" גם במשטרת ישראל? - ייצור ידע

  62. Pingback: אוי, התרבות הארגונית... - ייצור ידע

  63. Pingback: עדות של בלש על התרבות הארגונית המשטרתית - ייצור ידע

  64. Pingback: מה משמעות ההתקפות חסרות התקדים על המפכ"ל בתקשורת? - ייצור ידע

  65. Pingback: מה משמעות ההתקפות חסרות התקדים על המפכ"ל בתקשורת? - ייצור ידע

  66. Pingback: מה משמעות ההתקפות חסרות התקדים על המפכ"ל בתקשורת? - ייצור ידע

  67. Pingback: מה משמעות ההתקפות חסרות התקדים על המפכ"ל בתקשורת? - ייצור ידע

  68. Pingback: ניצב ניסים מור: "אמנם ביצעתי עבירות, אבל הן בתחום האתי ולא הפלילי" - ייצור ידע

  69. Pingback: המטבוליזם המשטרתי עובד (גם אם מהסיבות הלא נכונות)! - ייצור ידע

  70. Pingback: נושא לימוד: משטרת ישראל - מאפיינים תרבותיים - ייצור ידע

  71. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה - היום השלישי - ייצור ידע

  72. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה - היום השלישי | ייצור ידע

Comments are closed.