פנחס יחזקאלי: תכונות מתהוות – מה שהופך קבוצה לשונה מסכום חלקיה

[קן נמלים הוא תכונה מתהווה של מערכת מורכבת, כי הוא פועל יוצא של התנהגות קולקטיבית; ואינו נובע מהתכונות של כל פרט שמרכיב אותו. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ATMDepot לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 23 בספטמבר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מתוך סדרת הדרמה האמריקאית בול (Bull) של רשת CBS, מסביר ד"ר ג'ייסון בול - פסיכולוג ומומחה בניתוח התנהגות (המגולם על ידי השחקן מייקל ווט'רלי) - לאמו של נער שעבר התעללות על ידי חבריו לכיתה, כי אנשים מתנהגים בצורה שונה בקבוצות...

אם תרצו, התובנה הזו מתחברת גם לביטוי אחר, שקבוצה שווה יותר - או פחות - מסכום מרכיביה. הסיבה לכך היא שדרך קשרי הגומלין המתפתחים בין חברי הקבוצה מתהווים דברים שלא היו מתרחשים בקרב כל אחד ממרכיבי הקבוצה לבדו. 

זו הסיבה שגורמים של מערכת מורכבת מתלכדים בקבוצות: הם משיגים בדרך זו דברים שלא היו יכולים לעשות, כל אחד בנפרד. ניתן לראות את התופעה הזו באופן מובהק:

  • במושבות נמלים (ראו את תמונת קן הנמלים בראש המאמר)
  • בתוצרי המוח שלנו;
  • בערים;
  • במערכות כימיות מורכבות;

ועוד.

 [להרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון', לחצו כאן] [להרחבה על המושג: 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] 

[מתוך סדרת הדרמה האמריקאית בול (Bull): אנשים מתנהגים בצורה שונה בקבוצות... התמונה היא צילום מסך]

המשגה

נגדיר תכונות מתהוות (Emergent Properties) כתכונות של מערכת מורכבת שאינן מוגדרות על ידי המבנה והתפקוד של כל אחד מן הפריטים הרבים המרכיבים אותה. הן מתהוות כביכול, יש מאין, כאשר אנו מגדילים את מספר הפריטים במערכת ובהתאמה, גם את מספר קשרי הגומלין המחברים ביניהם, ללא כל שינוי בתכונותיו של כל אחד מן הפריטים; והן נובעות מתפקוד משותף של הפרטים כמערכת; אך אינם שייכים לאף חלק ממערכת.

[להרחבה בנושא קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון, לחצו כאן]

לדוגמה: לא ניתן לאתר פריטים המאפיינים חברה אנושית כמו: שנאת זרים וציות עיוור ולהבין אותם הבנה מלאה, מתוך התבוננות על בני אדם כפרטים, כי הם נוצרים באינטראקציה המתהווה בתוך הקבוצה.

בדומה, לא ניתן לאתר פריטים המאפיינים תרבות של ארגונים; מתוך חקר ההתנהגות של עובדים בודדים, כמו למשל: תרבות של שקר וקוד הנאמנות; ולהבין אותם הבנה מלאה, מתוך התבוננות על בני אדם כפרטים; כי הם נוצרים באינטראקציה המתהווה בתוך הקבוצה.

[להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [להרחבה בסוגיה של 'תרבות השקר המשטרתית', לחצו כאן]  [להרחבה בסוגיה של 'קוד הנאמנות', לחצו כאן]

בבסיס המושג מצוי המונח: התהוות או צמיחה או הגחה (Emergence). משמע, תמהיל של גורמים, המתעצב באיטיות - בתהליך של התארגנות עצמית - ויוצר בבת אחת "מסת כוח קריטית". התעצבות זו הינה תהליכית ומתממשת בנקודת זמן (ולד, 1992, עמ' 83-82). 

דוגמה לתכונה המתהווה בקבוצה - בתקופות של מצוקה - היא התנהגות קולקטיבית/ עדרית (Collective behavior) או התנהגות נחילית (Swarm behavior) היא מצב שבו הפרטים (הסוכנים העצמאיים) במערכת מורכבת מוותרים על מטרותיהן הנפרדות ומתנהגים כגוף אחד - כקולקטיב - המציית לחוקי תיאום, להשגת מטרת העל.

[להרחבה בנושא 'התנהגות קולקטיבית', לחצו כאן] [להרחבה על המושג: 'סוכנים עצמאיים', לחצו כאן] [להרחבה על המושג: 'תיאום מנהלי', לחצו כאן]

[בתמונה: גל אנושי שיכול להתהוות רק בקבוצה... לתמונת המקור לחצו כאן]

להלן סרטון הסבר:

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *