יחזקאלי ואונגר-משיח: האם יש נטוורקינג נשי?

[בתמונה: האם יש נטוורקינג נשי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי cocoparisienne לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על רישות (נטוורקינג) – אריגה וטוויה של רשתות, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול נשי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 10 באפריל 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

זהו מאמר שני מתוך שלושה אודות רישות - נטוורקיג נשי. המאמרים האחרים הם:

*  *  *

האם יש נטוורקינג נשי? האם דפוסי יצירת הקשר של נשים בארגונים שונים משל גברים?

פרופ' רוב קרוס (Rob Cross; ראו תמונה למטה משמאל) - מרצה לניהול באוניברסיטת וירג'יניה, בבית הספר למסחר מקלנטיר (Mclntire School of Commerce) - הוא אחת הדמויות החשובות בתחום האבחון והניתוח של רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis)

קרוס ביצע מחקר עם שלושה חוקרים נוספים - אינגה קרבוני (Inga Carboni), אהרון פייג' (Aaron Page) ואנדרו פרקר (Andrew Parker) - וחיפשו שיטות עבודה מומלצות של נשים ברשת הארגונית, כדי להשיג הצלחה.

[למאמר: 'רישות: להתקדם בארגון בעזרת הרשת…', לחצו כאן] [למאמר: 'רישות – נטוורקינג: יצירת עוצמה והגדלתה ברשת', לחצו כאן] [לפוסט של רוב קורס בלינקדאין, לחצו כאן]

בתוך הפוסטים שלו, המתארים תובנות מן המחקר, פרסם קרוס גם מספר תמונות רשת, העוסקות בהתנהגות הרשתית של נשים בארגונים, כפועל יוצא של חלקן באוכלוסיית העובדים (ראו את שלוש תמונות הרשת שלמטה):

  • תמונת הרשת, משמאל למטה, מתארת מצב שבו נשים מהוות רק 15% מהארגון;
  • תמונת הרשת מימין מתארת מצב של שוויון 50% בין עובדים גברים לנשים;
  • ואילו בתמונת הרשת משמאל למעלה יש לנשים רוב: הם מהוות 75% מהעובדים.

ניתן לראות כי כשנשים נמצאות במיעוט מוחלט הן מתקבצות ביחד ויוצרות קליקה (Clique); אבל במצב של שוויון ומעלה, אין הבדל בין התנהגות הנשים והגברים.

לעומת זאת, במצב של יתרון נשי, גברים אינם מתקבצים לקליקה. יחד עם זאת, קרוס לא מראה לנו מצב של יתרון נשי מובהק של 85% כמו שהציג במצב ההפוך (התמונה משמאל למטה של יתרון גברי של 85%).

[להרחבת המושג 'רשת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'קליקה', לחצו כאן]

מה ניתן ללמוד מזה?

אם היה מציג קרוס התנהגות הפוכה במצב שבו קבוצת המיעוט - גברים ונשים - מונה 15% בלבד, אזי היינו יכולים לומר שהממצאים תומכים בכך שנשים וכגברים מתנהגים אחרת.

אבל, גודלה של קבוצת הגברים במיעוט (25%) שונה מהותית מקבוצת המיעוט הנשי (15%); ומניסיוננו במחקרי רשת אנו יודעים, שקבוצות מיעוט ככלל, נוטות לשמר זהות נפרדת בהיותן במיעוט קטן וגם שקבוצת הרוב מתייחסת אליהן כמיעוט קטן ושונה...

[בתמונה: שלוש תמונות הרשת שהציג רוב קרוס בפוסט שלו]

הממצאים של Jeppe Vilstrup Hansgaard, מנכ"ל חברת Innovisor

נתונים שאספנו בחברת Innovisor לאורך 12 שנים מלמדים, ששיתוף פעולה בתוך קבוצות המגדר שלנו הוא דפוס חוזר בארגונים. אנו נוטים בבירור לשיתוף פעולה בתוך קבוצות המגדר שלנו. זה קורה הן בגין שליטה גברית בחלק ממקומות העבודה; והן בשל העובדה שזוהי נטייה טבעית שלנו; ולא רק תוצר של אפליה.

המסקנה המתבקשת, טוען Hansgaard - שיש לה השלכות ישירות לגמישות האסטרטגית של הארגון (האג'יליות הארגונית) - היא, שלמרות ראיות ברורות לכך שמגדר הוא מחסום של ממש לקיום שיתוף פעולה, עובדה זו נלקחת בחשבון, רק לעתים רחוקות מאוד, בעת הפעלת יוזמות שינוי! 

[למאמרו של Jeppe Vilstrup Hansgaard: 'מחסום המגדר', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

[הכרזה: 'ייצור ידע]

לסיכום

ניתן לקבוע כי נשים וגברים נוהגים להתקבץ סביב קבוצות מגדריות!

נשים - שהייתה להם, במקביל לרשת ה'גברית', גם רשת קשרים 'נשית' הדוקה - היו אלה שהצליחו להתברג בתפקידים בכירים. זאת, כי נשים זקוקות, בנוסף, גם ל"מידע פרטי": טיפים פנימיים על התרבות הארגונית בחברה ועל הפוליטיקה הארגונית שלה; כמו גם 'טיפים' איך לעשות רושם על מקבלי ההחלטות שם.

[למאמר בהקשר זה: 'דרך איזו רשת חברתית נשים מתקדמות?', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, ''פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול נשי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]  [לריכוז המאמרים על רישות (נטוורקינג) – אריגה וטוויה של רשתות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *