ריבונות

המושג 'ריבונות' הוא אחד הרעיונות היותר שנויים במחלוקת במדע המדינה ובחוק הבינלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג ה'ריבונות' והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

המחלוקת הישראלית בסוגיית הריבונות מיטלטלת במתח, שבין כמיהה לגילום ריבונות מדינית ככוח שלטוני, שמעל למגבלות, בגילוי עצמאות גם למול התנגדויות מבית ומחוץ; לבין תפיסת הריבונות המצומצמת שהכפיפה קבלת החלטות של מדינה לחוק ולהסכמת המדינות האחרות…

מרגע שעלתה סוגיית החלת הריבונות לאוויר העולם, יש לה דינמיקה משלה. ההתנגדות העזה, חשפה שכבות בעמדות  היסוד של הצדדים, ונוצרו תנאים לבירור עומק מחודש. לא רק שעמדות הצדדים נעשו ברורות יותר, אלא שהאופן בו הועלו הטענות בליווי איומים, העביר את הבעיה הישראלית פלסטינית למקום חדש…

דילמות אסטרטגיות ביטחוניות מצויות תמיד בזיקה מעגלית בין שתי שאלות היסוד:  האחת הנראית לגמרי מקצועית- ממוקדת בשאלה כיצד מגנים על הקיום? השנייה הנראית לגמרי ערכית – ממוקדת בשאלה בשביל מה מתקיימים?

הדיון הציבורי על עתיד מרחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, התמקד עד כה בעיקר  בשיקולי ביטחון ודמוגרפיה. אך קיימת סוגיה נוספת, מרכזית לא פחות לעתיד מדינת ישראל: צפיפות המגורים והתשתיות ההולכת וגוברת. כבר כיום מדינת ישראל היא מהצפופות בעולם. הסוגיה מודחקת ומוכחשת על ידי כל ה"מומחים הביטחוניים" תומכי הנסיגות  ומתנגדי הסיפוח…

החזון החלוצי – של סיפוח בקעת הירדן ויישובה – ממתין שנים לביצוע. אם הכרזת הריבונות לא תתבטא מידית בתנופת צמיחה ובנייה; בהכוונה ותמיכה ממשלתית ממוקדת, היא תגווע בגיחוך עצוב!

במאמר תחת הכותרת: 'נטע הנשמה' תבע בן גוריון: "זוהי מדינה ציונית, המצווה על מעשה בראשית. המעשה הוא כפול: קיבוץ גלויות ובנין השממה." בקעת הירדן ממתינה לעייפה למעשה ציוני.

מקור הלגיטימציה הבינלאומית הוא העוצמה ולא הריבונות! מה שקובע הוא, אם אני חזק; ולא, אם אני צודק! הריבונות יכולה להיות סיבה טובה, רק כשנוח לבעל העוצמה להשתמש בה, וכל עוד סיבה זו אינה סותרת אינטרסים הלאומיים של קבוצת מדינות בעלי עוצמה לאומית זהה או גבוהה יותר. אם מישהו מתכוון לחלל את ריבונותך, ויש לו העוצמה, הוא יעשה זאת, וגם יוכל להשיג לגיטימציה לפחות מחלק מה'שחקנים' בזירה הבינלאומית…

מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה… מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם…

מידי תקופה עולה שוב ושוב השאלה, עד מתי נאלץ לחיות על חרבנו… ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נדרש לסוגיה מספר פעמים ולא הסתיר את דעתו: "אין פה מטה קסם" – פסק נתניהו – "נאלץ לחיות על חרבנו!"… הדברים הללו עוררו בקרב רבים אכזבה ותרעומת…