משטרת ישראל רחוקה מלהיקרא ארגון אפקטיבי וסובלת מבעיות אין ספור. אבל ליבם של שוטרי השטח תמיד היה במקום הנכון, ולעולם לא התבלבלו לגבי חובתם להגן בגופם על אזרחים. למראה ביזיון השוטרים האוסטרלים שקפאו על מקומם ואצו לתפוס מחסה באירוע הטבח האנטישמי ב-14 בדצמבר 2025, בחוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, יש צורך לומר תודה לאל על שוטרי משטרת ישראל!

השבר ביחסים האסורים בין המשטרה לפרקליטות מביא בשורה גדולה לדמוקרטיה הישראלית, שמנסה להשתקם מהאונס הברוטלי שהיא עוברת מידי שופטי בג"ץ ועושי דבריו במשרדי היועמ"שית והפרקליטות. יש לנו סיכוי לקבל בעתיד מערך חקירות עצמאי, שיעמוד על זכותו החוקית לאזן את כוחו של מערך הפרקליטים, כיאה לדמוקרטיה אמיתית.

נתבקשתי למנות את הבעיות והאתגרים העיקריים העומדים בפני משטרת ישראל ואת כיווני פתרונן בקצרה. הנה התוצאה. רמז: ממש לא מה שחשבתם... בגדול, מתחלקות הבעיות לשלוש בסיסיות ולאחת חדשה...

"משטרת בן גביר" מכנה המחאה שלנו את המשטרה. "המשטרה כבר נפלה" הספיד אותה דני קושמרו בעצב. מה באמת? כמובן שלא. זוהי השיטה הבולשביקית הישנה והטובה להאשים את היריב במה שאתה עושה...

ניצב מני בנימין ראה איך 'צוות התופרים' של בלאט מתמקם הרחק מן העין במשרדי המלמ"ב של משרד הביטחון ודרש להעביר את החקירה אליו. לכן, הוא היווה סכנה ברורה ומיידית ליועמ"שית. לכן, הוא הפך מחוקר לנחקר.

הטרדת בני משפחה - של יעדים ל'מסע ציד' משטרתי או נחקרים - היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות מסעי ציד על רקע פוליטי.

כאשר מתרחש תהליך של חילופי אוכלוסיות באזור מסוים - בין אם כתוצאה מהגירה, שינוי דמוגרפי או תהליכים פוליטיים - הקבוצות החדשות שנוצרות מפתחות מנגנוני שיטור משלהן. כך נוצר מצב שבו החברה אינה רק מתמודדת עם שינוי דמוגרפי, אלא גם עם מאבקי כוח על אכיפת הסדר החברתי והגדרת הזהות הקולקטיבית החדשה. זה בדיוק מה שמתרחש היום באירופה, כשמנגנון שיטור לא פורמלי - "משטרות השריעה" (Shariah Police) הולך ומתבסס באזורים עם רוב מוסלמי. במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין אסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה.

תרומתו החשובה ביותר של איתמר בן גביר לדמוקרטיה הישראלית לא הייתה ארגון כיתות הכוננות וחלוקת הנשק וגם לא הפסקת תנאי היתר של העצורים הביטחוניים, אלא ניתוק הקשר הגורדי שבין המשטרה לפרקליטות. אם עד היום הייתה המשטרה הגורם המבצע של הפעולות הלא חוקיות במהלך החקירות הפוליטיות של הפרקליטות, הרי שחשיפת מעללי חקירות נתניהו גרם לה להבין, שבערבו של יום ישלמו אנשיה את המחיר. הקשר הזה, שיתוף הפעולה הזה בין שתי הרשויות - שאמורות היו במקור לאזן זו את זו - הוא שהפך את מערכת אכיפת החוק למסוכנת כל כך!