משטרה

ניצב מני בנימין ראה איך 'צוות התופרים' של בלאט מתמקם הרחק מן העין במשרדי המלמ"ב של משרד הביטחון ודרש להעביר את החקירה אליו. לכן, הוא היווה סכנה ברורה ומיידית ליועמ"שית. לכן, הוא הפך מחוקר לנחקר.

הטרדת בני משפחה – של יעדים ל'מסע ציד' משטרתי או נחקרים – היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות מסעי ציד על רקע פוליטי.

באירופה, באיזורים מוסלמיים שבהם אין למשטרת המדינה דריסת רגל, הולך ומתבסס מנגנון שיטור לא פורמלי – "משטרות השריעה" (Shariah Police). במקביל למשטרות, צומחים גם בתי דין איסלאמיים הפועלים בתוך הקהילות המוסלמיות, במיוחד בנושאי גירושין וירושה… וכן: זוהי בהחלט רק ההתחלה!

תרומתו החשובה ביותר של איתמר בן גביר לדמוקרטיה הישראלית לא הייתה ארגון כיתות הכוננות וחלוקת הנשק וגם לא הפסקת תנאי היתר של העצורים הביטחוניים, אלא ניתוק הקשר הגורדי שבין המשטרה לפרקליטות. אם עד היום הייתה המשטרה הגורם המבצע של הפעולות הלא חוקיות במהלך החקירות הפוליטיות של הפרקליטות, הרי שחשיפת מעללי חקירות נתניהו גרם לה להבין, שבערבו של יום ישלמו אנשיה את המחיר. הקשר הזה, שיתוף הפעולה הזה בין שתי הרשויות – שאמורות היו במקור לאזן זו את זו – הוא שהפך את מערכת אכיפת החוק למסוכנת כל כך!

בניגוד למשטרות מערב אירופה, המשטרה הגרמנית אינה חוששת מתיוגים כגזענים וכאסלאמופובים ונוהגת יד קשה במפגינים האסלאמיים. ההבדלים בין המדינות משקפים לא רק את המצב הביטחוני בכל מדינה, אלא גם את השיח החברתי והפוליטי הרחב יותר. גרמניה רגישה היסטורית למצב שבו הדמוקרטיה שלה מנוצלת לרעה. לכן הדגש הוא על ההתמודדות עם איומים ביטחוניים, גם במחיר ביקורת על פגיעה בזכויות המפגינים. במדינות מערב אירופה, החששות מתיוג המשטרה כגוף מדכא מכתיבים גישה עדינה וזהירה יותר.

"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"… נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.

מדהים איך היעדר שיקול דעת מקצועי בטיפול בהפרות סדר, מביא את השוטרים ליפול שוב ושוב לפח שטומנים להם המפגינים. מתכנני ההפגנות מועדים למשקלן הציבורי העצום של הטיעונים על אכיפה בררנית, ופועלים לנטרל אותן בתבונה רבה. הם יצרו אירוע שמזכיר את פרשת 'משפטים בושה' שהפך סמל לאכיפה בררנית כנגד הימין, וגירו את המשטרה לבצע מעצר מיותר, והיא מצידה לא החמיצה הזדמנות ליפול בפח.