תרבות אסטרטגית (Strategic Culture) היא האופן שבו התרבות הארגונית של מדינות באה לידי ביטוי בתחום האסטרטגי; או במילים אחרות, האופן שבו מדינה מתנהגת בתחום האסטרטגי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תרבות אסטרטגית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

ההשוואה שבין ולדימיר פוטין לולדימיר זלנסקי, נותנת לנו הזדמנות מרתקת להבין, מנהיגות לאומית וארגונית מהי...

אעשה היום שימוש במבצע ההתנתקות כמקרה בוחן אסטרטגי. את הפן הטקטי נשאיר לדיון אחר; ואני מניח שמעטים יחלקו על העובדה, שבניגוד להיעדר החשיבה האסטרטגית שמאחוריו, הוא נוהל בצורה מרשימה ותכליתית, לטוב ולרע.

הדיון החשוב שהחל באתר זה בשאלה: "מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל" מחייב אולי דיון מקדים בשאלה: מדוע אין לישראל אסטרטגיה לאומית גלויה, כתובה, מפורסמת ונלמדת?

תרבות פוליטית היא אופייה של החברה או התרבות הארגונית של חברה/מדינה: אוסף העמדות, הערכים, הרגשות, המידע והכישורים פוליטיים בקרב אזרחיה, ובעלי התפקיד שבתוכה, המספק את הנחות היסוד והכללים השולטים בהתנהגות במערכת הפוליטית, ומשפיע - על התנהגות אזרחיה ומנהיגיה במערכת הפוליטית, בארגונים הצבאיים ובשירות הממשלתי - לאורך שנים, כמו בתכתיב גנטי....

נטילת הימורי מדיניות הם חלק מתרבותה האסטרטגית של מדינה. זוהי פעולה חדה, שמשנה לתמיד מציאות קיימת, שמכבידה עלינו. היא יוצרת מציאות חדשה במהותה. אמנם, ליוזם הפעולה אין יכולת לקבוע לאן תוביל (מלחמת רוסיה אוקראינה כמקרה בוחן...); אבל הרשות נתונה בידיו לנסות ולעצב אותה להשגת מטרותיו הלאומיות.

פורים ומגילת אסתר הם בית ספר נפלא לתורות המורכבות. המציאות המתוארת במגילת אסתר היא מציאות דינאמית המשתנה במהירות, ממש כמו בימינו אלה. היא בנויה נדבכים, וכל נדבך משנה את הכיוון שיצרו קודמיו ומעמיק את אי הוודאות. אנו רואים גם כי מומחים ויועצים אינם מסייעים להתמודדות עם אי הוודאות. להיפך: משתי ההחלטות האסטרטגיות שקיבל המלך בהשפעתם הוא מבקש לחזור...

"הסכמי אוסלו" לא היו בהכרח טעות. באותה העת היה היגיון של ממש בהשגת הסכם עם הפלסטינים והיה להם סיכוי טוב להצליח. הם נכשלו לא מעט בשל התרבות האסטרטגית של מדינת ישראל, שתרומתו של שמעון פרס לעיצובה היא עצומה, לא פחות מתרומתו לעיצוב הסכמי אוסלו, כיוון שניצב כל העת בפסגת ההנהגה המדינית ביטחונית. האם ה'תרבות' הזו, שתרם לעצב - ושלפיה נהג - היא שהכשילה אותו בערוב ימיו?

ב- 10 במרץ 2015 פרסם הסופר, עמוס עוז ז"ל, מאמר ארוך ומרתק בעיתון הארץ, תחת הכותרת: אם לא נתגרש מהפלסטינים מיד, נחיה במדינה ערבית. מאמר נפלא, רהוט ולכאורה משכנע. אבל, איך נדע אם הוא גם צודק?

המטרה: להכיר ולתרגל תכנון אסטרטגי בסביבה דינאמית, משתנה במהירות...