האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ב- 10 במרץ 2015 פרסם הסופר, עמוס עוז ז"ל, מאמר ארוך ומרתק בעיתון הארץ, תחת הכותרת: אם לא נתגרש מהפלסטינים מיד, נחיה במדינה ערבית. מאמר נפלא, רהוט ולכאורה משכנע. אבל, איך נדע אם הוא גם צודק?
שינוי ארגוני מתחת לרדאר (Organizational change under the radar) הוא תהליך של רישות (נטוורקינג) ארגוני. קרי, שינוי, המבוצע בשקט ובאטיות בקשרי הגומלין של הארגון, ללא הצהרות על כוונות שינוי. זאת, במטרה לנטרל התנגדות לשינוי מצד בעלי עוצמה ארגונית, שיזהו סכנה למעמדם…
דומה כי מקבלי ההחלטות הישראלים והפלסטינים כבר מבינים שאופציית 'שתי מדינות לשני עמים' כבר אינה רלוונטית במציאות הנוכחית. יתרה מכך, חלק מהצעדים שאותם מבצעים שני הצדדים ניתנים להסבר כצעדים מכינים של צבירת עוצמה במציאות החדשה, לקראת ההכרזה על פתרון אחר… בפתרון אחר, אפשרי, עוסק ספרה של קרוליין גליק, 'סיפוח עכשיו'…
מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.
כשארגון מאבד קשר עם המציאות נפתח מה שמכונה "פער רלוונטיות": הבנת המציאות של אנשי הארגון נפגמת, והתרבות הארגונית שלו אינה רלוונטית למציאות העכשווית. ואז, כשהתרבות נפגשת עם המציאות עפים ניצוצות, והנפגעים – משני הצדדים – אינם תמיד אלה שמגיע להם…
"סדר", שקט ורוגע מעולם לא אפיינו את התנהלות משפחת נתניהו, ושערוריות ציבוריות מלוות אותה ואת צוותי היועצים הקרובים, מתחילת הקריירה של ראש הממשלה בליכוד. מרגע ששרדה המשפחה את המשברים הראשונים, כל משבר נוסף רק מחזק אותה… בנימין נתניהו הפך, בהקשר של התנהלות רעייתו, ל- אנטי שביר! התופעה הזו קרויה בשפת המערכות המורכבות, בשם: "ההיגיון הפרדוקסלי של השבירות".
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Crossroads Foundation Photos לאתר flickr] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן] המאמר שלפניכם נכתב על ידי סגן אלוף ליאור רוגב, במסגרת עבודתנו המשותפת במכללה לביטחון לאומי של צהל. הוא עוסק בשתי טכניקות של ייצור ידע, למטרות ולהקשרים שונים: מבוא בשנים האחרונות מתרבים הארגונים שמשלבים … להמשך קריאה
בסוף דצמבר 2025 פרסם ערוץ 14 את סרטו של ישי פרידמן "שיטת נווה: כך הרסו את צה"ל מבפנים" ובבת אחת חזר לסדר היום הציבורי אחד הניסיונות החשובים שנערכו בצה"ל לפני שני עשורים, לבצע מהפיכה – תרבותית ומבצעית – בעניינים צבאיים, בעקבות מהפיכה דומה ומוצלחת שנערכה בצבא ארצות הברית. הניסיון נכשל. בכך עוסק המאמר.
עיקר הסכנה בשימוש בכלי של 'תכנון מול ביצוע' רובצת לפתחם של ארגונים ביורוקרטיים, שרובם מצויים במצב של קיפאון – סטגנציה, ומאופיינים בהיעדר חשיבה ובהתמכרות לטקסים. אצלם, הפכה סוגיית ה'תכנון מול ביצוע', עם השנים, לריטואל העומד בפני עצמו: מתפרסמים מסמכים מפורטים ונערכים טקסים שבהם נסקרת הפעילות (בעיקר 'הצלחות') ותוצאותיה. ניתוח מעמיק אין; וגם חשיבה, אין.
גיל הגן הוא השלב הראשון שבו ילדים נתקלים בבעיות חברתיות. חלקם מתמודד אף עם בדידות ונתק חברתי. טיפול בבעיות אלה כבר בשלב מוקדם יחסוך בעיות רבות בעתיד. אולם, איך מאתרים ילדים מנותקים?
