אבי הראל: פרשת לך לך – שורש המחלוקת היהודית-מוסלמית

[בתמונה: מילת יצחק על ידי אברהם על ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך; התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מילת יצחק על ידי אברהם על ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך; התמונה היא נחלת הכלל]

בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו. לכאורה, יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה... מדוע?

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו.

לכאורה יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה? מדוע קיימת הפרדה ביניהן?

זאת ועוד. בעניין הברית על המילה יש עניין נוסף שאינו נהיר כל צורכו. מדוע האל מצווה את אברהם אודותיה רק בגיל תשעים ותשע ולא קודם לכן? הרי לפי המסופר בפסוקים הקודמים, האל נגלה אל אברהם בגיל שבעים וחמש. מדוע אין הוא מצווה אותו אז במצוות המילה? התבוננות קצרה בפסוקים  הרלוונטיים שמתארים את ברית המילה אמורים לפתור את התעלומה כדלקמן (בראשית, פרק י"ז, בדילוגים):

"... א וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים... ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ...  י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא...  טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ...  יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.  יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.  כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד:  שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.  כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת....  כד וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ.  כז וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ".

לפי האמור כאן, ברית על המילה באה להורות עניין שיש לו משמעות עמוקה  לדורות. ממשיכו של אברהם אינו ישמעאל, אלא יצחק. זאת למרות שאברהם מתווכח עם האל, ומסתפק בישמעאל כבן ממשיך. זאת ועוד. ברית המילה האמתית אמורה להתקיים בגיל שמונה ימים, ולא בגיל שלוש עשרה שנים כפי המעשה שעשה ישמעאל.

לכן, ברית זו הופרדה מברית בין הבתרים, שלא יהיה ספק לאיש מיהו ממשיכו האמיתי של אברהם. הדברים עומדים בניגוד גמור לדעה המוסלמית הרווחת, שישמעאל הוא הבן הממשיך הלגיטימי של אברהם.

[למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'גירוש ישמעאל – היבטים משפטיים ומוסריים', לחצו כאן]

[בתמונה: מילת יצחק... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Siembra Conmigo לאתר flickr]

[בתמונה: מילת יצחק... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Siembra Conmigo לאתר flickr]

הרמב"ם  אומר זאת באופן ברור וחד משמעי.  בהלכות מלכים, פרק י' הלכה ז' נאמר:" המילה נצטווה בה אברהם וזרעו בלבד, שנאמר אתה וזרעך אחריך. יצא זרעו של ישמעאל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, ויצא עשו שהרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך. מכלל שהוא לבדו זרעו של אברהם המחזיק בדתו ובדרכו הישרה ".

אמנם לפי הידוע, משפחה לא בוחרים, וצאצאי ישמעאל הם קרובי משפחה, אולם אין ישמעאל וזרעו נחשבים על פי דברים אלו כבנים ממשיכים של אברהם. זאת, בניגוד גמור למסורת המוסלמית שקובעת, שישמעאל הוא הבן הממשיך של אברהם, קביעה שהיא הבסיס לסכסוך המתמשך בין שני העמים.

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

העשרה

4 thoughts on “אבי הראל: פרשת לך לך – שורש המחלוקת היהודית-מוסלמית

  1. Pingback: אבי הראל: גירוש ישמעאל - היבטים משפטיים ומוסריים - ייצור ידע

  2. Pingback: פרשת לך לך באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. ראשית, המילה "דעה" בהקשר של אמונה דתית היא לא במקומה. הרי אף אחד לא היה שם, לא תעד את מה שקרה באמת, אם בכלל קרה. ייתכן שאברהם הוא דמות היסטורית אמיתית, ייתכן שהוא פיקציה ספרותית – משל שהתגלגל אלינו דרך דורות של מספרים בעל-פה עד שנכתב סיפורו- אין לנו דרך אמיתית לברר את הנושא. אנחנו יודעים מנושאים אחרים כמה סיפור יכול להשנות בכל פעם שהוא מסופר – לכן גם אם היה אברהם הוא דמות אמיתית ולא דמיונית – אין לנו דרך לדעת מה היה שם.

    שנית, כל דת, עם וזרם-דתי משתמשים בסיפורים כדי להצדיק את עצמם, ללכד את הציבור, תכופות נגד אויב חיצוני או כדי לחזק את המלוכה הקיימת – זו שמטילה מיסים וגזירות שונות. לכן גם היהדות נחלקת לזרמים שונים – חרדים, דתיים אורתודוקסים, רפורמים, ובתוך החרדים – מתנגדים וחסידים לדוגמה. וגם האיסלם – אם נניח שהסיפור שלו הוא הנכון – מתחלק גם כן לזרמים ראשיים ומשם לעוד תתי-זרמים. כל אחד מהזרמים אומר שהאמת אצלו, והאחרים טועים. באיסלם הדבר גם מגיע לידי רצח. האם יש זרם איסלמי "נכון" בעוד האחרים "טועים" – זה תלוי בעיקר לאיזה הורים נולדת ואיפה גדלת .

    שלישית גם אם היהודים היו מסכימים עם המוסלמים על נקודה זו – זה לא היה פותר שום בסיס לסכסוך בין העמים. אנחנו רואים סכסוכים בני מאות שנים בין שבטים וזרמים באיסלם שכולם מסכימים על הנקודה זו – הם פשוט מצאו נושא אחר לוויכוח ורבים עליו. כך גם הדבר בנצרות – בין קתולים לפרוטסטטנים ואפילו סתם מלחמות בין שתי פלגים נוצריים שמאמינים באותו אל אבל רבים בגלל תאווה פוליטית , רצון בשטחים נוספים ועוד. הסיבות לסכסוכים בין מדינות עמים וזרמים הם הרבה פעמים שונות מהעילות לסכוסוכים האלה. הסיבה היסודית לכך שאדם נופל לבאר ומת היא זה שהבאר לא מוקפת במעקה. לא בכך שיש לו קוץ בנעל.

  4. Pingback: אבי הראל: מהסדר המוסרי אל הכאוס המצרי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.