תקציר: בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו. לכאורה, יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה… מדוע?

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

עודכן ב- 1 בנובמבר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו.

לכאורה יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה? מדוע קיימת הפרדה ביניהן?

זאת ועוד. בעניין הברית על המילה יש עניין נוסף שאינו נהיר כל צורכו. מדוע האל מצווה את אברהם אודותיה רק בגיל תשעים ותשע ולא קודם לכן? הרי לפי המסופר בפסוקים הקודמים, האל נגלה אל אברהם בגיל שבעים וחמש. מדוע אין הוא מצווה אותו אז במצוות המילה?

התבוננות קצרה בפסוקים הרלוונטיים שמתארים את ברית המילה אמורים לפתור את התעלומה כדלקמן (בראשית, פרק י"ז, בדילוגים):

"... א וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן-תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים... ז וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם--לִבְרִית עוֹלָם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ...  י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא...  טז וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ...  יח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-הָאֱלֹהִים:  לוּ יִשְׁמָעֵאל, יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.  יט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת-שְׁמוֹ, יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.  כ וּלְיִשְׁמָעֵאל, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד:  שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.  כא וְאֶת-בְּרִיתִי, אָקִים אֶת-יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת....  כד וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ.  כז וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ".

לפי האמור כאן, ברית על המילה באה להורות עניין שיש לו משמעות עמוקה לדורות. ממשיכו של אברהם אינו ישמעאל, אלא יצחק. זאת למרות שאברהם מתווכח עם האל, ומסתפק בישמעאל כבן ממשיך. זאת ועוד. ברית המילה האמתית אמורה להתקיים בגיל שמונה ימים, ולא בגיל שלוש עשרה שנים כפי המעשה שעשה ישמעאל.

לכן, ברית זו הופרדה מברית בין הבתרים, שלא יהיה ספק לאיש מיהו ממשיכו האמיתי של אברהם. הדברים עומדים בניגוד גמור לדעה המוסלמית הרווחת, שישמעאל הוא הבן הממשיך הלגיטימי של אברהם [למאמרו של ד"ר אבי הראל: 'גירוש ישמעאל – היבטים משפטיים ומוסריים', לחצו כאן].

הרמב"ם אומר זאת באופן ברור וחד משמעי.  בהלכות מלכים, פרק י' הלכה ז' נאמר:" המילה נצטווה בה אברהם וזרעו בלבד, שנאמר אתה וזרעך אחריך. יצא זרעו של ישמעאל שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע, ויצא עשו שהרי יצחק אמר ליעקב ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך. מכלל שהוא לבדו זרעו של אברהם המחזיק בדתו ובדרכו הישרה ".

אמנם לפי הידוע, משפחה לא בוחרים, וצאצאי ישמעאל הם קרובי משפחה, אולם אין ישמעאל וזרעו נחשבים על פי דברים אלו כבנים ממשיכים של אברהם. זאת, בניגוד גמור למסורת המוסלמית שקובעת, שישמעאל הוא הבן הממשיך של אברהם, קביעה שהיא הבסיס לסכסוך המתמשך בין שני העמים.

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'גירוש ישמעאל – היבטים משפטיים ומוסריים';
• אוסף המאמרים על פרשת לך לך.

מקורות והעשרה

• אבי הראל (2016), מהסדר המוסרי אל הכאוס המצרי, ייצור ידע, 11/11/16.
• אבי הראל (2016), גירוש ישמעאל – היבטים משפטיים ומוסריים, , ייצור ידע, 21/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת לך לך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/11/19.