תקציר: שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך - פילגשו אשר בשכם; ועל אם יפתח - אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה…

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שמשון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלשתים, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בינואר 2024

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך: פילגשו אשר בשכם, ועל אם יפתח: אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה.

לגיבור יוון, אכילס, הייתה אם ידועה: האלה תטיס. אביו היה מלך. הורי שמשון היו כאחד האדם, כמסופר בפתיחת הסיפור: ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה. (פסוק ב').

מעניינת כפילות התיאור עקרה ולא ילדה כמו לומר: רווקה ולא התחתנה. זה מאפשר להציע, שהתיאור עקרה מיוחס לאם שמשון כאמירה מאפיינת. כאלו הייתה 'אשה עקרה' בטבעה, גם אחרי לידתה את שמשון. לעקרות אחרות בתנ"ך היה שם ידוע: שרה, רבקה, רחל, חנה: הן מוזכרות בכמיהתן לבן ובתפילתן. ללידת שמשון מוקדש פרק מלא, אך על כמיהת אם שמשון לבן הסיפור מדלג, ונוהג בקיצור מופתי: יום אחד מתגלה לה מלאך ה'. גם המלאך חוזר בדיבורו על הביטוי הכפול: הנה נא את עקרה ולא ילדת (פסוק ג'), גם עקרה וגם לא ילדה...

חז"ל, בחרו לתאר את אם שמשון, אשת מנוח, כדמות הדומיננטית למול מנוח, בהדגישם את הפסוק: וילך מנוח אחרי אשתו (פסוק יא). בכל זאת, איך שמה אינו מוזכר? פעמיים זכתה לגילוי מלאך האלוהים, כמו גדעון. מדוע המספר חוזר ומזכירה רק בכינוי האשה?

במבט ראשון, ניתן לחשוב כי שמה אינו מוזכר כי זה לא באמת היה חשוב למספר. היא לא הייתה בעבורו יותר מאשת מנוח ואם שמשון. אבל אפשר לחשוב אחרת. היעדר שמה בכוונה מודעת מעצים את המסתורין, כמו את זה, האופף אנשי שרות חשאי, מוסד ושב"כ, אשר שמם אינו ידוע.

לנוכחות סמויה או חלקית, מתלווה לעתים עוצמה חזקה פי כמה מנוכחות גלויה ומלאה

הרב עדין שטייינזלץ, בספרו 'נשים במקרא' (ראו תמונת כריכה משמאל) נתן לכך ביטוי בפרק הסיכום (עדין שטיינזלץ 'נשים במקרא', הוצאת האוניברסיטה המשודרת, 1983, ע' 93):

"בכל מקום בסיפור המקראי אפשר לראות, שקיימת כאילו דו-צדדיות לגבי מעמדן של הנשים. דו-פרצופיות לגבי כוחן הנשי לבין ההופעה של הכוח, ככל שהשלטון הרשמי (ולפחות מראית העין של השלטון), נתונה מסורתית בידי גברים, השליטה הממשית לאו דווקא.  "...

מערכת יחסים זו של שלטון גלוי ושלטון סמוי (במונחים של מערכות מורכבות: עוצמה גלויה ועוצמה סמויה או השפעה), נראה שנמשכה במשך תקופה ארוכה מאוד, כאחד המרכיבים של דרך החיים בעם ישראל...

ברוב המקרים בהן ראינו התערבות של נשים, היא הייתה מכוונת הרחק מעבר לתחום הבית והמשפחה במובן המצומצם (ע' 95) ... אפשר לראות כיצד גורלותיהם של אנשים מוכתבים על ידי הנשים בחייהם, הן לרע הן לטוב. השפעה זו נעשית בכל מקרה בצורה שונה, לפעמים על ידי פיתוי, לפעמים על ידי איום, ולעתים קרובות פשוט בכוחה של האישיות, שהיא המפעילה והממריצה, הגוברת ומשנה את מסלול חייהם של הגברים המצויים בסביבה... אם שמשון אשת מנוח היא, ללא ספק, האישיות הדומיננטית בסיפור.

אם שמשון בנוכחותה החידתית היא המפתח לקריאת סיפור שמשון כחידה

דווקא, כוחו הפיזי העצום של שמשון, יכול לסמן את מערכת הזיקות הסמויה בין הנוכחות הפיזית במלוא עוצמתה, לבין הכוחות הסמויים מן העין, המעצבים את התפתחות הסיפור מראשיתו, בכלל זה הכוח הנשי. כמו אם שמשון - הנוכחת ללא שם, ומסמנת נוכחות שאינה נגלית לנו על ידי המספר - כך המשך הסיפור מייצג שילוב של גילוי והעדר בהעצמת החידה: מיהו באמת שמשון מעבר לעוצמתו הפיזית?

בהיבט זה, בנוכחות נסתרת, מצויה בסיפור שמשון רמיזה לתיאוריה פוליטית ולתיאוריה של הפעלת כוח, בשילוב המתקיים תמיד, בין ממדיו הגלויים של הכוח לבין ממדיו הסמויים. חז"ל מדברים על שמשון שכשל עם דלילה, בהליכת שבי אחר מראה עיניו.

בהצעתי להתבונן כאן בזיקות המתקיימות בין הנגלה לנסתר, מצאתי ראוי להזכיר את פרשת ציצית בה נאמר: "ולא תתורו אחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר ט"ו). ההבנה הפשוטה למילים אלו, מכוונת אל המוכר היום יומי, לא ללכת שבי אחר פיתויי מראה עיננו [פרשת ציצית (המכונה גם: וַיֹּאמֶר) היא פרשיה מפרשת שלח לך בספר במדבר. היא אחת משלוש פרשיות "קריאת שמע" הנאמרות בתפילות שחרית וערבית. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת].

אבל בנקודת מבט קוסמולוגית כוללת, מצוי כאן תוכן עמוק יותר, גם כתאוריה פוליטית, גם כקוסמולוגיה. זו הצבעה על הזיקה העמוקה המתקיימת בין הגלוי לעין לבין הסמוי מן העין, כאשר לעתים הממשות המכוננת את ההוויה מצויה דווקא בסמוי מן העין. זה נכון בתחומים רבים. סיפור שמשון מצביע על זיקות אלה בהתגלותן במעלליי שמשון, ככתב חידה המזמין כניסה אל ממדי הסיפור הסמויים מן העין.

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שמשון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלשתים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'שמשון, וההיגיון ההיברידי של המלחמה'.
• ספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'.
• אוסף המאמרים על שמשון.
• אוסף המאמרים על הפלשתים.
• אוסף המאמרים על פרשת וירא.
• אוסף המאמרים על פרשת 'שלח לך'.

מקורות והעשרה

• גרשון הכהן (2015), שמשון, וההיגיון ההיברידי של המלחמה, ייצור ידע, 28/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וירא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת שלח לך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 16/6/19.