פנחס יחזקאלי: מנהלים מוליכים חשמל!
לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים – בעלי העוצמה – בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך…
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים – בעלי העוצמה – בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך…
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר עד זמנה בעולם. השתתפו בה מדינות על-פני יותר מחצי מכדור הארץ, והיא נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה הקשה והמדממת הזו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
שבוי בניסיון סאן ולרי – שנה לפני כן – ראה רומל כיצד זורמים האוסטרלים והבריטים אל טוברוק; וכיצד אניות רבות מפליגות אליהם לנמל הקטן; והיה בטוח שהוא מבין היטב את דפוס ההתנהגות שלפיו: הבריטים מבקשים להימלט דרך הים, כמו שעשו, שוב ושוב עד היום. השאלה היחידה, בעיניו הייתה, האם יצליחו לארגן בזמן דנקירק שנייה…
מדוע נבחר – בפברואר 1941 – דווקא הגנרל ארווין רומל (Irwin Rommel) לפקד על קורפוס אפריקה, ולמה כינו את הכוח הגרמני הזה – שחש לעזרת האיטלקים המובסים על ידי הבריטים – קורפוס אפריקה? האם רומל נבחר בגלל שהצטיין ובלט במהלך מבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה)? ממש לא. הכל מהסיבות הלא נכונות!
כמה טכנולוגי אתה צריך להיות ובאיזה אופן, כדי לנצח מלחמה? ננסה לבחון סוגיה זו תוך שימוש במלחמת העולם השנייה כמקרה בוחן, ולהשליך את התובנות הללו על ימינו אלה…
מי באמת בעצם ניצח במלחמת העולם השנייה? ריצ'רד אוברי טוען – ולטעמי צודק – שהמנצח האמתי של המלחמה היה הקומוניזם. אותה צורה מדינית חברתית שהייתה נתונה במצור בשנות השלושים של המאה הקודמת – לא פחות מהדמוקרטיה – ואשר כמעט ובטלה מן העולם ב- 1942… אחת התוצאות החשובות ביותר של המלחמה הייתה התפשטות הקומוניזם באירופה ובאסיה; וגיבושו בברית המועצות…
אם הייתה ההיסטוריונית המפורסמת, ברברה טוכמן, כותבת את ספרה האייקוני, 'מצעד האיוולת' עכשיו, היו פלישת ארה"ב לאפגניסטן מחד גיסא; והנסיגה ממנה, מאידך גיסא, תופסים בו מקום של כבוד…
לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) – תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה!
אפתח בכך, שהמאמר הזה הוא סיפור על מנהיגות! בתקופות שבהן הסדר מתערער; ושהחוק אינו יכול להושיע, קמים מנהיגים ששוברים את גבולות החוק להשיג פתרון. זה מה שיניב אשור עשה, ולכן הוא אהוב ואף נערץ על ידי רבים בצפון הארץ. אם הסדר החדש קורס המנהיגים הללו נישאים על כפיים. אבל למרבה הפרדוקס, אם הם המצליחים להשיב את הסדר הישן על כנו, הם נדרשים לשלם את מחיר ההפרה…
בערבה של מערכת טננברג – שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה – היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר…" אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה… נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו…