האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בישראל, כמו בבריטניה, אין בנמצא אינטרסים לאומיים כתובים מוגדרים ומפורסמים. מן הסתם, סברו מנהיגינו שהנזק מפרסומם יגדל בהרבה על הרווח. אבל, כיוון שאנחנו משוחררים מן האחריות, נכון יהיה לטעמי, לנסות ולהבין לאן פניה של ישראל בעתיד, על ידי שרטוט האינטרסים הלאומיים שלה. אתם מוזמנים להשיג על האינטרסים המוצעים במאמר זה, או להציע אחרים במקומם…
הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים או "התאוריה של הטריטוריה" היא גישה ש'לוקחת את הגאופוליטיקה עד הסוף' משמע, הופכת אותה לחזות הכל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הגישה הגאוגרפית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
היעדר אמצעים הופך את השכבות העניות לשונאי סיכון. על כן, הגרבוזים ומנשקי הקמעות יישארו תמיד משני צידי המתרס הפוליטי…
תיאורית המפל או אפקט המפל (The waterfall effect) במדע המדינה גורסת כי כאשר יש חוסר שוויון באמצעים בין גורמים בסביבה המשימתית, ייווצר לחץ מבחוץ על הגורם רב האמצעים, הנובע מרצונם של גורמים שמחוץ לו לעבור אליו ו/או להעביר אמצעים ממנו אליהם.
רב-תרבותיות היא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה. היא נובעת מפרדיגמת חשיבה הקרויה פוליטיקה של זהויות, ועושה שימוש בכלי המכונה: תקינות פוליטית. כבר ב- 2010 הכריזו מנהיגי אירופה כי "הרב תרבותיות נכשלה לגמרי". למרות זאת, המערב אינו מצליח להשתחרר מלפיתתה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושגים אלה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
מבחינות רבות הייתה החלטתו של אדולף היטלר לתקוף במזרח נכונה לזמנה, והתבררה כלא טובה במבחן המציאות. אפשר ללמוד מכך, שמנהיג של מעצמה – שנלחמת על מעמדה העולמי; ושנדמה לו, שהיא מחזיקה ביתרון אסטרטגי, שלא יחזור – עלול לעשות שימוש באותו יתרון כדי לנצל את חלון ההזדמנויות שנקרה בדרכו… תחשבו רוסיה של פוטין; תחשבו איראן!
אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…
עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!
תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
