פוליטיקה

30% מהקולות – בערך 400,000 איש – זויפו בוודאות. לא מדובר על דמוקרטיה. מדובר על רפובליקת בננות… מסתבר ששום דבר לא חדש תחת השמש ובדטרויט מזייפים קולות כבר המון זמן. גם ב- 2016…

לאחר שאמא של תם ז"ל התגאתה בתוכנית של איילה חסון שהיא "עובדת" על המערכת ומאפשרת למפגינים להגיע אליה הבייתה כי הרחוב סגור ומהחצר שלה מפגינים אל מול הבית של ביבי, אחד המפגינים איחל לאמא של תום שימות לה עוד ילד והעולם רועש וגועש…

אז הגיע הזמן לדעתי להתבגר. אי אפשר לדרוש בשם הדמוקרטיה מחד גיסא; ולזלזל בחוקיה מאידך גיסא!

מי שחושב שאי אפשר לפרוץ למערכות ממוחשבות, הגיע הזמן שיתקדם למאה ה- 21… מי שחושב שאין רווח אדיר ביכולת לקבוע מי יהיה הנשיא האמריקאי, כדאי שיחשוב שוב!

בינואר 2001 הצליח איינשטיין להפתיע. מביתו שבתל אביב הוא שחרר שיר חדש שהוא עצמו כתב את מילותיו ומיכה שטרית כתב את הלחן. הוא בחר לעשות זאת בתכנית פוליטית: תכניתו של רזי ברקאי "מה בוער" בגלי צה"ל. ברקאי שהבין מה נפל לו ליד הקריא לאיטו את מילות השיר והשמיע אותו לאחר מכן, והשאר היסטוריה…

ארה"ב מדינה מסודרת ובבתי הנבחרים השונים הליכים עוברים בחקיקה. אם בפנסיבלניה ובמדינות האחרות יהיו מספיק חברים קונגרס שיתמכו בדרישה לעריכת ביקורות, זה בדיוק מה שיהיה והבחירות לא יאושררו. ללא אשרור הבחירות לא ימונו אלקטורים (ההליך חייב להסתיים עד ה 12 לדצמבר מועד מינוי האלקטורים)…

מה החשיבות של הקריאה המוקדמת של מערכות התקשורת? היא מאפשרת למתמודדים להעריך את מצבם ומסורתית הצד המפסיד נושא נאום הפסד בו הוא מודה בהפסדו מוכתר הנשיא הנבחר וצוות המעבר שלו מתחיל לעבוד. אבל, הבחירות עצמן לא מוכרזות כסופיות עד אותו הרגע שבו מזכירי המדינות השונות מאשרים אותן מה שקורה בערך לקראת ה 10 בדצמבר. 

אם לא נדע לדרוש אחריותיות מכלי התקשורת אם לא נדאג שכלי התקשורת לא יוכלו להכתיב את עמדתם אם לא נדרוש את שובה של האתיקה העיתונאית למרכז הבמה – אנחנו כולנו נשלם ביוקר!

כמו בכל בחירות, גם הפעם התקשרו אליי לפני הבחירות באמריקה וביקשו לקבל תחזית: "ביידן או טראמפ?". לכולם עניתי באותה תשובה: זו השאלה הלא-נכונה, כי לא עומד להיות יום בחירות…