פנחס יחזקאלי: אקטיביזם ניהולי – מאפיית אנג'ל כמקרה בוחן

תקציר: נקיטת עמדה של הנהלות וארגונים, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי...

[בתמונה: אקטיביזם ניהולי...  התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: אקטיביזם ניהולי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

עודכן ב- 6 ביוני 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 4 בינואר הכריזה תנועת המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו) על "יום שוויון לאומי" במסגרתו, התקיימה הפגנה בבני ברק, נגד החקיקה המשפטית ומתווה הגיוס. בהפגנה השתתף ואף צולם יו"ר דירקטוריון מאפיית אנג'ל, השר לשעבר עמר בר-לב, מפגין מול ביתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב אדלשטיין.

עקב כך, התגברו קריאות במגזר החרדי, שלא לקנות את מוצרי החברה; ושורה של ישיבות הודיעו שיפסיקו את קשריהם עם המאפיה.

לכאורה, המעשה הטבעי שצריכים בעלי 'אנג'ל' לעשות, הוא לאלץ את בר לב להתפטר מתפקידו, ולהתנצל בפני לקוחותיהם. אולם יואל שפיגל - נכדו של מייסד המאפייה, אחיין של המנכ"ל ואחד מבעלי המאפייה - העלה פוסט בחשבון הפייסבוק שלו (שנמחק לאחר מכן), בו תקף בחריפות את החרדים, שבחרו להחרים את מוצרי אנג'ל. "נגמרו ימי אכילת חינם. החבל הולך ומתהדק על צווארם", נכתב בו. אם תתמיד מאפיית אנג'ל בתמיכה במחאה ובגיבוי ליו"ר הדירקטוריון שלה, היא תצטרף למנהלים ישראלים נוספים, שבמודע לקחו כבר סיכון, וערבו את העסקים שעליהם הם ממונים בפוליטיקה.

נקיטת עמדה, בנושאים פוליטיים וחברתיים, הוא טרנד אמריקני (אלו מה...) של השנים האחרונות - שעשה לאחרונה 'עליה' לישראל. הוא מהווה חיבור בין מה שמכונה 'אקטיביזם ניהולי' (Managerial activism או CEO activism) מוקצן ו'מיתוג מעסיק' (Employer Branding) מוקצן, ברוח הפרוגרסיביות החדשה. נכנה אותו לצרכינו כ'אקטיביזים ניהולי חדש'; ולהבנתו נקדיש את המאמר הנוכחי.
וואלה: נכדו של מייסד אנג'ל העלה פוסט נגד החרדים ומחק אותו: "אם אין לחם תאכלו תחת"
יואל שפיגל, נכדו של מייסד המאפייה, אחיין של המנכ"ל ואחד מבעלי המאפייה, העלה פוסט בחשבון הפייסבוק שלו, בו תקף בחריפות את החרדים שבחרו להחרים את מוצרי אנג'ל. מאוחר יותר, הוא מחק את הפוסט. "נגמרו ימי אכילת חינם. החבל הולך ומתהדק על צווארם"
[למאמר המלא ב'וואלה', לחצו כאן]

איך זה נגמר כבר כולם יודעים...

נווית זומר ב- YNET: בלי התנצלות ובלי לחם: כך נכשל החרם החרדי על מאפיית אנג'ל
החרם הגדול שהטילו החרדים על המאפייה בגלל שהיו"ר שלה, עמר בר-לב, הפגין מחוץ לביתו של אחד הרבנים, ייצר משוואה חדשה שהחרדים לא רגילים לה: היו"ר והחברה לא התנצלו, אף מאפייה לא התלהבה למלא את החסר ולייצר יותר לחמים זולים בפיקוח, ובינתיים באנג'ל נהנו ממכירת הלחמים היקרים למגזר החילוני. פרשנות...
[בכתבה של נווית זומר ב- YNET: החרם על מאפיות אנג'ל נכשל? לכתבה המלאה, לחצו כאן]

עמר בר לב לא לבד...

[בתמונה: פרופ' אמיר גרינשטיין. המקור באדיבות פרופ' גרינשטיין]
המחאה נגד הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו) הציבה לנגד עינינו תופעה, שעד אז טרם ראינו כמותה בישראל: מנהלים שבמודע לוקחים סיכון ומערבים את העסקים שעליהם הם ממונים בפוליטיקה. 

פרופסור אמיר גרינשטיין מתאר זאת כך במאמר מצויין בוואלה, תחת השם: "האקטיביזם הניהולי בעליה ומותגים ישראלים מובילים מצטרפים למחאה" (גרינשטיין, 2023):

  • עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, שהודיעה במסיבת עיתונאים מתוקשרת, שחברתה תוציא כספים מישראל.
  • ברק עילם, מנכ"ל חברת נייס הביע התנגדות נחרצת ופומבית לרפורמה המשפטית בכרזת ענק שנתלתה על בניין החברה וכמובן ברשתות החברתיות.
  • אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט, הגיע להפגנה והזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של הרפורמה המשפטית.
  • עשרות מנכ"לים של חברות היי-טק תומכים ואף מעודדים שביתות של עובדיהם (אוסיף על גרינשטיין את המושג המקצועי לכך: 'התנהגות אזרחית בארגון - (Organizational citizenship behavior - OCB): מעורבות של עובדים בסוג של פעילות התנדבותית, אשר אינה נכללת בדרישות התפקיד הפורמליות, ושיש בה להביא, לפחות לכאורה, לקידום התפקוד האפקטיבי של הארגון. יש הרואים בה ביטוי של החוזה הפסיכולוגי שבין העובדים למקום עבודתם.... (להרחבה בסוגיית ההתנדבות האזרחית בארגונים, לחצו כאן).
  • חברת פייבר, שהבניין שלה נמצא ממש בלב מתחם ההפגנות, הגדילה לעשות ופתחה אינטרנט חינם לכל המפגינים, על מנת שיוכלו לשדר לרשתות את המתרחש בהפגנות. מאז, שלט תמיכה עם הכיתוב "דמוקרטיה גדולה מפוליטיקה" מתנוסס על הבניין ולוגו החברה מואר בצבעי הגאווה. נציגי החברה מסתובבים בהפגנות ומחלקים בקבוקי מים ומדבקות למפגינים.
פרופ' אמיר גרינשטיין ב'ואללה': האקטיביזם הניהולי בעליה ומותגים ישראלים מובילים מצטרפים למחאה
לראשונה בישראל, מותגים וחברות מובילות במשק נוקטים עמדה במחאה ציבורית רחבת היקף שעתידה לקבוע את גורל ענף ההיטק כולו. כיצד זה ישפיע על תפיסת המותגים הללו בטווח הארוך?
[למאמרו המלא, המצוין, של פרופ' אמיר גרינשטיין ב'ואללה', לחצו כאן]

ראשית התפתחותו של המושג 'אקטיביזם ניהולי'

[תמונתו של ג'ק וולש נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Hamilton83. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[תמונתו של ג'ק וולש נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Hamilton83. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
'אקטיביזם ניהולי' (Corporate activism; או Managerial activism או CEO activism) נטבע באקדמיה ב- 2015 (Toffel, 2023); ומאז, החל לעבור טרנספורמציה מהירה. 

בבסיסו, הוא נקיטת מנהיגות פרואקטיבית: במקום פשוט לנהל את התפעול השוטף, מנהל-אקטיביסט מתערב באופן משמעותי במבנה הארגוני של החברה ו/או בתהליכי העבודה שלה ו/או באופן שבו היא ממותגת. זאת, כדי לעצב מחדש את הכיוון הכולל של החברה; מיצירת חזון לעתיד; דרך גזירת יעדים ומטרות מהחזון, וקבלת החלטות, לגבי איך להשיג את המטרות האסטרטגיות הללו. 

גיבורי ה'אקטיביזם הניהולי', עד לפני מספר שנים, היו מנהלים דוגמת ג'ק וולש (ראו תמונה משמאל למעלה), המנכ"ל המיתולוגי של חברת ג'נרל אלקטריק (GE), אימץ את הפילוסופיה של "חוסר גבולות", שעודד את מנהליו לפרק ממגורות ארגוניות ולעבוד בשיתוף פעולה בין מחלקות וחטיבות שונות [להרחבה בנושא ממגורות ארגוניות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן].

גישה זו סייעה ל-GE להפוך לאחת החברות המצליחות ביותר בתקופתה, והיא נותרה מודל עבור ארגונים אחרים כיום.

[בסרטון: ג'ק וולש מנכ"ל ג'נרל אלקטריק מדבר...]

בארצות הברית הפרוגרסיבית, מתחבר ה'אקטיביזם ניהולי' לפוליטיקה

ארגונים ומנהליהם נדרשים ע"י הציבור לנקוט עמדה ברורה - ואף לנקוט פעולה - בסוגיות מעוררת מחלוקת, חברתיות או פוליטיות. הם נדרשים למתג מחדש את מה שמכונה: 'מיתוג המעסיק' שלהם (המיתוג האישי של הארגון, בעיני עובדיו ולקוחותיו), לארגון שאכפת לו והוא מוכן לפעול ולהשקיע משאבים - כולל להפסיד לקוחות - לשם השגת המטרות.

הרציונל הוא שציבור פרוגרסיבי - בעיקר בני דור ה-Z - מפתח נאמנות רבה למותגים שהוא אוהב, שמוכנים להסתכן ולפעול ליצירת שינוי אמיתי; ולכן, בראיה לטווח ארוך ההשקעה הזו תשתלם לארגונים.

דוגמה כזו ניתן לראות בגישה בה נוקטת חברת ההלבשה פטגוניה, תחת הנהגתה של המנכ"לית רוז מרקריו (Rose Marcario): פטגוניה אימצה גישה מונעת משימה המדגישה קיימות סביבתית ואחריות חברתית. זה הוביל למספר יוזמות, כולל מחויבות לשימוש בחומרים ובשיטות ייצור ברי קיימא, והתחייבות לתרום 1% מהמכירות למטרות סביבתיות.

[בסרטון: רוז מרקריו (Rose Marcario) על מטרותיה של חברת ההלבשה פטגוניה]

כדרכה של התערבות משמעותית במערכת מורכבת, היא אינה נטולת סיכונים, פנימיים וחיצוניים כאחד

[בתמונה: כדרכה של התערבות משמעותית במערכת מורכבת, היא אינה נטולת סיכונים, פנימיים וחיצוניים כאחד... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: כדרכה של התערבות משמעותית במערכת מורכבת, היא אינה נטולת סיכונים, פנימיים וחיצוניים כאחד... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

סיכונים חיצוניים - אנו כבר מכירים את תופעת הפעולות המאזנות: לאורך זמן יפעלו תמיד כוחות נגדיים, על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. הם מהווים תגובת נגד של תתי מערכות – המנסות לשמר את הסטטוס קוו – לשינוי שמנסה ליצור תת מערכת אחרת בסביבתן. דוגמה לפעולה מאזנת כזו במקרה של עמר בר לב (ראו הדוגמה בתחילת המאמר) היא כמובן החרם שהטילו החרדים על מאפיית אנג'ל [להרחבת המושג: 'פעולות מאזנות', לחצו כאן]

סיכונים קיימים גם בתוך הארגון: קשה, לעיתים, למצוא את האיזון הנכון בין לקיחת תפקיד פעיל לבין ניהול מיקרו. אם מנהל הופך להיות מעורב מדי בפעולות היומיומיות או מתחיל לקבל החלטות מבלי להתייעץ עם אחרים, עלולה להיווצר תרבות של חוסר אמון. מנהל שממוקד מדי בחזון ובמטרות שלו, עלול שלא להיות רגיש דיו להיזון חוזר מדרגי הניהול והשטח כאחד, מה שעלול להוביל ל'נקודות עיוורות', להחמצת הזדמנויות, ולהיווצרות 'התנגדות לשינוי'.

עדכני להיום, קשה למצוא ראיות מספיקות לתמוך בעובדה שאקטיביזם ניהולי-פוליטי מועיל לארגונים. פרופסור אמיר גרינשטיין מביא במאמרו סקירה של מחקרים שנערכו בתחום זה עד כה; והכל בעיני המתבונן; ובעולם שבו האמת כפופה לנרטיב ה'נכון', גם באקדמיה, הכל בעיני המתבונן... (גרינשטיין, 2023).

בכל מקרה, אקטיביזם ניהולי בפרשת מאפיות אנג'ל לא צלח...

אקטיביזם ניהולי בפרשת אנג'ל לא צלח...  103FM: ציבור החרדי נגד מאפיית אנג'ל: "כזה חרם שהגיע מהשטח לא היה אף פעם"
עורך בחדרי חרדים משה וייסברג שוחח עם ענת דוידוב וטל שלו על הניסיון בציבור החרדי להחרים את מאפיית אנג'ל בגלל עמר בר לב וטען: "כזה חרם שהגיע מהשטח לא היה אף פעם"...
[בתמונה: אקטיביזם ניהולי בפרשת אנג'ל לא צלח... לכתבה המלאה ב- 103FM, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לקובץ המאמרים על 'תיוג' ו'מיתוג' לסוגיו, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *