פנחס יחזקאלי: מה לשמאל היהודי ולאג'נדה הפרוגרסיבית?

תקציר: הדת הפרוגרסיבית לא מרחמת גם על אנשים מהשמאל. הפעם הגיע תורה על עינב גלילי, ש'נמחקה'. רק שמחיקה מהתודעה היא חרב פיפיות. הערבים אינם קבוצת ה'מקופחים' היחידה. זה רק עניין של זמן עד שקבוצות ה'מקופחים' בימין יבינו – כמו הערבים – שהאג'נדה הפרוגרסיבית המטורללת הזו נולדה עבורן; יאמצו אותה, ויכניעו את מתנגדיהם הפוליטיים בנשקם הם. נשק שאותו הם, בסכלותם, ייבאו לכאן במו ידיהם!

רוני אקריש: פוליטיקה לא אריסטוקרטית

תקציר: כאשר מנגנוני הייצוג הפוליטי אינם מסוגלים לייצג את העם כיחידה, כאשר תהליך זה אינו אומר עוד ריבונות עממית, כאשר השוויון הפוליטי נבגד, כאשר קיים פער משמעותי בין המערכת הפוליטית להבטחה הדמוקרטית, נוצר משבר ייצוגיות. לכן, הגיע זמן שינוי!

רוני אקריש: בשבח ההימנעות בבחירות

התפכחתי. בתור בוחר חופשי יחסית, אני מתכוון לא להצביע או אולי להכניס פתק לבן. אדגיש: התפכחות פוליטית אינה אדישות אזרחית; וההימנעות שלי – או הצבעתי ה'לבנה' – מבטאת נחישות מתמדת להשקיע את עצמי בהליך הדמוקרטי.

פנחס יחזקאלי: ניכוס תרבותי – עוד רעיון פרוגרסיבי יפה שהיטרלל

ניכוס תרבותי (Cultural Appropriation) משמעו: ש'התרבות ההגמונית, הלבנה השולטת' לוקחת אלמנטים של 'תרבויות נשלטות' (אפריקאית, ערבית, מזרחית) ומשתמשת בהם, תוך חוסר רגישות וכבוד לאותה תרבות. כמו מושגים אחרים מבית היוצר של הרב תרבותיות; גם הוא הגיוני וספוג כוונות טובות, אולם הידרדר גם הוא למחוזות הזויים…

רוני אקריש: פילוג בין מפלגות מפולגות – ישוב הדעת עם סימון וייל

המשפט שטבעה הפילוסופית סימון וייל: "המפלגות הן ארגונים רשמיים, שהוקמו כדי להרוג בנשמות את תחושת האמת והצדק", יישאר תמיד מניפסט זוהר למחשבה חופשית!

פנחס יחזקאלי: למי מותר להשתמש במילה "אשכנזים"…

תקציר: מסתבר ש'אומת הסטארט אפ' הצליחה לחדש גם בתחום הפרוגרסיביות העולמי: אם עד היום בעולם הגדול, הפוליטיקלי קורקט הוציא מילים מתוך המילון – והן הפכו לאסורות לכלל האוכלוסיה – הרי שבישראל מסתבר, יש מילים שמותרות רק לקהלים ספציפיים…

פנחס יחזקאלי: הווק, מכת ה'נעורות'. סדר תרבותי פרוגרסיבי מטורלל

מטרת הווק (WOKE) זהה למטרות הבולשביזם בתחילת המאה העשרים, ולמטרות האנרכיסטים מאז ועד היום: "עולם ישן עדי יסוד נחריבה!". הוא עושה זאת דרך שליטה בשפה ובתודעה, השתלטות ו/או פירוק היררכיות ומבני כוח מסורתיים, יצירת "דת חילונית" חדשה ומוקד כוח גלובלי, והצבת השוויון תחת המריטוקרטיה (החתירה להישגים, תוך קידום המתאימים ביותר).

פנחס יחזקאלי: המפכ"ל שבתאי לומד שאידיוטיים שימושיים רק מתחלפים

הייתה זו זהבה גלאון – המנהיגה החדשה של חסידי "הדו הקיום בכל מחיר, ולמרות הכל" – שלימדה אותו ואותנו, ש"אידיוטים שימושיים" שהופכים לנטל – כאלה שלא ניתן כבר להשתמש בהם אפקטיביות – אפשר ונכון גם להחליף. בתגובה לרצח הכפול בלוד ב- 6 בספטמבר היא קבעה ששבתאי הוא מינוי פוליטי – של נתניהו כמובן – ושאיננה סבורה שהוא צריך להמשיך…

פנחס יחזקאלי: על רסיסי סמכות ואחריות, וכאוס ניהולי

אחת המחלות של המינהל הציבורי בן זמננו היא פיצול האחריות והסמכות לבעיה מסוימת לרסיסים, המפוזרים בין משרדי ממשלה גדלים והולכים. זהו מצב המאפיין ביורוקרטיה בסטגנציה, וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לאפקטיביות ההולכת וקטנה של השירות הציבורי.