מורכבות במשפט, בשיטור ובאכיפת חוק

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הוא משמר הגבול של המשטר הדמוקרטי. זה תפקידו, זו מהותו!

זוהי תגובה למאמרו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין "להרחיב גבול הצדקה והמישרים – עיון – הארץ", על ספרו של פרופסור נחום רקובר, סודו של המשפט העברי – צדק, משפט, יושר ורחמים…

בפינות הרחובות, מתחת לסככות הבניינים, בגשם שוטף, עומדות עשרות עובדות ומחכות לקליינטים שלא מגיעים בגלל הקורונה. הן צריכות כסף למנה. כולן בקריז קשה. מוכנות לעשות גם ב-50 ש"ח. אין כמעט קליינטים. אנשים פוחדים. שומרים מרחק שני מטר. לא רוצים שהאישה שלהם תקרא בעיתון שחולה 827 היה ב"מגע צמוד" עם חולה מספר 799…

שימוש בטכנולוגיה של איסוף נתוני מיקום סלולריים על אזרחים, מציב דילמה קשה נוספת בפני מקבלי ההחלטות, שמירה על בריאות הציבור מול פגיעה בחופש הפרט. כדברי פרופ' סיגל סדצקי, ראשת שירותי בריאות הציבור (ראו תמונה משמאל), שהייתה בין אלו ששכנעו את הממשלה לאשר שימוש באמצעים טכנולוגיים של השב"כ, "גם סגר וגם פיקוח אישי על אנשים ו"הפסקה טוטאלית של חופש הפרט"…

המתה בזדון של קטין (עד גיל 18) על-ידי הורהו, מכונה 'פיליסייד'. המידע על מספר מקרי הפייליסייד בישראל אינו מתועד בצורה מקיפה ונגישה, לאורך השנים. ע"פ הערכה, מ-1949 ועד היום אירעו בישראל כ- 180 מקרי המתה של הורים את ילדיהם, מקרים אשר בהם עלה מספר הקרבנות מ- 245 קטינים (ב-22 אחוז מהמקרים, מספר הקרבנות היה יותר מאשר אחד)…

"בתאריך 2 ביולי קיבל ברכה שיחת טלפון מפתיעה שהנחיתה על ראשו מהלומה נוספת, אולי הכואבת והקשה מכולן. איילה ראתה איך פניו של בעלה, הדהויות גם כך, מחווירות עוד יותר. "ביום ראשון?" שמעה אותו חוזר כמה פעמים על השאלה, המום. "ביום ראשון הם לוקחים אותי, עוצרים אותי", אמר לאשתו איילה…

עולם הניהול המודרני הופך פניו אל השטח. זמנו של המנהל הזוטר הופך יקר יותר ויותר. אם אלו סדרי העדיפות, הרי תפקידה של ה'ישיבה' ככלי ניהולי קטן והולך. ברגע כזה או אחר, מודה בכך כל מנהל, ולו השמרן ביותר. אלטרנטיבות לא חסרות.
ולמרות זאת, דומה כי עוד ארוכה הדרך עד שניגאל מ'עונשו' של כלי בעייתי זה.

אינני יודע אם בג"ץ צודק וזה אינו העיתוי המתאים להקים ועדת בדיקה למחלקה לחקירות שוטרים, מה שברור לי הוא שאם או בלי ועדה, יש להוציא את המחלקה ממשרד המשפטים. מערכת אינה יכולה לבדוק את עצמה ללא משוא פנים…

הגענו למצב שאי אפשר לתת אמון בדיווחים של דוברות צה״ל. הם מעגלים פינות ואומרים חצאי אמיתות, על מנת להיראות בסדר כלפי הציבור… מוטב לעיתים לא להגיב כלל מאשר לטייח!

מתוך סקרנות קראתי את ספרה המרתק של העיתונאית עדי מאירי " אם רק היו נותנים לי לדבר". מאירי (2020) מתארת את מהלך שירותו של קצין החקירות המצטיין תנ"ץ אפרים ברכה ז"ל, אותו היא ליוותה שנים רבות ככתבת פלילים, מראשית הקריירה המשטרתית שלו ועד לסוף הטרגי, שבו הקצין שם קץ לחיו ב 5 ביולי 2015. בן 54 היה במותו…