פנחס חזקאלי: איסוף מידע נגד חוקרים ועובדי מדינה אחרים: זה חדש??

טלו קורה מבין עיניכם – וזה ממש לא קשור לבעד או נגד נתניהו, אלא למהותה של שחיתות וליכולות בעלי האינטרסים: בכל מקום שמעורב כסף גדול ו/או אינטרסים כבדי משקל, יעשו בעלי העוצמה, ככל שיוכלו, להטות את ההחלטות לטובתם! הנושא הזה מצוי – מטבע הדברים – בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד רגולטורים וחוקרים בכירים – וגם נגד מקבלי החלטות חשובות אחרים במגזר הציבורי – מתרחש כל העת!

מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.

יאיר רגב: התאבדות בועז ארד – האם הלכנו רחוק מידי?

הפניקה מטלטלת. החשד הוא לבעילה אסורה בהסכמה של קטינה, בגיל שבין 18-16, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך וכדומה. תקופת ההתיישנות הינה 10 שנים לאחר שמלאו לקטינה 18. דהיינו, היא רשאית להתלונן עד גיל 28. המתלוננת חייה עם בועז ארד לפחות 4 שנים…

חגית לרנאו: צמצום הזנות… האמנם?

בימים האחרונים פורסם דוח הצוות הבין‑משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות בישראל. בראשו עמדה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. הצוות הוקם על ידי שרת המשפטים ביוני 2016, ולצד הסקירה הכללית של מאפייני הזנות בישראל ודרכים לצמצומה, הוא התבקש להתייחס להצעות החוק בדבר הפללת לקוחות זנות…

אני עם אסף חפץ!

30 שנה שרתתי במשטרה, וגם כשהייתי במדים לא הססתי – בכתב ובעל פה – למתוח עליה ביקורת. אני הראשון שיצא נגד התרבות הארגונית המשטרתית. אני יכול לכתוב עליה ספרים… אבל, התרבות הזו רחוקה מלייצר מצב של מתעלל וקרבן. כל מי שטוען שהיא כוללת "מרמס של גופן ונפשן של נשים" מדבר מתוך בורות גמורה!

משה בלאיש: אלימות קיצונית נגד מיעוטים בדמוקרטיות

המאמר בוחן את הסיבות לכך, שמדינות דמוקרטיות פועלות, לעתים, בניגוד למהותן ולעקרונותיהן, ונוקטות באלימות בלתי מידתית קיצונית כנגד אזרחיהן בני המיעוטים. מקרים אלה אינם שכיחים כלל וכלל שכן מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה מונעים ממנה להפעיל כוח באופן בלתי מידתי. אולם, לעתים רחוקות, בעתות של משבר ובנסיבות חריגות, מנגנוני ההגנה הללו כושלים…

פנחס יחזקאלי: ההיסטוריה של הפשע המאורגן בישראל, חלק ראשון – ילדות. תקופת הצנע

עברו כמאה שנים מאז קבע משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק: "לא נהיה עם נורמלי, עד שיהיו לנו זונות יהודיות וגנבים יהודים". היום, הפשע המאורגן הישראלי מגלגל הרבה מעל ל-50 מיליארד ש"ח בשנה; וכמו ההי טק – גם הוא הפך לשם דבר בעולם… ניתן לחלק את התפתחותו לחמש תקופות. התקופה הראשונה – ה'ילדות' – תקופת הצנע (1959-1949) היא נושאו של מאמר זה.

אבי ברוכמן: פחות אסירים יותר שיקום… האם מערכת אכיפת החוק מוכנה לרפורמה?

האם אנחנו על סף מהפכה במערכת אכיפת החוק? היועץ המשפטי לממשלה מוביל בימים אלה תהליך המכוון להפחתת עונשי מאסר, ליצירת חלופות למאסר, לענישה קהילתית ועוד… זהו כיוון חיובי של רפורמה במערכת הזקוקה לה נואשות… מדינות מערביות אחרות מובילות תהליכים דומים, ומסתבר שהם גם יעילים בהפחתת פשיעה…

אילי גולדברג: חווית המאסר – "אסירי תקווה"

מדיניות נכונה של מערכת האכיפה, שתתמקד בחוויית מאסר – שביסודה שמירה על כבוד האדם, חירותו וזכויותיו – תשפר את איכות החיים של האסיר, את נכונותו לעבור תהליך שינוי, לקבל את כללי ההתנהגות של החברה ולהימנע מפשיעה. היא תחזק את יכולת האסירים לתרגל יותר אוטונומיה וקבלת החלטות, לחוות את החופש הפנימי, ובכך, להבנות את היכולות להשתלב בחברה מחדש, תוך שמירה על החוקים והכללים השוררים בה.

יאיר רגב: הם מעדיפים משטרה חלשה ורופסת…

הסאגה הבלתי נגמרת של הצמדת שכר השוטרים וגמלאי המשטרה לצה"ל עולה מדרגה. בה בעת שהשרים הצמידו את משכורתם לשכר הממוצע במשק, נאלץ  המפכ"ל להופיע – בעוד מפגש עקר – בוועדת הכנסת, לדיון באי קיומה של הצמדה אחרת: של תשלום תוספות השכר לשוטרים, לסוהרים ולאנשי משמר הכנסת, שניתנו לחיילי הקבע בצה"ל מאז שנת 2006.

ז'ילין וליסטמנגוב: אלימות ונזקי גוף בספורט

ספורט נחשב לאחת הפעילויות הפנאי הפופולריות ביותר במרבית מדינות העולם, אך הוא מלווה בלא מעט גילויי אלימות. היחס כלפי תופעת האלימות בספורט הוא אמביוולנטי, יש הסבורים כי אלימות היא חלק בלתי נפרד מענפי ספורט מסוימים, כאשר אחרים טוענים כי האלימות פוגעת בדינמיקה של הספורט. מטרת העבודה לבחון, האם קיימת תלות בין רמת העיסוק בספורט והיחס כלפי היבטים שונים של תופעת האלימות בספורט…