[בתמונה: אני לא משקר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Schwerdhoefer לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 ביולי 2022

ד"ר אשרית כספי-ברוך היא פסיכולוגית קלינית-תעסוקתית, מומחית במיון עובדים וניהול משאבי אנוש. חברת הסגל הבכיר של המכללה האקדמית אחוה, חוקרת קריירה, אישיות, מוטיבציה ויצירתיות. מחברת הספר: "קריירה במאה ה- 21".

לקשר: oshritca@gmail.com

*  *  *

בסדרת הטלוויזיה "שקר לי" הפסיכולוג, ד"ר קארל לייטמן, שמגלם השחקן טים רות, עוזר למשטרה לזהות שקרים של אנשים הנמצאים תחת חקירה. אמנם מדובר בסדרת טלוויזיה הוליוודית שמעט מגזימה בניסיון להעלות את הרייטינג, אבל היא בהחלט מבוססת על ידע אמתי לגבי דרכים לזהות שקרים. אגב, הניסיון להעלות את הרייטינג לא כל כך הצליח, הסדרה הופסקה אחרי שלוש עונות, עקב רייטינג נמוך...

לא לומר את האמת הוא חלק מהיום יום של רוב האנשים ומהוה חלק מהאינטראקציה החברתית שלנו. כך למשל, אנשים מודים כי הם משקרים בערך ב- 14% מתכתובת האימייל שלהם, ב- 27% ממפגשי הפנים מול פנים שלהם וב- 37% משיחות הטלפון שהם עורכים, וכי הם לא אומרים את האמת לפחות פעמיים ביום. אנשים משקרים מסיבות שונות, ביניהן ניסיון למצוא חן, רצון להרוויח או להשיג משהו, חוסר מוסריות ועוד. אנשים גם משקרים בגלל שהם אוהבים ורוצים להגן על אהוביהם.

כך למשל במחקר שערכו שאול שלווי וכריסטן דה גרו [1] הם מצאו כי הורמון האוקסיטוצין מעודד שקרים, כל עוד אמירת השקר היא לטובת הקבוצה אליה משתייך האדם. כך למשל הורים המגוננים על ילדיהם יכולים לשקר עבורם. מנגד, אייל וינטר, עינב הרט ושלמה ישראל [2] מצאו כי האוקסיטוצין פוגע ביכולת של אנשים לזהות שקרים. אוקסיטוצין הידוע כ"הורמון האהבה" מצוי בגופם של אנשים מאוהבים, מה שאומר שאנשים מאוהבים לא מבחינים בשקרים של בני בנות זוגם, או לפחות עיוורים לפגמים שלהם.  יהיו הסיבות לשקר אשר תהיינה, לזיהוי שקרים חשיבות רבה בתחומים כגון, מיון עובדים וראיונות עבודה, חקירה במשטרה ועוד.

[בתמונה: כרזת תכנית הטלוויזיה "שקר לי". אנו מאמינים כי אנחנו עושים שימוש הוגן בשימוש בכרזה זו]

למרות שנדמה לנו ששקרנים עושים זאת באופן טבעי, ההיפך הוא הנכון, שקר דורש מאמצים רבים משום שהאדם שמשקר, נאבק בו זמנית עם הצורך להמציא את השקר ולהסתיר אותו. לכן, כאשר אנשים משקרים, הם נוטים יותר להסס בדיבור, לגעת בפנים (הסתרה), להפגין הבעות פנים שליליות, להזיז רגליים, להתבלבל במילים, להעלות באופן פתאומי את הקול ולהישיר מבט. כן כן, להישיר מבט. פול אקמן, חוקר רגשות ושפת גוף, שאגב הסדרה "שקר לי" מבוססת על דמותו, טוען כי, בניגוד למיתוס הרווח לפיו אנשים שמשקרים, מתקשים להישיר מבט משום שהם מתביישים, הם דווקא מיישרים מבטם אל מי שהם משקרים לו.

עד כמה אנו טובים בזיהוי שקרים? למרות ששקרים מלווים בשפת גוף מסוימת, מסתבר שרק בסיפור "פינוקיו" בו האף של פינוקיו מתארך בכל פעם שהוא משקר, קל לזהות שקרים. במציאות, קשה לנו מאוד לזהות שקרים ומסתבר שרובנו גרועים מאוד בכך. פול אקמן ושותפיו למחקר[3]הציגו בפני אנשים קלטות של אנשים שמשקרים ושל אנשים שאומרים את האמת, אנשים צדקו רק ב 57% מהמקרים בזיהוי השקר, כלומר לא היו הרבה יותר טובים מניחוש. ואם עולה בראשכם, טוב אלו אנשים רגילים, זה לא המקצוע שלהם לזהות שקרים, תופתעו לשמוע כי גם אלו שאמורים לדעת מתי מישהו משקר, לא כל כך מצליחים לעשות זאת. כך למשל, שופטים בבית משפט, פסיכולוגים ומדענים, לא טובים יותר מהאדם הממוצע בזיהוי שקרים. יוצאי הדופן היחידים הם, חוקרים של השרות החשאי והמוסד, משום שחלק מההכשרה שלהם היא בזיהוי שקרים.

דרך נוספת לזיהוי שקרים היא מכשיר הפוליגרף, אולם האמינות של מכשירי הפוליגרף מוטלת בספק.

[בתמונה: דרך נוספת לזיהוי שקרים היא מכשיר הפוליגרף, אולם האמינות של מכשירי הפוליגרף מוטלת בספק... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. עוגן ברשת]

[להרחבה בנושא פוליגרף, לחצו כאן]

לאחרונה, הוכנס שימוש בכלי נוסף, הדמיה מגנטית MRI לזיהוי שקרים, כלומר סריקה של המוח ובדיקת אזורים שנמצאים בפעילות ייתר כאשר משקרים. למרות שבבית משפט בהודו כבר הואשמה אישה ברצח הארוס שלה לשעבר[4] על סמך בדיקה כזו, אין עדיין מספיק עדויות מחקריות לבסס שימוש מהימן בכלי כזה לזיהוי שקרים[5].

אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם: "תאמינו לי אני לא משקר", תחשבו על זה. וזוהי האמת לגבי שקרים.

[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

העשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), שקר, ייצור ידע, 14/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2015), פוליגרף, ייצור ידע, 18/9/15.
• ויקיפדיה: הערך "פוליגרף".
• איתן אלעד (2004), השימוש החקירתי בפוליגרף מול הביקורת המדעית, משטרה וחברה.
• איתן אלעד (2004), מהו השימוש הראוי בפוליגרף בחקירה הפלילית? סקר עמדות של חוקרים פליליים, משטרה וחברה.
• • שחר שמש (2005), איך עובד פוליגרף, ולמה אסור להסכים להבדק, במיוחד אם אתם זכאים, לינוקס ותכנה חופשית, 15/9/05.
  • יחזקאלי פנחס (2015), המשטרה בעידן הפוליגרף התעסוקתי.

מקורות

[1] http://in.bgu.ac.il/Pages/news/Oxytocin-Shalvi.aspx

[2] http://new.huji.ac.il/article/17928

[3] Ekman, P., & O'sullivan, M. (1991). Who can catch a liar? American psychologist, 46(9), 913-920.‏

[4] שאצלה כנראה רמות האוקסיטוצין כבר ירדו והיא כן ראתה את הפגמים שלו

[5] http://www.nytimes.com/2008/09/15/world/asia/15brainscan.html