מורכבות בניהול

נטילת הימורי מדיניות הם חלק מתרבותה האסטרטגית של מדינה. זוהי פעולה חדה, שמשנה לתמיד מציאות קיימת, שמכבידה עלינו. היא יוצרת מציאות חדשה במהותה. אמנם, ליוזם הפעולה אין יכולת לקבוע לאן תוביל (מלחמת רוסיה אוקראינה כמקרה בוחן…); אבל הרשות נתונה בידיו לנסות ולעצב אותה להשגת מטרותיו הלאומיות.

רגשות בעבודה (Emotions in the workplace) הם רגשות, שאדם מביע במקום עבודתו, ושמשפיעים על האינטראקציות האישיות בתוך מקום העבודה, ובינו לבין הסביבה המשימתית שבה הוא פועל. רגשות בעבודה משפיעים על העובדים, על ביצועיהם, וכתוצאה מכך על הארגון עצמו. הבנה טובה יותר של סוגיית הרגשות בעבודה מאפשרת לנו מיון טוב יותר של מועמדים לעבודה – בוודאי בתפקידים בעלי מקדם שחיקה גבוה ועבודה עם לקוחות – ויכולת טובה יותר להשפיע על שביעות הרצון של העובדים, והמוטיבציה שלהם…

זהו מאמר תגובה למאמרה של אינג' שרית אונגר-משיח, "הסימולציה שמראה, האם כדאי לעשות שינוי ארגוני". המאמר מרתק בהיבט של אבחון ושינוי עוצמות בארגון. אבל, מרכיב בולט שחסר בו היה ההתייחסות לעצם השינוי שביקש המנכ"ל לעשות, בהיבט של תפיסת האחריות, שהיא מהותית לא פחות מעוצמתה של מחלקת האיכות. מהמאמר עולה, כי קיים מצב של פיצול באחריות התפעולית. על הביצוע אחראי מנהל המחלקה המבצעת ועל האיכות אחראי מנהל מחלקת האיכות…

שביעות רצון בקרב עובדים (Job Satisfaction) היא אוסף התחושות והאמונות שיש לעובד כלפי עבודתו.  תחושות אלה הן עמדות הקשורות למצבו הרגשי של העובד. הן מבטאות נַחַת וסִפּוּק מעבודתו, ומעודדת אותו לחזור ולעשות זאת שוב…

רבים מסתכלים ומשתאים על דרישות החרדים ההולכות וגוברות, ויוצאות משליטה, כשחברי הכנסת שלהם עומדים חסרי אונים מול הסחף הנוטל אותם עימם; מאיים להביא לקץ את הקדנציה הטובה ביותר למגזר הזה מאז ומעולם; ולהביא לתגובת נגד, שתעלה שוב לעמדות השפעה, כוחות אנטי דתיים. התופעה הזו – בלתי הגיונית ככל שתהיה – היא טבעית, וכנראה בלתי ניתנת לעצירה.

בעת משבר בארגון, הסתמכו תמיד על אנשי השטח. הם אלה שמתחככים כל העת עם הסביבה המשימתית. הם ידעו הכי טוב!