רקפת ששון
היא מנהלת לקוחות ופרויקטים שיווקיים בתחומי האופליין והאונליין. עוסקת בתכנון, גיבוש אסטרטגיה והובלה של פרויקטים, משלב הבנת הצרכים של הלקוח ועד לשלב הפקת התוצר הסופי. כן, עוסקת בפיתוח עסקי, כתיבת תוכן וניהול אפליקציות. בעלת תואר ראשון בתקשורת ובמנהל עסקים, ותואר שני בהתנהגות ובפיתוח ארגונים.
שוק העבודה הוא הזירה שבה מתהווים היחסים בין עובדים לבין אלה המחזיקים בבעלות על אמצעי הייצור. עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לשכר עבודה, ופועלת על פי מנגנון של שוק. כך בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כוח האדם.
תחרות זו מתהווה על פי עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לה גם מאפיינים ייחודיים, בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם (ויקיפדיה, שוק העבודה; Ginzberg, 1976).
.
עבודה שכירה מוגדרת על ידי שלושה תנאים (ראו התרשים בראש המאמר) (ויקיפדיה, שוק העבודה):
- המעסיק, שהוא גורם המעוניין בתוצרי העבודה (לצורך שימוש אישי או לצורך מכירה), ואינו יכול או שאינו מעוניין בביצוע העבודה בפועל, ומוכן לשלם תמורתה;
- עובד שכיר, המוותר מזמנו הפנוי לביצוע העבודה, ושיש לו את הכישורים לביצועה, לא לשם קבלת תוצרי העבודה, אלא על מנת לזכות בתגמול עבור ביצועה.
- הכסף, שאותו מקבל העובד תמורת עבודתו.
דורינגר ופיורי (אצל בר-חיים, 1988, עמ' 242-239, ראה תמונת כריכה משמאל; ויקיפדיה, שוק העבודה) פילחו את שוק העבודה בארצות מפותחות לשני סקטורים עיקריים - ראשוני ומשני:
- סקטור ראשוני (המכונה גם מרכזי, מתוכנן או מונופוליסטי), הנשלט בידי מונופולים ואוליגופסונים, וקיימת בו נטייה למיסוד, להתפתחות ביורוקרטיה, ולשיפור תנאי העסקה וביטחון תעסוקתי. דרגי הניהול בו רבים, וכוח האדם מיומן וקבוע, בעל הון אנושי רב יחסית, המשויך למעמד חברתי גבוה. סקטור זה מתחלק לשכבה עליונה, של תפקידים ניהוליים המבטיחים יכולת קידום גבוהה ואוטונומיה; ולשכבה תחתונה, שבה מבוצעות עבודות שגרתיות, המבטיחות ביטחון תעסוקתי.
- סקטור משני (המכונה גם פריפריאלי, שוקי או תחרותי): תחום חלקי של שוק העבודה הנשלט בידי גורמים רבים ומפוצלים ביניהם קיימת תחרות עזה. סקטור זה דינאמי מאוד, תנאי העסקה בו גרועים מאלה שבסקטור הראשי, ובמקרים רבים נעשה בו שימוש בכוח אדם זמני, לא מיומן, בעל הון אנושי נמוך ומשויך למעמד חברתי נמוך.
מוקדי משיכה קוטביים
אופיים השונה של הסקטורים הללו יוצר מוקדי משיכה קוטביים לסוגים קוטביים של עובדים: עבודה בסקטור הראשי נטולת סיכונים יחסית, אולם גם ההזדמנויות בה מועטות בהתאמה. על כן, היא מבוקשת על ידי רוב העובדים, השואפים לתעסוקה קבועה ובטוחה. לכן גם הכניסה לסקטורים הללו מוגבלת, בעייתית, ובדרך כלל מחייבת קשרים ו/או כישורים ייחודיים. לעומת זאת, התחרות הרבה והתנודות בסקטור המשני הופכות אותו אידאלי לטלאנטים', בני דור ה-Y, המבקשים להם הזדמנויות להתקדמות מהירה, ושהתנודתיות אינה מאיימת עליהם, כיוון שהם נוטים, ממילא, להחליף מקומות עבודה מידי מספר שנים. הצד השני של המטבע הוא 'העובדים האפורים', שעושר עבודתם דל, ושמצויים בסקטור הזה בלית ברירה.
[להרחבה על דור ה- Y בשוק העבודה, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- ויקיפדיה: שוק העבודה.
- אביעד בר-חיים (1988), ניהול משאבי אנוש: מבנים ותהליכים בארגוני עבודה פורמליים; עבודה והנעה; שוק העבודה; יח' 4-1, רמת אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
- Eli W. Ginzberg (1976), The Human Economy, Columbus: McGraw-Hill.
