האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יעקב, שחי את חייו בצל הטראומה של אבדן בנו האהוב יוסף, מאחל לנכדיו המועדפים את החשוב מכל בעיניו: שרידות, שהיא מטרת העל של כל מערכת מורכבת; ודרכה של שרידות להיות מושגת בגודלם היחסי של שבטים אלה ובעוצמתם ביחס לאחרים, שיקנה להם דומיננטיות ומרכזיות בתוך עם ישראל.
אינני יודע מי מחק את התכתובות ממחשב הניצבת, וזה גם לא משנה. קוד הנאמנות המשטרתי יוצר בהכרח מצב, שמי שנוגע במחשב כבול בעמותות נאמנות לגבירתו; וקוד הנאמנות הוא טנגו לשניים, לא לבודדים! לכן, קשה מאוד להניח שמישהו יעשה כן, בלי שיהיה בטוח לחלוטין, שגם אם לא יקבל צל"ש, גבירתו, לכל הפחות לא תכעס…
אחד התחומים הדינמיים בתורת הארגון, בעשורים האחרונים, הוא תהליך התפתחותם של מבנים ארגוניים (Organizational Structure). המאמר מוקדש לתיאור ההתפתחות הזאת…
אחת הסכנות הגדולות הממתינות לבכירים – הנמצאים ברגע קריטי בקריירה שלהם – קרויה בעגה מקצועית "המערבולת": אתה שוחה בים ונקלע למערבולת. הטעות הגדולה ביותר, שאתה עלול לעשות, היא להיאבק בה, לאבד כוח ולהישאב פנימה, לתוך הכאוס…
לאן השיתוק הפרוצדורלי – שכפינו על עצמנו – מגיע בסוף? דוגמאות לא חסרות. כדאי שנתבונן איך האיחוד האירופי מתאבד בסבך הפרוצדורות שבנה לעצמו ונפיק לקחים… אם אנחנו חפצי חיים, אנחנו חייבים להפסיק את המרוץ הצדקני הזה, לחפש אנשים ללא פגם לתפקידים בכירים, ולאפשר לבעלי האחריות להפעיל את סמכותם! מינוי צ'יקו אדרי – למרות מסקנות ועדת גולדברג – יהיה צעד ראשון בכיוון הנכון!
תיאורית התיוג (Labeling theory) גורסת כי קונפורמיות מחד גיסא; וסטייה חברתית מאידך גיסא, נובעות בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות ולא מההתנהגות עצמה. החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת ועל המבצע אותה. לא ההתנהגות של עושה הפעולה קובעת, אלא תגובת הקהל!
מומחים רבים את ה'מרשם' לצמצום אי הודאות בקבלת החלטות בתחומים השונים של חיינו. ההיגיון ברור: ככל שמצטמצם מרווח אי הודאות, קטן הסיכוי לטעות. משמע, למשתמש בשיטות מתקדמות לצמצום אי הודאות יתרון משמעותי על פני אלה שאינם עושים כן. דוגמה כזו היא שיטת ה- Complexity-Code, שחושפת בפנינו טפח מהמאבק הזה להקטין את אי הודאות בחיינו…
חברת אל-על זימנה לנו ביום שישי האחרון (ה- 16 בנובמבר 2018) מקרה בוחן מצוין על ספינים תקשורתיים, כאשר הספין שייצרה החזיק מספר שעות בלבד ואז קרס, ו'הקריס' את תדמית החברה – החבוטה ממילא – ביחד איתו!
את העובדה שהבדואים עושים בצאלים כבשלהם, וגונבים מכל הבא ליד, אנחנו כבר יודעים מזה זמן. כל ההכרזות שישימו קץ לבעיה, נותרו תלויות ברוח… הכאוס חגג… וכך החליטה יחידת מילואים – שכבר סבלה בעבר ממכת הגנבות – להשתמש בערמה ובתחבולה, על מנת לעצור את התופעה. שיעור על כאוס, כאורדר ותבונה של מילואימניקים…
בנט אולי לא היה אוגדונר או אלוף פיקוד. אבל, הנוכחות שלו תאתגר את השוורים העצלים במטה הכללי… להתנתק משורת המקהלה, לזנוח את כל המילים הגדולות ולדבר פשוט; ואפילו רחמנא לצלן, להציג אלטרנטיבה. גלנט / דיכטר / גנץ יהיו עוד מאותו דבר!
