פנחס יחזקאלי: מומנטום וחשיבותו בחיים, במלחמה ובכלל

במרחב הלחימה המודרני, מומנטום אינו רק נתון פיזיקלי של מהירות ומסה, אלא מצב תודעתי ומבצעי המעניק לצד היוזם יתרון מצטבר שקשה לעצור. מלחמת עזה סיפקה המחשה מרתקת לדינמיקה זו, כאשר חמאס התמקד באסטרטגיה של "שבירת רצף" אל מול העליונות הצבאית הישראלית. בכל פעם שהתנופה של צה"ל צברה תאוצה והפכה לאיום קיומי על הישרדות השלטון, ידע חמאס להשתמש בסוגיית החטופים כבלם זעזועים אסטרטגי.

הכל על 'אפקט ההילה' באתר ייצור ידע

תקציר: אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, כשמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. אפקט ההילה 'עובד' רק במקרים מסויימים; וכשנעשה בו שימוש כושל, התוצאה היא בדרך כלל פיחות במעמדו של המשתמש, ו/או בפרופסיה שבה הוא מתהדר.

Andras Vicsek: עובדים חדשים מתקשים להתחבר

מהו הדפוס – בתוך הרשת הבלתי רשמית של הארגון – שגורם לחלק מהעובדים החדשים לעזוב? עובדים חדשים מתקשים להתחבר, בכוחות עצמם, בתהליך הקליטה; ואם לא תתבצע קליטה מתוכננת, מפוקחת ומנוטרת ע"י ההנהלה, חלק גדול מהם יעזוב, לאחר פרק זמן קצר.

פנחס יחזקאלי: מגיעה לנו פוליטיקה אחרת ופוליטיקאים אחרים

"הפוך גוטה, הפוך"… תמיד לפני בחירות אני נוהג להציע לתלמידי לנהוג אחרת: להצביע הפוך! אם אתה ימני תצביע לשמאל ולהיפך. מדוע? כי בעולם פוליטי רדוד ופופוליסטי, מפלגות משיגות את ההפך ממה שהן מבטיחות לבוחר… ראו למשל מה קורה ל'קואליציית השינוי הימנית' שהחליפה את קואליציית השינוי משמאל: עוד בטרם הוקמה הממשלה, חבריה מקיימים בדבקות את הכלל, שניצחונות פוליטיים מדיפים, בדרך כלל, צחנה…

פנחס יחזקאלי: המודלים מעלה-מטה (Top Down) ומטה-מעלה (Bottom Up) באתר ייצור ידע

מעלה-מטה ומטה-מעלה הם שני מודלים של תקשורת ארגונית, המציינים בשמם את כיוון זרימת התקשורת: האחד, מההנהלה, מטה אל העובדים (Top Down); והשני, מהעובדים, מעלה אל ההנהלה (Bottom Up). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המודלים הללו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

רון רוגין: "נבחרים, תסתפקו בהודעות בטוויטר, ותשאירו לנו לנהל את המדינה!"…

תקציר: הדרך שבה הדרג המקצועי חוסם את דרכם של נבחרי העם למימוש מדיניותם!

Jeppe Vilstrup Hansgaard: הקסם שבמעגלים

ככל שהתמקצעתי וצברתי ניסיון באבחון ובשיפור ארגונים, למדתי להעריך עוד ועוד ואת הקסם שבמעגלים, כדרך להאיץ זרימות ארגוניות, ביטול ביורוקרטיות, הימנעות מחיכוכים, הפחתת סיכונים, יצירת לולאות משוב שבאמת עובדות, וכדומה.

ברק לינג: מעגלי-שיח / סדנאות חיבור – אופטימיזציה ארגונית בדרכי נועם…

תקציר: הטכניקות לרישות עובדים רבות ומגוונות, אבל מעט מאוד נכתב עליהן, בין היתר כיוון שמטבע הדברים, זהו סודם המקצועי של העוסקים בכך. אני מבקש להציע טכניקה פשוטה יחסית, שמניסיוני משפרת מאוד את סיכויי ההצלחה באריגת הרשת הארגונית ושמשרתת אותי נאמנה כבר זמן רב. היא קרויה, "מעגל שיח" (Discourse Circles) או "סדנת חיבור"… [לקובץ המאמרים בנושא … להמשך קריאה

Jeppe Vilstrup Hansgaard: איך עושים אופטימיזציה במבנה הארגוני?

תקציר – אלה ארבעה העקרונות החשובים למלאכת האריגה הארגונית: זהו את מעט האנשים שהחיבור ביניהם יניב את התוצאות המקסימליות; חברו ביניהם סביב משימה משמעותית; סייעו להם להתחבר, באמצעות פעילויות חברתיות; והצטיידו בסבלנות. זה לוקח זמן…

פנחס יחזקאלי: עשיית יתר והצלחת יתר באתר ייצור ידע

המונח 'עשיית יתר' (Overdoing) מתייחס בדרך כלל לפעילות אינטנסיבית ומוגזמת של גורם מסוים (אדם, ארגון, מערכת) שנועדה להשיג עוד ועוד, אך בסופו של דבר מובילה לתוצאה ההפוכה מזו שרצה להשיג, או לכישלון. המונח 'עשיית יתר' קשור גם ל'הצלחת יתר' (Overachieving), שהוא מצב בו מערכת שהצליחה בהשגת מטרותיה 'נדחפת' מסיבות שונות למצב של עשיית יתר, שמובילה בסוף לכישלון או לקריסה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'עשיית היתר', 'הצלחת היתר' והשלכותיהן. קריאה מועילה.