יצחק אדיג'ס: החיים כמשחק קלפים

ב-7 בספטמבר 2017 פרסם מומחה הארגון, פרופ' יצחק אדיג'ס מאמר מעניין בבלוג שלו, שבו תאר את החיים – כמו גם את עולם הניהול – כממשחק סוליטר… "האם אתם משחקים בסוליטר?" – כתב אדיג'ס – "כדאי לכם, כיוון שהמשחק הזה יכול ללמד אותנו לקח חשוב על האופן שבו אנחנו מנהלים את חיינו…

שרית אונגר-משיח: הם מתעללים גם בעובדים

אילון מאסק וטוויטר אינם לבד… התעללות במקומות עבודה היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בדעת הקהל בישראל. מן הסתם, העיסוק הציבורי והמשפטי בתופעה רחוק עדיין מלהיות ממוצה. כיוון שעובדים רבים תלויים בעבודה לפרנסתם, הם עלולים להימצא עם הגב אל הקיר ביחסיהם עם ה'בוסים' שלהם….

פנחס יחזקאלי: פער הרלוונטיות של הכדור-רגל הישראלי

זה לא מאמר על כדור רגל, אלא הרצאה (מסובכת) על ניהול. בזמן שאוהדי הכדור רגל עסוקים בלנפץ עוד אליל (ערן זהבי, שכשהוזנק למעלה על ידי התקשורת והאוהדים, היה צריך לדעת שבתקשורת, מה שעולה מהר גם מתרסק מהר…), יש לנו די והותר זמן, לנתח את מצב הכדור רגל הישראלי באספקט הניהולי… אם מוכרים לכם פתרונות בנוסח: החלפת מאמן, הענשת שחקנים, הצערת נבחרת וכדמה, תדעו שעובדים עליכם בעיניים!

רקפת ששון: ניהול מחלקות וממשקים בארגון

במאמרי הקודם כתבתי על כך, שמנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם. המאמר הזה מתמקד ב'אינסטלציה' של המחלקות, או של הממשקים בארגון…

רקפת ששון: ניהול עובדים או ניהול קשרי עובדים

מנהלים ברמותיהם השונות רואים בעובדים את חומר הגלם העיקרי שלהם. הם מנהלים אותם. הצורך הזה לנהל אנשים הוא מטעה. מנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם…

רועי צזנה: ויקיפדיה אינה אנציקלופדיה – וטוב שכך!

וויקיפדיה הצליחה בדיוק משום כך שנטשה את המודלים האנציקלופדיים שהיו נהוגים עד אותה תקופה. היום, צריכה להתגבר על תסביך הנחיתות שליווה אותה, וגרם לה להשוות את עצמה כל הזמן לאנציקלופדיות מסורתיות, ולהבין שהיא צריכה לכונן תפיסה חדשה: לא מה "אנציקלופדי" ומה לא, אלא מה "ויקיפדי" ומה לא. נסיגה מהבסיסים הללו – כפי שמתרחש בוויקיפדיה הישראלית – תזיק למיזם כולו. נראה שוויקיפדיה הישראלית מתנהלת כיום בכוונה ברורה לצמצם את מספר הערכים עד למינימום האפשרי ש- "יביא תועלת לציבור" או ש- "יש בהם חשיבות". אבל מי קובע באיזה ערכים יש חשיבות או תועלת?

רועי צזנה: ויקיפדיה והליכודניקים החדשים

'הליכודניקים החדשים' – ולא משנה מה דעתנו הפוליטית לגבי התופעה, עושים שינוי בתבניות החשיבה שהיו שגורות בחברה הישראלית. אבל השינויים הללו נשארים מחוץ לויקיפדיה. עורכיה מתעקשים להשאיר את המהלך הזה מחוץ לה…

גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

יצחק אדיג'ס: התנהגות רובוטית

ככל שמדינה מפותחת יותר, פחות ופחות מאזרחיה נדרשים להשתמש בהגיון… הם כבר אינם צריכים לחשוב… רק להגיב לגירויים… הם מסתמכים על דפוסים קיימים מעברם כדי לפתור בעיות. זה נראה כמו פתרון שמחפש בעיה; ולא בעיה שמחפשת פתרון…

לעומת זאת, כאשר אני עובד במדינה מתפתחת, קל הרבה יותר לדון בבעיות עם האנשים שם, להפעיל הרבה שכל ישר ומחשבה יצירתית ולחפש פתרונות…

איתמר דישון: כדאי להשקיע בתקן לניהול איכות!

בתקן 9001:2015 ISO רואים מרבית המנהלים את העטיפה… הרבה פחות את המהות! המאמץ לקבלת התעודה, על עמידה בדרישות התקן, הינו "כאב ראש" הכרחי, להשגת היכולת לנפנף בתעודה, כהוכחה לאיכות בה מתנהל הארגון שלהם. גישה זו, מהווה לדעתי טעות אסטרטגית, המסכנת את שרידותו של הארגון כמצליח ולאורך זמן.