מורכבות בביטחון לאומי

בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות – יפתח. אלא שלפעמים – כמו בטיפול פסיכואנליטי – דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל. מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות…

משל יותם הוא קריאה נצחית, לא רק לאנשי הזית התאנה והגפן להתמסר לחובתם, אלא גם לעם, לא ללכת שבי אחרי אמביציית האטדים. מי שמגיע לשררה מתוך תחושה של חובה נעלה – הכרוכה באבדן בהיבט האישי – יתכן וישכיל בסיכוי גבוה יותר לממש את שלטונו לשירות העם.

[בתמונה: "הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה", תמונתו המפורסמת ביותר של הצייר היפני הוקוסאי; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Katsushika Hokusai (葛飾北斎) – photo of the artwork, והיא ברשות הכלל] אנשים זקוקים לתחושה של סדר, גם אם הוא אשליה! על כן, כשמתערערת אשליית הסדר הם מחפשים נואשות עוגנים, להיאחז בהם. לכן, בימיו הראשונים של סבב האלימות הנוכחי, כולם עסקו בניסיון למסגר את התופעה ולכנות … להמשך קריאה

בספר שופטים סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון – שנכשל – לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו). מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?

מי שמנסה לרתום את השואה לענייניו,
רוב הסיכויים שיצא מכך רע…

התקפת הלילה על מחנה מדיין היא מופת של הפעלת כוח ומיצויו, בשילוב בין קומץ לוחמים נבחרים לבין מסה רחבת היקף של לוחמים מיליציוניים, מאורגנים ומופעלים על בסיס שבטי…

סוגיית העלייה להר הבית הינה מחלוקת הלכתית רבת שנים: מול הפוסקים האוסרים את העלייה להר הבית, עומדים עשרות רבנים, רובם המזוהים עם הציונות הדתית, המתירים עלייה להר הבית, לאחר טבילה במקווה. למרות זאת, עמדת הרבנות הראשית נשארה ברורה ונחרצת שאין כל היתר הלכתי לעלייה להר הבית; וכל שחשקה נפשו לשאת תפלה במקום המקדש יעשה זאת אחר כבוד בכותל המערבי.

[בתמונה, דף השער באתר ynet, המתאר את זירת הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע אחת התופעות המוזרות משהו, המאפיינות אנשים מערביים לכאורה כמונו – שחונכו להאמין בשכלם וביכולת הניתוח שלהם – היא חוסר היכולת להעלות על הדעת, שקיימים מצבים היוצאים משליטה. כך היה גם אחרי הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בליל ה- 18 באוקטובר 2015. הפניקה הצטיירה ככשל מכוון של חבורת פורעים, שחיפשה מישהו לכלות … להמשך קריאה

גם אם לפי שעה, לנוכח האירועים, ירושלים נראית כהולכת ומתפרקת לחלקיה המופרדים בין יהודים לערבים, זאת לא בהכרח התמונה הכוללת, וממש לא בהכרח המגמה לעתיד. בקיצור: מה שקורה לא בהכרח מה שימשיך לקרות, זה לגמרי פתוח!