אלעד רזניק: הדרך לצפון קוריאה עוברת בסין

הדרך לצפון קוריאה עוברת בסין (כמו שהדרך לאיראן עוברת ברוסיה). הבעיה עם 'שליחים' כאלה היא שיכולת השליטה בהם היא עד רמה מסוימת בלבד, וכאשר הם יוצאים משליטה, הנזק לפטרוניהם יכול להיות עצום… החשש מאבדן שליטה כזה מניח לפני הסינים בחירה קשה…

עכשיו הם מכריעים את חיזבאללה…

בעידן שבו יועצי תדמית נוטעים בנו את האמונה שהכל מיתוג, ובהבל פה ניתן לעשות הכל, סידר לנו מישהו 'ספין תקשורתי' חדש: "מכריעים את החיזבאללה". במקביל, פרסם אותו גורם גם את אמצעי הלחימה של העתיד, ורמז, שהאמצעים הללו נוטלים חלק בתרגיל הצה"לי הגדול בצפון. למה ה'ספין' הזה בא דווקא עכשיו? אילו ידיעות אחרות מנסים לטאטא לקרן זווית? הניחושים שלי טובים כמו שלכם…

גרשון הכהן: "לא חוקי, אבל לגמרי הכרחי", הכורח ב'עשיית דין עצמי' במאבקי אחיזה בקרקע

טבעם של מבחני המנהיגות הלאומית הוא חסר תקדים, ודורש לעתים העזה להחלטה, שבמבט פורמלי נראית כסטייה ממסילת החוק. זו תמצית המעשה המנהיגותי, כמעשה שיעמוד למבחן הדורות, לא רק בהיבטי הפריזמה המשפטית, אלא בעיקר במבחן ההיסטוריה.

גרשון הכהן: משל הסוסים של אפלטון

"משל הסוסים של אפלטון" מייצג את תפיסת הפיקוד שלי וגם את תפיסתי את מדע המדינה. הוא מתאר את חייו של אדם או ארגון או מדינה, כמירוץ של מרכבה עם שני סוסים: סוס אחד שחור: סוס פרא, שקשה מאוד להשתלט עליו; וסוס אחד לבן: סוס שקט הניתן בקלות לשליטה. מי שאיננו משתלט על הסוס השחור יכול להפוך את המרכבה. לכן הוא נוטה לוותר עליו ולהישאר עם הסוס הלבן. אבל, אז, הוא לבטח לא ינצח במירוץ כי יוותר עם סוס אחד.

גרשון הכהן: הפיגוע בברצלונה – בעיקר בגלל התקווה

למה הם מבצעים פיגועים? אם משליכים הכול על ייאוש וניכור, עלולים להכחיש קיומם של מניעים משמעותיים נוספים, חיוניים  לא פחות להבנת התופעה. להבין את האחר, זה להבין שהוא לא בהכרח כמוך. מלבד ביטחון ותקוות שגשוג, אדם מבקש גם משמעות. כאן מתחיל הסיפור. זו ליבת הדיון ההומניסטי בשאלת האדם: האם הוא יכול להסתפק בבשורת החיים הטובים שמציעים לו במערב?

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות. האסטרטגיה שפרקה אותנו!

נשים לבנות מנשקות את נעליהם של מהגרים כדי להתנצל על העוול שנעשה להם… זה המקום שאליו הגיע המערב ברקבונו כתוצאה מפוליטיקת הזהויות (Identity politics). זוהי פרדיגמת חשיבה מובילה, שהידרדרה למחוזות מטורללים; ומצויה, כיום, במתקפה מצד קבוצות אוכלוסייה רבות שחשות סכנה, לנוכח השימוש לרעה שעושים בה קבוצות מהגרים מוסלמים, כדי להשליט את תרבותם על הקבוצות הילידות…

פנחס יחזקאלי: הפתרון ליהודה ושומרון הוא רק משמר הגבול

צה"ל אינו מתאים ואינו מצליח להתמודד עם משימות השיטור בקרב האוכלוסיות הערבית, היהודית ואנשי ארגוני 'זכויות האדם' ביהודה ושומרון; וטוב יעשה אם יעביר את האחריות למשמר הגבול, שיש לקוות שיתרחב ויהפוך למשמר לאומי גדול.

גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

אלעד רזניק: חדשות מזויפות בגלל בורות או בכוונה תחילה?

המושג חדשות מזויפות  (Fake News) מתאר – בדרך כלל – פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. אבל יש מקרים, שבהם 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא. מהו המקרה שלפנינו? …

האינטרסים הסותרים של ישראל ויהדות התפוצות

הרעיון שיש אינטרס אחד מאחד למדינת ישראל וליהדות התפוצות תמיד היה אשליה: ניתן לומר בהכללה (ובבוטות), כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, וברגעי מבחן רבים, הופך הקשר הזה לחד צדדי: בעוד שמדינת ישראל מהווה תעודת ביטוח ליהדות התפוצות – וזה מקור הקשר המיוחד שלההם איתה – הרי שבאופן פרדוקסלי, כל אסון וערעור הביטחון הנגרם ליהדות התפוצות מהווה דווקא הזדמנות עבור מדינת ישראל, להגדלת העליה. זאת בנוסף לאינטרסים ואילוצים מדיניים, המונעים ממנה, פעמים רבות, להתייצב בגלוי לצד יהדות התפוצות. הפרדוקס הזה בלט כמובן, גם באירועי שרלוטסוויל…