גרשון הכהן: מבט אחר על משבר הר הבית

כוח הנעה דתי אינו בהכרח טוטאלי. הוא פתוח לפירוש דינאמי ודווקא מתוכו יכול להימצא מקום מפגש לשיווי משקל משכך הסלמה.

האם המשבר הצפון קוריאני נוטרל?

אז תהיה מלחמה בצפון קוריאה? לא בזמן הקרוב… בליל ה-10 באוגוסט 2017, הצהירה סין באופן רשמי – דרך ביטאון מפלגת השלטון הקומוניסטית בבייג'ינג – כי לא תאפשר תקיפה אמריקנית על צפון קוריאה, וכי תתייצב לצידה במידה ותותקף. פרשנים רבים נתנו בולטות דווקא לחלק הראשון הזה של הדברים, אבל, התעלמו מחלקו השני.

גרשון הכהן: שדה בעז כאינטרס לאומי במרחב ירושלים רבתי

שר הביטחון הורה על הריסת 4 בתים בשדה בעז. שבגוש עציון. במקום זה ניטש עתה מאבק ישראלי פלסטיני, משמעותי פי כמה משאלת גורלם של ארבעה מבנים: מי ימצא עצמו בתום המאבק מבותר ומבודד? האם גוש עציון על אשכול יישוביו, יוותר גוש מבודד התלוי בחיבורו לירושלים, בציר תנועה מפותל וצפוף הנשלט על ידי פלסטינים, כמו ציר הכניסה מכיסופים לגוש קטיף, או שייווצר רצף מרחבי התיישבותי מאלון שבות לדרך האבות, ומשם לנווה דניאל, שדה בעז, הר גילה.

גרשון הכהן על ספרו של איציק רונן: האדם שבטנק

דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.

אבי הראל: ירושלים והר הבית

הרצל הילך בין השיטין בעניין ירושלים והר הבית. הוא ראה לנגד עיניו מדינה יהודית חילונית, וחשב כי רצונם  של היהודים הדתיים לבנות מקדש תוביל להקרבת קורבנות, שהיה מעשה פרימיטיווי בעיניו. לכן הציע הרצל לבנות מקדש הדומה באופיו לבית כנסת רפורמי, ושמשם יופץ המוסר האוניוורסלי לאנושות. הרצל גם לא עסק במיקומו המדויק של המקדש החדש על הר הבית. לדידו הוא יכול להיבנות לצד מסגד כיפת הסלע, המקום שעליו עמדו בית המקדש הראשון והשני לפי המסורת היהודית.

גרשון הכהן: הכה את המומחה – פרשת המגנומטרים כמקרה בוחן

האלוף גרשון הכהן: שאלת היסוד היא עד להיכן מחויב קברניט לאומי להקשיב להמלצת יועציו המקצועיים? וגם אז – למי מבניהם נכון להקשיב? פרשת המגנומטרים בהר הבית כמקרה בוחן.

אלעד רזניק: האיסלמיסט האסטרטגי

במשך שנים רבות החשש העיקרי שהוביל להערכות הבטחונית סביב הר-הבית היה פיגוע שיבוצע על ידי יהודים וייעודו הדלקת מדורה בין ישראל לבין שותפותיה ויריבותיה הסוניות והשיעיות כאחד. האם הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הנחת היסוד הזאת?   

אלעד רזניק: 'רעידת אדמה' ושמה מיקי גנור?

התקשורת 'תבלבל בימים הקרובים את המוח', שהסכמתו של איש העסקים, מיקי גנור – הנציג הישראלי של תאגיד הצוללות הגרמני טיסנקרופ המספק לישראל צוללות מדגם דולפין וספינות טילים – לשמש עד מדינה מהווה 'רעידת אדמה'… האמנם?

יונתן ווינברג: אני חושש שמחר תהיה מלחמה…

בין מהומות, לאינתיפאדה, למלחמה יש פערים וקשה להגדיר. אבל, עד שצה"ל עסוק ברקטה שעוברת מסוריה ללבנון, קורה כאן משהו שהוא הרבה יותר מורכב ומסוכן. מה שקורה, זה שאנחנו כישראלים מתווכחים בינינו האם זה לגיטימי או לא להגביר אמצעי אבטחה. במילים של בטחון מעל הכל ומה יותר בטוח כשבצד השני, נאבקים על המולדת ועל המקומות הקדושים…