האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הטענות נגד השקפת עולמו של האלוף זיני אותה הוא "מביא מבית גידולו", מובילות לשאלות היסוד על מהות הציונות וזהותה היהודית של החברה הישראלית, כמו למשל, הדיון הכרוך בטענות כנגד המשיחיות. האם יתכן, שהיום היו פוסלים את בן גוריון בטענה שהוא משיחי, בשל קביעתו כי "אל ילמדונו שתקופת המשיחיות עברה, כי אם היא עברה לא יהיה לנו קיום"?
ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון, שבה חייהם של להט"בים אינם בסכנה, ושלהט"בים מעזה ומהרשות הפלסטינית מוצאים בה מקלט בטוח. ולמרות זאת, הפתיחות לסוגיית הלהט"ב אינה מרשימה את התנועות הללו שפונות נגדה. הכיצד? ברוכים הבאים למושגי ה'פינקוושינג' (Pinkwashing) וה- 'הומונציונליזם' (homonationalism) של הווק הפרוגרסיבי המטורלל…
פרדוקס התמיכה הלהט"בית במוסלמים, ובפרט בפלסטינים, חושף את המתח המורכב בין זהויות, פוליטיקה וזכויות אדם. והיא מוסברת בדרכים רבות… ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרדוקס התמיכה הלהט"בית באיסלאם והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ליוזמת האו"ם, על הכרה במדינה פלסטינית, אין סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות, שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים. במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה.
אחת התמורות המרתקות בתנועת המחאה בישראל, הוא המעבר מדפוס המחאה המקובל, אותו מובילים צעירים בשוליים, לדומיננטיות רדיקלית גוברת של בני הגיל השלישי. בשנה האחרונה נרשמה אף עלייה בדיווחים על קשישים שנעצרו בחשד לתכנון פיגועים, או אף ניסיון להתנקש בראש הממשלה. מה משמעות הדבר? האם זוהי תופעה חריגה ומבודדת, או סימפטום של שינוי חברתי עמוק?
'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות – או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית – מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אי אפשר לטייח את הניקאב כ"תרבות" ו/או כ'בחירה'. זוהי המצאה פטריארכלית, הנאכפת על ידי הפחדה ואלימות, שמצמצמת נשים לרוחות רפאים מהלכות. חברה שמסתירה את פני נשותיה אינה מגנה עליהן, היא משתיקה אותן. נשים ראויות להיראות, להישמע ולהיות מטופלות כשוות. עד אז, הניקאב יישאר לא סימן של צניעות, אלא של שנאת נשים, ויש לאסור אותו במדינות המערב.
תקציר: מלחמה גם כשהיא מוצלחת, כרוכה תמיד בסיכונים למצב הביטחון הלאומי. מדינה יכולה למשל להשיג ניצחון צבאי מובהק אך להתדרדר למשבר כלכלי קשה, או להיקלע לבידוד מדיני מאיים. בשעת מלחמה, בוודאי במלחמה מתמשכת, המשוואה הכוללת של מצב הביטחון הלאומי של המדינה, מיטלטלת מידי יום, ומחייבת בחינה ומעקב. אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות … להמשך קריאה
ספרות המחקר על תנועות מחאה מלמדת כי מחאות ארוכות מאבדות בהכרח את הליבה הרחבה שלהן, ונשארות בידיה של קבוצת פעילים קיצוניים ונחושים. מצב זה מוביל פעמים רבות לדעיכה, לקיטוב ציבורי ואף לאבדן לגיטימציה. זו בדיוק תמונת המצב של המחאה בישראל. קברניטיה מבינים שהמשחק אבוד, אבל הם ישחקו עד הדקה ה- 90 בתקווה להצליח, ולו מהסיבות הלא נכונות.
המפגש האקראי של אזרח ישראלי עם הטרור מעמיס על כל אחד ואחד את התודעה שאין במדינת ישראל מקום מוגן הרמטית. התודעה הזו רובצת במינון גבוה על תושבי הספר, אבל היא משותפת לכולם אין ממנה מפלט. ברגע האיום בו נפגש האזרח עם הטרור, הוא יכול להימצא לבדו, ברגע הזה לא עוזרת לו הידיעה שיש צה"ל ויש מערכות ביטחון שמיד יגיעו. הכול תלוי באותו רגע בתגובה נכונה של חלקיק השנייה.
