אמנות

הִנֵּה אֲנִי כָּאן, נִצֶּבֶת לְפָנַי, לְפָנֶיךָ; נִרְגֶּשֶׁת כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה; אָז בָּאתָ אֵלַי בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אַחֲרֶיךָ; וְהָלַכְתִּי… איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ…

הוא ניסה לשכנע אותי להכנס לתוכי; מר לבד. ״תוכלי לחשוב, לנסות להבין, לשאול למה? איך? ולשהות עם עצמך״. כך אמר; ופשוט נכנס… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה…

דְּבָרִים שֶׁהִגַּדְתִּי לְבִּתִּי-עַל אַהֲבָה: עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, עֵת נִצְבָּעִים הַשָּׁמַיִם בְּצִבְעֵי בְּרִיאָה מַרְהִיבִים; עוֹמֶדֶת אֲנִי לוֹחֶשֶׁת מִלִּים שֶׁל כְּאֵב, מהולות בְּתוֹדָה… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תבוא…

עָמֹק בְּתוֹךְ תּוֹכֵךְ; אָמַר לִי מָשִׁיחַ בסדנת סוֹף שָׁבוּעַ טְמוּנִים קוֹלוֹת וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁל אֱמֶת אַמִּיצָה; שֶׁל מַרְאוֹת קְדוּמִים שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתְּ;
אֲבָל הֵם שָׂם עיקשים; כְּמוֹ זִמְזוּם שֶׁל מַנְגִּינָה הַמְּחַכָּה לַעֲלוֹת… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת כי תצא…

"ציירי לי רגעים, ביקש. היא ציירה בעפרון קווים קצרים ועיגולים קטנים; ואז, צבעה אותם בצבעים; בהירים וכהים, חלשים וחזקים… רגעים- אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה…

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שַׂמְתָּ עָלַי; וְהַמַּחְמִּירָה מִכֻּלָּם-היתי אֲנִי; לְעַצְמֵנוּ. בְּעִקָּר כְּשֶׁחִפַּשְׂתִּי אַחַר הַצֶּדֶק; עוֹד בַּיָּמִים שֶׁעָדַין לֹא הֵבַנְתִּי; שֶׁאָהֲבָה אֵינָהּ כְּרוּכָה בָּאֱמֶת… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ…

הם רק נראים דומים בתבניתם הבסיסית; אך, מבט אל נתיבי הנפש, וקשב לקול הנשמע והנעדר; מגלים את המיוחד שבכל אחד… רגעים – אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה…

כך או אחרת, ברור לחלוטין מדוע יש אנשים – המפורסם והבכיר ביניהם היה שמעון פרס – שחשבו ואמרו שאין טעם ללמוד היסטוריה. מילא חשבו ואמרו, במקרה של שימון פרס, גם עשו (תכנית הייצוב כללה בתוכה בין השאר קיצוץ של מאות אלפי שעות לימוד. את התוצאה אנו רואים היום ברמה הגבוהה מאד של הבורות הישראלית)…

רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאָהַבְתָּ וּבִרכת אֶת כּוּלָּם; וַאֲנִי שֶׁהִילַּכְתִּי בְּתֶלֶם, וְנָשָׂאתִי עֵינַיִים רַק אֵלֶיךָ; לַמְרוֹת כָּל אֵלֶּה, לֹא שָׁמַרְתָּ לִי בְּרִית וְחֶסֶד… איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית, בְּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, פרשת עקב.