ראש השנה

תפילתה של חנה בפרק ב', בשמואל א', הביאו את חוקרי ביקורת המקרא להניח כי המדובר בטקסט מאוחר לפחות לימיו של דוד המלך, והמדובר בעצם במזמור תהילים שהעורך המקראי שם בפיה של חנה. בנוסף, לפי דעה זו המדובר במזמור ניצחון מפיו של מלך שניצח או מפי אדם שהאל גאלו מיד החזק ממנו…

בספר במדבר פרק י' יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות; ובהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות. האם הסיבה לכך, שחלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה, נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון? החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה?

בְּמַעֲלֵה הַזְּרִיחָה, לְבוּשָׁה מַלְמָלָה ויְחֵפָה; מְדַוֶּשֶׁת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, עַל אוֹפַנֶּיהָ הַבּוֹהֲקִים. מַגָּעָהּ רַךְ, מַבָּטָהּ מְחֻיָּךְ וְהִיא נָעָה בְּקַלִּילוּת… רגעים – אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה…

בְּקֶצֶב שָׁקֵט

וּבְפַשְׁטוּת.

לפרקים, שיפוטנו כלפי אנשים הוא עוצמתי הרבה יותר משיפוטנו את עצמנו. שיפוט זה, אפשר שישמש אותנו באותה מידה כלפי עצמנו; וישפר בכך את התנהגותנו, כפי שאנו מצפים ממי שחיים סביבנו. יכולתנו להביט עמוק-עמוק בתוך תוכנו ולשפר את הכרותינו עם עצמנו; והסתכלותנו במראה – כדי להבין יותר מי עומד מולנו – הן יכולת אנושית נפלאה, שאסור להחמיצה!

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים, שמסמל מאזן אישי והתחדשות. יום זה נחשב במסורת היהודית ליום שבו מכתירים בני האדם את אלוהים כמלכם, וליום דין שבו נידון האדם על השנה שעברה ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. לקראת החג, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות החג והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

הנה אני כָּאן, נִצֶּבֶת לפני, לְפָנַיִךְ בפנים ממתיקות סדקים. סִימָנֵי הַזְּמַן נכרים, וזִכְרוֹנוֹת מִשְׁתַּקְּפִים. הַאִם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי, שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ הֵם מְסַפְּרִים? איילת קציר כותבת שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית…

אני רוצה לאמץ לעצמי את מודל מנזר השתקנים, רוצה לבנות סביב חיי חומות שיחסמו כל רעש מצוי ומיותר. כמעט כל מה שנשמע בפומבי הוא רעש מיותר בעולמי. אני רוצה שהחומות יניחו לעבור מבחוץ פנימה רק מה שיש לו ערך, בעולמי, רק מה שיש לו איכות, לטעמי, רק מה שיש לו משמעות, בעיניי…

מקור התפילה אבינו מלכנו, נמצא בתלמוד הבבלי, בסיפור הקשור בתענית ציבור בגין בצורת קשה, בו ר' עקיבא מבקיע את שערי השמיים באמצעותה. החל מהמאה התשיעית לספירה ואילך, תפילת אבינו מלכנו מופיעה באופן רציף בסידורי התפילה, אם כי ברבות השנים נוספו לה בקשות שונות ונוספות…

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.