פנחס יחזקאלי: להציל את עם ישראל, דרך המיטה

לא העקרונות והמוסר מנצחים – במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' – כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם… לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות…

גרשון הכהן: האסטרטגיה של המלך אחשוורוש

מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?

דן מרידור: המעשה הצבאי והתכלית המדינית

האם העולם מוכן למלחמה מול התשה ולטרור כמו פיגועי ה-9 בנובמבר 2001? האוגדות, הטנקים והגרעין לא תמיד עוזרים. לפי דעתי, הסיכון היום הוא באמת גלובלי, כמו שהעולם הוא גלובלי. אנו נהנים מאוד מפתיחת הגבולות, מהנמכת הגדרות ומהנגישות חסרת התקדים לאינפורמציה ולממון. הטכנולוגיה עוברת דרך האינטרנט, ובין הגבולות המעבר הוא קל. אנחנו צריכים להבין גם את הסכנות…

פנחס יחזקאלי: משטרה – ה'שעיר לעזאזל' הנצחי של הפוליטיקאים…

אחד מתפקידי המשטרה, הלא פורמליים – בדמוקרטיה וגם בדיקטטורה – הוא לשמש בעת הצורך, חיץ בינם לבין ההמון. משמע, מפקדי המשטרה הם 'השעירים לעזאזל' הפוטנציאליים של הפוליטיקאים. כשמרגישים הפוליטיקאים את תער הגרזן קרב את צווארם, הם מקריבים מפקדי משטרה להמון, בתקווה שהסערה תשכח…

פנחס יחזקאלי: מתענית אסתר עד פורים באתר 'ייצור ידע'

מצוות הפורים כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו, סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע"; וכמובן, את סוגיית לבישת תחפושות ומסכות, שאמורה להזכיר לנו, בין היתר, את אותן תחפושות שאנחנו עוטים עלינו, כל ימי השנה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות תענית אסתר ופורים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

פנחס יחזקאלי: פרשת צו באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו', פסוק א' ומסתיימת בפרק ח', פסוק ל"ו. (ויקיפדיה: פרשת צו). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פָּרָשַׁת צַו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

אבי הראל: שמן משחת קודש

לאחר שהפרשה דנה באופן ההקרבה של קורבנות שונים מההיבט הכוהני, עובר המספר המקראי לדון בשמן המשחה, שבו נמשחו הכוהנים לעבודתם, כמו גם כלי המשכן. הפועל משח מופיע בצמידות לפועל קדש, והדבר אומר במפורש כי משיחה בשמן המשחה אינה אקט סמלי גרידא, אלא היא מחוללת שינוי מהותי במעמדם של האנשים או החפצים שנמשחו בה…

עופר בורין: אורים ותומים

בימינו מקובל הביטוי "אורים ותומים" כהתייחסות לאדם שהוא מומחה בתחומו והוא בר-סמכא, שאליו פונים בשאלות בתחום התמחותו. אבל ביהדות, גיליתי להפתעתי, שהם נועדו לתפקיד של לתת תשובה לשאלות, שהאדם רוצה לשאול את אלוהים…

שרית אונגר משיח: שני גשרים מחברים עיר חצויה…

אחד הדימויים הקלסיים של צוואר בקבוק בארגון מתאר עיר חצויה על ידי נהר, כששני חלקיה מחוברים על ידי מספר מועט של גשרים… כדאי מאוד לעובד/למחלקה להיות גשר המחבר בין חלקי הארגון. אבל, הסיכונים עבור הארגון גדולים…

יעקב שחם: עידן משפטי הראווה

בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית…