תקציר: העובדה שהדרג הצבאי קיבל דירקטיבה ברורה מהדרג המדיני: לחסל את חמאס כגורם מדיני צבאי, היא אחד הסמנים לכך - ש'מלחמת שמחת תורה' היא מלחמה קיומית. דירקטיבה (Directive) - או בעברית פשוטה הוראה - היא הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו: הגדרת היעדים האסטרטגיים ברמת המדינה על ידי הקברניט; הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא. דירקטיבות של פוליטיקאים, מעצם טיבן, הן עמומות. לא הפעם!

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 30 באוקטובר 2023

"באין הנהגה ופקודות, מה שחשוב זה, מה הן צריכות להיות" (חלק משלט שהיה תלוי בחפ"ק במערב בגדד, ושהוחרם בידי גנרל דויד פטראוס. המקור: הרפורד, 2015)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על עמימותן של דירקטיבות מדיניות. למאמר האחר, לחצו כאן:

• גרשון הכהן: איך מנהיגים מקבלים החלטות?

*  *  *

דירקטיבה (Directive) הוא מושג שנעשה בו שימוש, בעיקר בתחום הצבאי. בעברית פשוטה, דירקטיבה היא הוראה: 

• הגדרת יעדים על ידי הדרג הבכיר לכפופים לו;
• 'הורדת' מטרות המלחמה לדרג המבצע על ידי הקברניט;
• הגדרת יעדי האסטרטגיה הצבאית והיעדים המערכתיים ע"י פיקוד הצבא.

המילה 'דירקטיבה' מצויה בשימוש - במובן שונה מעט - גם במשפט האיחוד האירופי, שמגדיר שני סוגי חוקים בעלי רמת מחויבות וחובת הטמעה שונה במדינות החברות באיחוד, לאמור: תקנות (Regulations) ודירקטיבות (Directives) (ויקיפדיה: משפט האיחוד האירופי).

• בעוד שה'תקנות' הן קשיחות ומחייבות ויוצרת זכויות וחובות למדינות וגם לפרטים בתוך המדינה, ללא צורך לקלוט אותה אל הדין הפנימי של המדינה...
• הרי ש'דירקטיבות' קובעות את היעד והכוון הכללי, אבל משאירה בידי המדינות את אופן השגתם, בהתאם לדין הפנימי ולמבנה המוסדי של כל מדינה ובהתאם להעדפותיה הלאומיות. זהו הכלי המרכזי להרמוניזציה של הדינים באיחוד משום שהוא מאפשר למדינות גמישות פוליטית לגבי פרטי היישום (למרות שהגמישות הזו בוטלה, אגב, על ידי בית הדין של האיחוד האירופי; אשר קבע כי שמשהסתיימה התקופה שבה היה על המדינה ליישם את הדירקטיבה והיא לא עשתה כן, אזרח יוכל לאכוף הוראות מתוכה העומדות במבחני התחולה הישירה).

[בתמונה: המילה 'דירקטיבה' מצויה בשימוש - במובן שונה מעט - גם במשפט האיחוד האירופי. דגל האיחוד הוא נחלת הכלל]

למעט במלחמות קיומיות, קברניטים מעדיפים לשמור על עמימות...

כאשר מדובר במלחמה קיומית, קל לדרג המדיני לנפק דירקטיבה ברורה ברמה העליונה. הדוגמה המוכרת ביותר היא הדירקטיבה של מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, לדרג הצבאי לכפות "כניעה ללא תנאי" על מעצמות הציר. הדוגמה האחרונה היא הדירקטיבה של הדרג המדיני לצה"ל לחסל את החמאס כישות מדינית וצבאית, אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023.

לא כך הוא במצבים 'רגילים'. למרות שציפיות הפקודים מהנהגתם הינה תמיד למסרים ברורים, ככל שהדרג שאמור לנסח את הדירקטיבה גבוה יותר כך סביר יותר שהדירקטיבה תהיה מעורפלת ומשתמעת לשתי פנים. פעמים רבות לא תינתן דירקטיבה בכלל. התופעה הזו אינה ישראלית דווקא והיא מוכרת לאורך ההיסטוריה, כאשר הקברניטים מסיבותיהם, מעדיפים להגדיל את מרחב הגמישות שלהם, באמצעות שמירה על עמימות.

מדוע? כשקברניט אינו מגדיר דירקטיבה, אבל הדרג הצבאי/המשטרתי מבצע את הנדרש ברוח כוונותיו, יש לו מרחב נסיגה אם הדברים אינם עולים יפה (בבחינת, המפקד הצבאי/המשטרתי פעל על דעת עצמו). פעמים רבות, קברניטים מנצלים את יכולתם לשמור על עמימות גם מסיבות של כסת"ח ושרידות פוליטית.

כך לדוגמה התבטא מפקד קורפוס השריון ה-19 הגרמני, גנרל היינץ גודריאן (ראו תמונה למטה) במבצע אבחת מגל (כיבוש מערב אירופה על ידי הגרמנים בחצי הראשון של מלחמת העולם השנייה): "ההנהגה העליונה היא זו אשר חייבת להחליט אם היעד שלי יהיה אמיין או פריס... מעולם לא קיבלתי הנחיות נוספות לגבי מה שהיה עלי לעשות לאחר תפיסת ראש הגשר על נהר המאז. כל ההחלטות שקיבלתי עד שהגעתי לחוף האוקיאנוס האטלנטי באבוויל התקבלו על ידי ועל ידי בלבד..." (נוה, 2003, עמ' 139-138).

דברים דומים שמענו, למשל, מניצב אליק רון (ראו תמונה משמאל), מפקד המחוז הצפוני של המשטרה באירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי. בראיון שהעניק ניצב רון לנחום ברנע מ"ידיעות אחרונות", ב-6 אוקטובר 2001[1], טען, כי:

"... מישהו צריך לקבל החלטה, מה נחשב כאן ל'קו אדום'. האם חסימת כביש היא 'קו אדום'? האם התקפה על מתקן ביטחוני? האם התקפה על ישוב? אין 'קוים אדומים'. רק עמימות. גומרים דיונים עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון פנים, ולא יודעים. אין קביעה נחרצת. צריך לפרט, מה זה בדיוק ביטחון המדינה. אין פירוט. כשהממשלה לא מחליטה - אני מחליט. אני החלטתי שיישובים זה 'קו אדום'..."

משמעות הדברים היא, שאל לו למפקד משטרתי/צבאי להימנע מפעולה בשל היעדר דירקטיבה, וחובה עליו להגדיר לעצמו כל העת דירקטיבה, שאליה חותר, לפי דעתו, הממונה עליו. 
זו גם הסיבה לכך, שקברניטים מתעקשים, פעמים רבות, למנות מבין לובשי המדים את אלה שקרובים אליהם בתפיסת העולם שלהם.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'כסת"ח'.
• הרחבת המושג: מטרות המלחמה.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושגים 'דרג מערכתי' ו- 'אומנות המערכה'.
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2017) מטרות המלחמה, שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
• הרפורד טים (2015), הסתגלות, מדוע כל הצלחה מתחילה בכישלון, אור יהודה: כנרת, זמורה ביתן דביר.
• ויקיפדיה: משפט האיחוד האירופי.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.