חגית ים: אינטליגנציה רגשית – מודעות וגישה

[בתמונה: 'אינטליגנציה' מתחלקת לשני תחומים עיקריים...  תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 24 באוגוסט 2021

חגית ים היא מאמנת אישית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מנחת קבוצות וקבוצות הורים, מתמחה בפתרון משברים, צליחתם וצמיחה אישית.

*  *  *

אפתח בסיפורו של ג'יימס לואר (הלחץ כמנוף להצלחה, 1998) שמספר כי באחת מטיסותיו מאורגון לאוהיו. מזג האוויר היה מאד גרוע, ההוראה הייתה להישאר חגורים.

כיס אוויר. תחושה כי המטוס נופל. יש פחד והיסטריה שמתפשטת אצל כלל הנוסעים, צווחות אימה, בכי וגילויי חרדה קשים.

קולו של הטייס רווי דאגה וחשש בדברו אל הנוסעים, אנשי הצוות מנסים להרגיע.

לואר מספר כי בתוך תחושת הכאוס והמהומה, בתוך אווירת הלחץ והחרדה הוא עצם את עיניו וחשב מה יסייע לו לעבור את הרגעים האלה. הוא בחר לעצום עיניים ולהיזכר בתמונות ילדות בהן היה רגוע ומאושר, בעיני רוחו הצליח לדמות את צווחות הנוסעים לקריאות גיל של ילדים שמשחקים על מתקנים בפארקי שעשועים, תמונות שגרמו לו לחייך.

לואר מוסיף ומספר כי במהלך 40 דקות של טיסה הוא שינן לעצמו כשחיוך מרוח על פניו: "איזו טיסה נהדרת" כמעין מנטרה שחזרה על עצמה. אנשים סביבו חשבו כי איבד את שפיות דעתו, כתוצאה מפחד.

הטיסה עברה בשלום וכולם הגיעו למחוז חפצם אלא שלואר הגיע נינוח בעוד שהאחרים, לרבות הטייס והצוות, היו חלושים וחשו חולים ומודאגים, על אף שכבר היו על קרקע יציבה.

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר: 'לחץ כמנוף להצלחה. השיטה המוכחת לניתוב הלחץ והפיכתו לאנרגיה חיובית בעבודה, שראה אור בהוצאת מטר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

האם תגובתם לאירוע הינה אינטליגנטית? מה גרם לתחושת החולשה והחולי אצל כלל הנוסעים בטיסה המדוברת כאן? האם אפשר לבחור כיצד להגיב בעת לחץ וחרדה?

את התשובות לשאלות הללו נמצא בפרשנות ובהסבר למונח 'אינטליגנציה', כאשר זה מתחלק לשני תחומים עיקריים:

  1. IQ - של הראש – ההיבט הרציונלי
  2. EQ - של הלב – ההיבט הרגשי

האינטליגנציה המסורתית (IQ) עוסקת בכישורים הקוגניטיביים והרציונליים כמו כישורים אנליטיים, זיכרון של חומר, לוגיקה, יכולת הנמקה מילולית וכד'. מבחני אינטליגנציה רבים חוברו על מנת לקבוע את מנת המשכל ולאשר מה שהיה מקובל על כולם כיכולת אינטלקטואלית מולדת, יכולת גנטית.

האינטליגנציה הרגשית (EQ) מדברת על יכולות נרכשות, שאפשר לשפר באמצעות למידה ואימון. ללא תלות במנת המשכל.

כאשר אנחנו בוחנים את הסיפור הזה של לואר, אנחנו מוצאים כאן שני גורמים:

  1. האינטליגנציה הקוגניטיבית – IQ  - ניתוח המצב, בחינת הפרמטרים והסיכויים באופן לוגי, הסקת המסקנות ההגיוניות המתבקשות לתרחיש העתידי, שהובילו כאן לתגובה שלכאורה התבקשה - חרדה, חולשה פיזיולוגית ותחושה כללית של חוסר אונים.
  2. האינטליגנציה הרגשית – EQ – ניתוח המצב, שליטה ברגשות וניתובם למקום רגוע שמאפשר התמודדות עם המצב שנקרה בדרך ולא עם התרחיש שסופו אולי מתבקש אבל עדיין לא וודאי.
בהתאם להגדרות הללו, התשובות לשאלות שעלו מסיפורו של לואר הן כי התגובה הייתה אינטליגנטית שכן הסתמכה על רציונל ולוגיקה, יחד עם זאת, הסערה לא גרמה לתחושת החולשה והחולי אלא הפרשנות שנתנו לאירוע והפחד מהתרחיש שחשבו שצפוי להם. מניסיונו ניתן לראות כי אפשר לשלוט ברגשות בעת לחץ וחרדה כאשר יש מודעות לעניין.

נושא האינטליגנציה הרגשית נכנס לתודעה רק בראשית המאה ה- 20...

כאן התחילו לבדוק יכולות חברתיות בנוסף לקוגניטיביות: בשנת 1990 הופיע לראשונה מושג האינטליגנציה הרגשית כמושג מדעי בעבודתם של שני פסיכולוגים: ג'ון מאייר (אונ' ניו האמפשיר),  פיטר סאלובי (אונ' ייל). עבודתם זאת לא קיבלה הד ציבורי והמחקר נותר בקרב הקהילה המדעית. בשנת 1995 העיתונאי והפסיכולוג ד"ר דניאל גולדמן, הסתמך על מחקרם זה ופרסם את רב המכר – "אינטליגנציה רגשית" בו ירד לשורש הנושא. לדבריו "האינטליגנציה הרגשית היא למעשה מיומנות נרכשת המאפשרת שליטה וניתוב של רגשות ותחושות והכוונתם לקידום אינטרסים וצרכים אישיים".

[בתמונה: 'אינטליגנציה' מתחלקת לשני תחומים עיקריים...  תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי DamianNiolet לאתר Pixabay]

גולדמן בספרו זה מונה חמישה גורמים המהווים את עיקרי האינטליגנציה הרגשית:

  1. היכולת לזהות רגשות -  היכולת להבחין בין הרגשות, להגדיר את הרגש המניע בעת לחץ (כעס, פחד, תיסכול, אכזבה...) ולהבין את הקשר בין רגש למחשבה ופעולה.
  2.  היכולת לשלוט ברגשות -  היכולת לנהל את הרגשות ולשלוט בתגובות להן. לשלוט ברגש ולנהל אותו, לא להיות מנוהל על ידו. לשמור על יכולת השיפוט הרציונלי ולעבור ממצב רגשי אחד לאחר בהתאם למצב ולצורך שנוצר.
  3. היכולת להנעה עצמית – מוטיבציה גבוהה, שאפתנות, אחריות ותחושת מסוגלות על מנת להגיע להישגים והצלחה.
  4. אמפתיה – היכולת לראות את הדברים ממקומו של האחר, להיות רגיש אליו, להבין אותו ומכאן להצליח להשפיע עליו.
  5. היכולת החברתית – לפתח ולשמור על מערכות יחסים בינאישיות , להבין את צרכי הזולת,  לקרוא אותו ולתקשר איתו ברמה שלו. מאפשר כושר מנהיגות והידברות עם אחרים.

מכאן , אפשר להבין כי הגישה והמודעות יוצרות את ההבדל ויש כאן את האפשרות לבחור אם לנהל את המצב באמצעות הרגש או להיות מנוהל על ידו . אפשר בהחלט לשלוט בתגובות ולהמיר את אלה הרפלקסיביות בתגובות הולמות שישרתו את הצורך שלנו בעת לחץ, חרדה או בכלל.

חשוב מאד שנהיה מודעים ליכולות ולחוזקות שלנו מחד גיסא; ולמגבלות ולחולשות מאידך גיסא. על מנת שנשכלל את המיומנויות שלנו, נרכוש את המתאימות ונדע כיצד להתמודד ברגע הנתון, בו יהיה עלינו לעשות כן.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “חגית ים: אינטליגנציה רגשית – מודעות וגישה

  1. חגית יקרה
    מאמר מרתק.
    כרגיל – העברת הנושא באופן ברור וקליט- הם ממאפייני היכולות שלך שהם שילוב והשלמה מדהימים של היכולות השכליות שלך והאינטליגנציה הרגשית שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *