האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
צרעת היא אחת המחלות המעניינות ביותר מנקודת מבט היסטורית, ונטלה חלק משמעותי בתולדות האדם, העסיקה רבות את דמיונו ובאה לידי ביטוי רב באמנות. המילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. להלן כל המאמרים שפורסמו בסוגיה זו, באתר 'ייצור ידע'
בליל הסדר אנו לא רק מספרים היסטוריה, אנו הופכים אותה להווה; כי מי שזוכר מאין הוא בא, מחזיק בידיו את המצפן המדויק ביותר אל עבר עתידו. לקראת חג הפסח ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפסח, יציאת מצרים, משה וכדומה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…
פסיקה אחת של בג"ץ ניטרלה לחלוטין את ההתיישבות היהודית, פגעה בתכלית קיומה של הציונות, וחיסלה אותה כערך מעשי: בג"ץ קציר (בג"ץ קעדן)…
'בולשיט עסקי' (buisiness bullshit) – והמונח הפחות נפוץ: 'ניהול שטויות' (bullshit management) – מתארים ארגונים שלוקים בהונאה עצמית ארגונית ובעשיית יתר, ושעיקר האנרגיה הארגונית שלהם מבוזבזת על אימוץ עולם מונחים ריק מתוכן, תוכנית הכשרה ניהולית יקרה בזמן ניהולי (ובכסף), וכל זה – כדי לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים, מדברים ומתנהגים…
ב- 8 במרץ בשבע הבוקר התחיל הטלפון בביתנו לצלצל, כאילו פרצה מלחמה. "המשטרה מקיימת מבצע מיוחד ברחובות, ודוחפת דו"חות על כל דבר…" הזהירו אותנו חברים… "אל תצאו אם אתם לא חייבים". ה'מבצעים' הללו מכונים פש"מים – פעולות שיטור מיוחדות, והם שנואים על שוטרים ואזרחים כאחד. מטרתם בדרך כלל היא כסת"חית וסטטיסטית: כיסוי תחת וצבירת נתונים (כמות מחסומים, כמות דוחות תנועה וכדומה)…
הטבע חכם. הוא מייצר מגוון מודלים של מנהיגות על פי גודל המערכות וסוגי האתגרים שמייצרת המציאות המשתנה. אנו מזהים שלוש רמות של מנהיגות במערכות מורכבות: היעדר מנהיגות; מנהיגות הממוקדת רק בהשקעה בעתיד ולא בשגרת היום-יום; מנהיגות מלאה של מנהיג בודד (המודל השכיח והמוכר לנו); ומנהיגות קולקטיבית. נעבור על ארבעת המצבים הללו, אחד לאחד…
טוקמן וג'נסן (1977) הגדירו מודל להתפתחות הקבוצה/הצוות, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. ארבעת הראשונים הם שלבים הכרחיים, על מנת שקבוצה תתפתח, תוכל להתמודד מול משברים, למצוא פתרונות ולהפיק תוצאות. השלב האחרון והבלתי נמנע הוא שלב הדעיכה…
קבוצה בארגון (group) היא תת מערכת בתוך ארגון (שניים או יותר אנשים המקיימים אינטראקציה חברתית); חבריה חולקים מטרה משותפת ומקיימים תלות הדדית ביניהם. הם תופסים את עצמם כקבוצה ונתפסים כך על ידי אחרים.
"כל העולם הוא במה", קבע שייקספיר, ו"כל הגברים והנשים רק שחקנים". רק שאצל שייקספיר יכול היה השחקן, בתום ההצגה לרדת אל 'מאחורי הקלעים'. היום אנו חיים בסרט מתמשך, שאיננו עוצר לעולם. המוזר הוא שמידי פעם מסתבר לנו, כי דווקא ה'שחקנים' הראשיים שוכחים לעתים את המצלמות…
אחד הסוציולוגים החשובים ביותר במאה העשרים, ארווינג גופמן, עמד על ההבדלים בין האני הפנימי לאני החברתי. בין מי שאנחנו באמת, למי שהיינו רוצים שאחרים יחשבו שאנחנו… "כדי שנוכל לתפקד בחברה באופן יעיל", קבע גופמן, "אנחנו זקוקים להצגה עצמית אסטרטגית"! היום, בעידן הרשתות החברתיות, התאוריה הזו של גופמן נכונה יותר מתמיד
