פנחס יחזקאלי: על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע

אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק שביעי

זהו חלקו השביעי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!

פנחס יחזקאלי: אכיפת הסדר הציבורי באתר ייצור ידע

אכיפת הסדר הציבורי (סד"צ) (Public order) הוא השבת סדר החיים התקין שבו החיים מתנהלים במרחב הציבורי כיאות וללא הפרעה, כאשר יש קבוצות המנסות לשבשו, למטרות ראויות ושאינן ראויות כאחת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת חילופי האליטות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

משה פייגלין: הסטירה שנותנת המציאות למתעלמים ממנה

כשקראתי את ההסבר לגיהינום שמתחולל כרגע ב'לוס אנג'לס' – הסבר שנתן ישראלי המתגורר ב'ביל איר' וצופה בלהבות מן המרפסת שלו – חשבתי לעצמי, ממש עכשיו כתבתי על זה ספר… שימו לב למשפט האחרון בפוסט שלו – משפט שמסכם את הכל: " לכל אלה, באשר הם, שחושבים שהמציאות תעמוד דום לכל הגחמות שלהם. מסתבר שהסטירה שהמציאות נותנת, יכולה להיות מאוד כואבת!".

משה כהן אליה: מערכת המשפט בשירות ה-Woke

אילון מאסק הביע ביקורת חריפה על הטיוח של רשויות האכיפה בבריטניה בפרשת "כנופיות הפדופילים", מחשש שתתויגנה כאסלאמופוביות. פרשה זו נחשפה בתחילת העשור הקודם, כאשר התברר שכנופיות של גברים, בעיקר ממוצא פקיסטני, ניצלו מינית אלפי ילדות ונערות בערים כמו רוטרהאם ורושדייל. מדובר בשערורייה החמורה ביותר בתולדות בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. אנחנו עדים לתקופה שבה ערוותו של ה-WOKE נחשפת תרתי משמע.

משה כהן אליה: "מניעה משפטית"

פעם, כשיועמ"ש עשה שימוש במילים "מניעה משפטית" הכוונה היתה למקרים ברורים שבהם הממשלה פועלת בניגוד לחוק. היום אנחנו חיים בעידן פוסט מודרניסטי שבו המשמעות של המילים עוברת מניפולציה פוליטית – בסגנון האהוב על הווקיסטים. תופעה זו קרויה 'מניפולציה סמנטית' או 'הגדרה מחדש של מילים'. היועמ"שית עושה שימוש אינפלציוני במונח "מניעה משפטית" כאשר דה פקטו היא משמשת כשחקנית וטו של הגמוניה שמצויה בחרדה ורוצה לשמר לעצמה את כל מוקדי הכוח שהיא לקחה מהעם ללא כל הסמכה מפורשת ממנו.

משה כהן אליה: האם משפט חוקתי הוא מקצוע, או שהכל פוליטיקה? הפטריוטים בבית המשפט העליון

נדמה לי שהשופטים נעם סולברג ואלכס שטיין צופים בתכנית הפטריוטים ובקיאים היטב ברזי הויכוח ביני לבין יותם זמרי, שטען כי אין מקצוע כזה, משפט חוקתי!". שימו לב מה כותב השופט סולברג לשופט פוגלמן כנגד הפוליטיקה שהוא מכניס לתוך מקצוע המשפט החוקתי (סעיף 74 לפסק דינו בעניין חוק בן גביר): "המשפט החוקתי – עודנו משפט; על הניתוח החוקתי להישמר, לא לגלוש למחוזות אחרים."

משה כהן אליה: פוליטיזציה

אי אפשר להתלונן על "פוליטיזציה" של השפיטה מצד נבחרי הציבור, מבלי להוציא את הפוליטיזציה ש"המקצוענים" הכניסו להליך השפיטה. פוליטיזציה, במובן הרע של המילה, היא "הפוליטיזציה" של המקצועות שתכליתם המקורית איננה פוליטית אלא נאמנות לחוק שקיבל המחוקק (מקצוע השפיטה), להצלת חיים (הרפואה), ולמקסום העושר המצרפי (הכלכלה). בשנתיים האחרונות אנו עדים במלוא העוז להשחתת המקצועות הללו על ידי אנשים שעושים במקצוע קרדום לחפור בו פוליטית…

פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית גם בבריטניה. שערוריית כנופיות האונס והפדופיליה האסלאמיות (Grooming Gangs)

אכיפה בררנית איננה מחלה ישראלית אלא כלל מערבית. בריטניה מטייחת ומעניקה חסינות למוסלמים, במיוחד בהקשר של פשיעה מאורגנת או עבירות מין. תת שרת ההגנה הבריטית, ג'ס פיליפס (Jess Phillips) סירבה לפתוח בחקירה מעמיקה נגד כנופיות האונס המוסלמיות, על אף האשמות חמורות שנשמעו נגדן, ועוררה סערה פוליטית וציבורית. זה איננו מקרה נקודתי והוא משקף בעיה רחבה יותר בתפקוד מערכת האכיפה הבריטית מול פשיעה שמקורה בקבוצות אסלמיות.

פנחס יחזקאלי: שעונה של אליטת ההון הישראלית מתקתק לאחור

'אליטת ההון' הישראלית חשה היום תחושה קרובה ומאיימת, שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות כבר נושפות בעורפה, ומאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית והפריפריאליים – 'בבונים' ואחרים). הסימפטומים הבולטים ביותר לכך הם הקצנת השימוש במערכת האכיפה ובבתי המשפט לצרכים פוליטיים, כמו גם החרפת הטונים בהתבטאויות בכירי המחאה.