אלעד רזניק: הפגנות, צביעות ושכול

לאחר שאמא של תם ז"ל התגאתה בתוכנית של איילה חסון שהיא "עובדת" על המערכת ומאפשרת למפגינים להגיע אליה הבייתה כי הרחוב סגור ומהחצר שלה מפגינים אל מול הבית של ביבי, אחד המפגינים איחל לאמא של תום שימות לה עוד ילד והעולם רועש וגועש...

דורון מצא: מהפך – ישראל של בלפור הפכה לישראל המשיחית!

שני סוגים או אבות טיפוס של ישראל נצפו ערב יום הכיפורים התשפ"א בירושלים: ישראל של בלפור ולעומתה ישראל של הכותל: בישראל של בלפור גדשו ההמונים את הכיכר, בישראל של הכותל הדירו ההמונים את עצמם מהכיכר. ישראל של הכיכר האחת ייצגה את ישראל הקנאית והדתית ואילו ישראל של הכיכר האחרת ייצגה את ישראל הפרגמטית והמתונה...

אלעד רזניק: סינדרום נתניהו

אני קורא חברים רבים שלי - בכללם אנשים שאני מעריך מאוד באופן אישי כאנשים חכמים בצורה יוצאת דופן - שמאמינים, באמונה שלמה ובלב חפץ, שכל ניהול משבר הקורונה נועד לחילוצו של בנימין נתניהו מהמשפט הממשמש ובא... שחוזרים ומשמיעים את המנטרה, שנתניהו מקבל החלטות לבד ובדרך להפוך את ישראל לדיקטטורה...

מחאת בלפור – איפה האסטרטגיה?

יום הכיפורים זימן הזדמנות פז למפגינים להרוויח נקודות על חשבון הימין; כי הוא יוצר בעיה בלתי פתירה עבור החרדים: הם פשוט אינם יכולים להשלים עם סגירת בתי הכנסת. את זה מבין היטב גם נתניהו, שמשתדל שתהיה גרירת רגליים בהטלת הסגר המוחלט עד מוצאי כיפור. במקום לרכב על החולשה הזו, בחרה הנהגת המפגינים לדפוק את ראשם בקיר...

למה הפגנות השמאל אינן משיגות את מטרתן? שיעור באסטרטגיה

מערכת ההפגנות של השנים האחרונות היא אחד המפעלים החברתיים המרשימים והעקשניים שראינו; ויחד עם זאת, דומה שמבחינת השגת המטרה, היא לא ממש סיפור הצלחה, בלשון המעטה; ודומה שככל שמאמצי המפגינים גוברים; נתניהו רק מתחזק. למה?

פנחס יחזקאלי: אמריקה כבר כאן…

ענני סערה מצטברים מעל ראשה של משטרת ישראל. יותר ויותר סממנים של תנועת המחאה האמריקנית עושים עליה בקצב מהיר לכאן... אציג שניים, לפי סדר הופעתם אצלנו: האחד הוא התופעה של "שוטרים אינם רצויים כאן" – הדרה של שוטרים מעסקים שאינם מוכנים לשרת אותם ומאירועים שבהם אינם רצויים. השני הוא המנהג של מפגינים לקפץ על רכבי משטרה...