פנחס יחזקאלי: עשרה ממים על הפוליטיזציה של שב"כ והשלכותיה. אוסף ראשון

עצוב לראות את שב"כ ערב פיטורי מפקדו. ארגון שאיבד את דרכו, את האמון בו ואת הלגיטימציה שלו, ששקע בפוליטיקה עד צוואר ושהפך את חצרותיו לקן של מרי נגד ממשלה נבחרת… סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

פנחס יחזקאלי: איך הפכו האוניברסיטאות בישראל למוקד של מרי נגד שלטון נבחר?

האוניברסיטאות בישראל, שהיו בעבר מעוזי הציונות והמחקר המדעי, עברו בעשורים האחרונים תהליך של פוליטיזציה ושלטון הגמוני של השמאל הרדיקלי. הם מלמדים אותנו מה לחשוב, במקום איך לחשוב… בחוגים רבים, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יש שליטה כמעט מוחלטת של מרצים המזוהים עם אג'נדות פרוגרסיביות, פוסט-ציוניות ואוניברסליות. עד כאן הכל ידוע. אבל למה? זה נושא המאמר שלנו היום.

פנחס יחזקאלי: פוליטיקת הזהויות באתר ייצור ידע

פוליטיקת זהויות (Identity politics) היא היא תפיסה פוליטית וחברתית של תנועת ה- WOKE הפרוגרסיבית, שבה קבוצות מסוימות מתארגנות ופועלות על בסיס זהות משותפת, כמו גזע, מגדר, דת, לאום, נטייה מינית או מעמד חברתי. הפוליטיקה הזו מפוררת את המסגרות הקיימות בתרבות המערב, ומקריסה את התרבות המערבית. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פוליטיקת הזהויות, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אוסף כרזות על הפער שבין האויב מבית לאויב שמחוץ

כולנו מכירים כבר את הקביעה ש"האויב מבית מסוכן מהאויב שמחוץ"… בדף זה ריכזנו עשרה ממים אינטרנטיים הממחישים את את האמת העצובה הזו. אתם מוזמנים להוסיף עוד.

פנחס יחזקאלי: בגידה, משמעויותיה והשלכותיה, באתר ייצור ידע

בגידה היא אסטרטגיה בקבלת החלטות שבה צד אחד מפר בבוטות – לצורך השגת מטרותיו – את האמון שרחש לו הצד השני. המושג באנגלית עבור "בגידה" הוא "betrayal", ובמקרים מסוימים ניתן להשתמש גם ב-"treason" כאשר מדובר בבגידה במדינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת הבגידה, משמעויותיה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: על הבגידה

מאז נובמבר 2022, לא יורדת המילה 'בגידה' מסדר היום הלאומי בישראל. המקרה הבולט האחרון הוא האשמתו של יאיר גולן בבגידה, אחרי שקבע כי: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", משפט שהדהד הרבה ברשתות הערביות והבינלאומיות… במאמר זה אנתח את המושג בגידה, ואת השלכותיו.

פנחס יחזקאלי: הגיעה העת לומר, נגד הנשיא משה קצב התנהל 'מסע ציד'!

אם יש אדם שדמותו הושחתה בציבוריות הישראלית, לבלי היכר וללא תרופה, הרי זו דמותו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. עדות לכך אני חווה בתגובות הדחייה והמיאוס של קוראים רבים לעצם העיסוק שלי בפרשה. אבל הגיעה העת ש'ירד לכולנו האסימון' לגבי האופן שבו מתנהלות חקירות במדינת ישראל, ואם כך 'טופל' נשיא המדינה, חישבו מה יקרה לכם, אם יגיע היום ותאלצו לפגוש בחוקרים…

גרשון הכהן: הסרט, 'שובו של מרטין גר', ומגבלות התבונה האנושית

מראשית עידן הנאורות, הרציונליזם נתפס ככלי המרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.

יוסף זהר: להיאבק באישומים בפשעים, שמעולם לא התרחשו

קריאת התורה של פרשת משפטים נפתחת במילים "וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם" (שמות כא, א). הרשעות שווא מערערות את יסודות הצדק. אך כאשר הפשע עצמו מעולם לא התרחש, העוול חמור אף יותר: אנשים חפים מפשע נידונים בגין עבירות שמעולם לא אירעו, וחושפים כשל מערכתי עמוק.

פנחס יחזקאלי: בזכות הנקמה

בעוד שהעולם המערבי מתנער מהנקמה, ומציג אותה לכאורה כבלתי ראויה, היא עדיין נוכחת, במובנים רבים, ומשמשת כאמצעי לשמירה על סדר חברתי ופוליטי. מערכת המשפט, תגובות של מדינות למתקפות ותחושת הצדק הציבורית מצביעים על כך שהנקמה – לעתים, במסווה של "עשיית צדק" – ממשיכה להיות מרכיב מרכזי במבנה החברתי האנושי. תחשבו עודד ליפשיץ. תחשבו שירי ביבס, ושני בניה הקטנים אריאל וכפיר…