מורכבות בניהול

[בתמונה: שער המהדורה הדיגיטלית של ישראל היום, 7/5/15. הכותרת: "בדקה ה- 90 יש ממשלה"] בדרמה הלקוחה כאילו מסיפור מתח, הצליח בנימין נתניהו להרכיב את ממשלתו הרביעית ברגע האחרון ממש: רק 90 דקות לפני תום המועד החוקי, בדרמה של כיפופי ידיים. האם זה מקרה? גם בתום הבחירות הקודמות לוותה הקמת הממשלה בדרמה, וגם אז זה הסתיים … להמשך קריאה

כישלון הסוקרים והמומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב- 9/11/16 הביאו שלל פרסומים בתקשורת, שניסו להסביר… לאחר כל טעות ניבוי במדגמי הטלוויזיה, מפנים פרשני הטלוויזיה אצבע מאשימה לסוקרים. ה'מומחים' מצידם מצטדקים בכך, שבדקו את המודלים שלהם, בחנו את תוקף הניבוי, ולא מצאו פגם בעבודתם המקצועית, כאילו יש קשר בתחום זה בין עבודה מקצועית לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים)… שהרי, בין שני גורמים יהיו לעולם שתי אפשרויות. על כן, יכולים המומחים לעבוד "נכון" ולהצליח; נכון ולהיכשל; לא נכון ולהצליח; ולא נכון ולהיכשל.

שינוי ארגוני מתחת לרדאר (Organizational change under the radar) הוא תהליך של רישות (נטוורקינג) ארגוני. קרי, שינוי, המבוצע בשקט ובאטיות בקשרי הגומלין של הארגון, ללא הצהרות על כוונות שינוי. זאת, במטרה לנטרל התנגדות לשינוי מצד בעלי עוצמה ארגונית, שיזהו סכנה למעמדם…

מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.

"סדר", שקט ורוגע מעולם לא אפיינו את התנהלות משפחת נתניהו, ושערוריות ציבוריות מלוות אותה ואת צוותי היועצים הקרובים, מתחילת הקריירה של ראש הממשלה בליכוד. מרגע ששרדה המשפחה את המשברים הראשונים, כל משבר נוסף רק מחזק אותה… בנימין נתניהו הפך, בהקשר של התנהלות רעייתו, ל- אנטי שביר! התופעה הזו קרויה בשפת המערכות המורכבות, בשם: "ההיגיון הפרדוקסלי של השבירות".

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Crossroads Foundation Photos לאתר flickr] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן] המאמר שלפניכם נכתב על ידי סגן אלוף ליאור רוגב, במסגרת עבודתנו המשותפת במכללה לביטחון לאומי של צהל. הוא עוסק בשתי טכניקות של ייצור ידע, למטרות ולהקשרים שונים: מבוא בשנים האחרונות מתרבים הארגונים שמשלבים … להמשך קריאה

[לתופעת הצלחת היתר באתר ייצור ידע, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * נתחיל עם העובדות: משה כחלון שינה לתמיד את שוק הסלולר, ושוק הסלולר שינה את חייו. הצלחת היתר … להמשך קריאה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי SteFou! לאתר flickr] [מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר-משיח] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] אחת היתרונות הגדולים של ניתוח רשתות ארגוניות הוא היכולת לאתר דפוסים קבועים בתוך ארגונים. מרגע שדפוס חוזר בכמות רבה של ארגונים בעלי מאפיינים זהים, ניתן להניח שיימצא גם בארגונים דומים אחרים. היתרון הזה … להמשך קריאה

עיקר הסכנה בשימוש בכלי של 'תכנון מול ביצוע' רובצת לפתחם של ארגונים ביורוקרטיים, שרובם מצויים במצב של קיפאון – סטגנציה, ומאופיינים בהיעדר חשיבה ובהתמכרות לטקסים. אצלם, הפכה סוגיית ה'תכנון מול ביצוע', עם השנים, לריטואל העומד בפני עצמו: מתפרסמים מסמכים מפורטים ונערכים טקסים שבהם נסקרת הפעילות (בעיקר 'הצלחות') ותוצאותיה. ניתוח מעמיק אין; וגם חשיבה, אין.