מורכבות בניהול

האם העובדה שקיימת מחוברות ארגונית – משמע, שכמות קשרי הגומלין גדולה יחסית ואיכותם מצוינת – מעידה על תהליכי קבלת החלטות אפקטיביים יותר?

מחוברות (Engagement) היא רמת המחויבות והמעורבות שיש לעובדים לארגונם ולערכיו. מחויבות עובדים היא מעין ברומטר המודד עד כמה העובד מחובר לארגונו. מחויבות זו קשורה להרגשתו של העובד לגבי עבודתו, ארגונו, מנהליו וחבר מרעיו העובדים. קיימים כלים ניהוליים מגוונים – וגם כלים דיגיטליים – לאבחון מידת המחוברות הארגונית ולהעמקתה.

משה מתוקף התבודדותו זכה להארה רוחנית עליונה. ברם, הארה זו הייתה בעוכריו, היות וקשה היה לו להתנתק ממנה. לכן, כשבא לדבר עם עמו, הוא נתן על פניו מסווה. הוא נאלץ להפסיק את השגתו העליונה ולרדת לקרקע המציאות. ללמדנו, שמנהיגות צריכה לרדת אל העם במובן החיובי של המילה. עליה להבין את מצוקות וקושי היום יום ולא לשפוט את מעשי העם ממגדל השן. זה הצורך לדבר ולהנהיג את העם בגובה העיניים; ומגובה זה, לנסות ולגרום לעם להתקדם ברמתו הרוחנית הכללית.

אם רק תזכירו את המילים 'חטיבת הדוברות' ליד איש משטרה, ישר תראו את החיוך שמתפשט על פניו… המלך הוא עירום. החטיבה הזו הפכה ל'קן צרעות' של מלחמת כל בכל. על תוצרים אין טעם לדבר… ואם משהו מצליח (ויש מה שמצליח!) זה תמיד קורה מהסיבות הלא נכונות! מי זוכר שרק לפני כמה שנים עשו את העבודה – בתבונה ובאפקטיביות – דובר ושני עוזרים? ברוכים הבאים לפרדוקס של 'שלטון הביורוקרטיה: המפכ"ל זקוק ליועץ תקשורת חיצוני בגלל יש לו חטיבת דוברות! כיוון שהיא לא מסוגלת לנפק את ה'סחורה', צריך לעקוף אותה באמצעים חיצוניים. אז למה היועץ לא מביא את הסחורה? זה כבר נושא למאמר אחר…

פורים ומגילת אסתר הם בית ספר נפלא לתורות המורכבות. המציאות המתוארת במגילת אסתר היא מציאות דינאמית המשתנה במהירות, ממש כמו בימינו אלה. היא בנויה נדבכים, וכל נדבך משנה את הכיוון שיצרו קודמיו ומעמיק את אי הוודאות. אנו רואים גם כי מומחים ויועצים אינם מסייעים להתמודדות עם אי הוודאות. להיפך: משתי ההחלטות האסטרטגיות שקיבל המלך בהשפעתם הוא מבקש לחזור…

המצדדים באסטרטגיה של אי תכנון גורסים כי אין טעם לתכנן; כיוון שעצם התכנון גורם נזק. זאת, כיוון שגם אם נקטין את מרווח אי הוודאות בעבודת תכנון קשה, עדיין הוא יהיה גדול דיו כדי להפוך את התכנון ללא רלוונטי; ולאלץ את המבצעים להתמודד עם תוצאות בלתי צפויות למכביר…

לפניכם סיפור חיים אמיתי – שסיפר לנו המדריך ההודי בעת סיורנו הנוכחי שם – על נישואיו. זה סיפור משעשע, אך יכול להוות שיעור בחשיבותה של גמישות ניהולית, וגמישות בחיים בכלל; וכמובן, הוא ממחיש את מציאות החיים המורכבת בהודו…

[בתמונה: כריכת חוברת 'מדד קלות עשיית עסקים' (Doing Business) לשנת 2017, שפרסם הבנק העולמי] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * כבר בחצי השני של המאה … להמשך קריאה

החל החל מה-16 בספטמבר 2024, השיקה גרמניה מחדש את ביקורת הגבולות הזמנית בכל גבולותיה היבשתיים, ומדינות אירופיות אחרות הולכות בעקבותיה. לעולם המערבי הסתבר, בדרך הקשה, שבעידן הנוכחי, גבולות פתוחים הופכים מדינות מפותחות לעולם שלישי. העולם השתנה והכיוון ברור: אמנת שנגן גוועת. מה הלקח?

אחת הטעויות הקשות – שמחירן עצום – היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה, לכך בתחום אכיפת החוק, הינה אימוץ הקוד האתי על ידי המשטרה ב- 1997. העיסוק בקוד לא היה כלל-ארגוני אלא של "משוגעים לדבר", שכאילו התעקשו לשנות במו ידיהם את המשטרה, ולגאול אותה מפגעי התרבות הארגונית שלה. זה היה סוג של פתרון לינארי, שיש לו, לכאורה, קשר ישיר בין הבעיה (תרבות של שקר, אלימות משטרתית וכדומה…) לפתרון (משמע, יטמיעו – מה אסור ומה מותר -ויחדלו מלעשות רע…)… את המחיר משלמת המשטרה עד היום!