האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
תופעת המנהיגות מוכרת לנו במסתורין האופף אותה: יש אנשים הנראים לנו כנטולי נתונים בסיסיים למנהיגות, אך לפתע בשעת מבחן הרואית, הם מתגלים כמנהיגים של ממש וכן להיפך. יש אנשים הנראים כמגלמים את כל התכונות הנדרשות למנהיגות, אך ברגע המבחן מותירים בנו אכזבה…
[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן] בעולם שהופך עוין לישראל, יותר ויותר, סברתי שנכון יהיה לאסוף את הכרזות הפרו ישראליות הטובות ביותר – גם כאלה שנוצרו בחול על ידי גורמים זרים, וגם כאלה שנוצרו במקומותינו – תחת קורת גג אחת… אתם מוזמנים להוסיף: כך למשל, הכרזה למעלה נוצרה בעקבות שרשרת הפיגועים בפאריז בנובמבר 2015, … להמשך קריאה
ב-6 בנובמבר פרסם חיים רמון מאמר במעריב, תחת השם: זו הדרך לשמור על ירושלים יהודית. רמון מציע פתרון מידי בירושלים, במתכונת רעיון ההיפרדות מהפלסטינים. במבט ראשון, אדם מן הישוב יטה להסכים עם הצעתו. לעין ישראלית ממוצעת, שלא העמיקה בנושא, ההצעה נראית לא רעה. היכן אם כן הבעיה?
זו האמת, שאיש לא יספר לכם, על היווצרות הפשע המאורגן בישראל…
בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"…
משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם – בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה – עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.
המאבק האלים הנוכחי עם הפלסטינים יכול היה להיות שעתו הגדולה של המשמר האזרחי כארגון מתנדבים לאומי, ושל משטרת ישראל כאכסניה הגדולה ביותר של מתנדבים בישראל. לצערי, הוא לא! אבהיר: אין כוונתי למסירות המתנדבים ולשעות הרבות שהשקיעו במהלך העימות הנוכחי, כמו בכל עת אחרת. כוונתי לארגון ולהבנתו – או לחוסר הבנתו – את תפיסת התפקיד שלו! … להמשך קריאה
שלושת הפרקים האחרונים בספר שופטים (יט-כא), משרטטים בזעקה, זוועה חברתית רבת פנים. התיאור החי במלוא צבעיו, במיקוד מפורט ואכזרי, יכול למשוך את התבוננותנו, אל גווני הגוונים של הסבל האנושי, החל במעמדן של נשים-פילגשים וכלה ברוע האנושי בשיאי ביטויו…
יצחק רבין לא חתר תחת הסדר החוקי-היררכי, הקובע לדרג המדיני סמכות בלעדית בהכוונה ובהחלטות. אבל מרום ניסיונו המעשי, הצביע על חיוניות הממד הקוגניטיבי, המחייב לקיים בין הדרגים שיח כן ונוקב של אחריות משותפת. התופעה דומה במידה רבה לברור המתקיים בין יזם לבין ארכיטקט. אם הארכיטקט אינו יותר ממתווך ניהולי בין היזם לבין הפועלים, אפשר לוותר עליו. הזיקה בין היזם לבין הארכיטקט רחוקה מלהיות אינסטרומנטלית גרידא. כך גם לגבי הזיקה שבין הדרג המדיני לצבאי…
הברכות בהן זוכים אברהם וצאצאיו בסיפור העקדה, עומדות בניגוד בולט לחורבן שבסוף סיפור סדום ועמורה – ואם במכוון ואם לא – מבהירות, מי מבין שני הערכים – הצייתנות או המחאה – נעלה יותר בעיניו של אלוהים…
