האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
ההיסטוריה איננה חוזרת אבל הדפוסים בה חוזרים גם חוזרים. הזקנים שבינינו זוכרים את בגידת צרפת בישראל ערב מלחמת ששת הימים (ראו פירוט בהמשך). צרפת הייתה ספק הנשק העיקרי של ישראל והטלת אמברגו עליה ערב פרוץ המלחמה, הבהירה ברגע את טיבן של בריתות של מדינות קטנות עם מעצמות, בעיקר מעצמות דמוקרטיות, שנוטות לבגוד – מסיבות שונות – בבעלות בריתן הרבה יותר ממעצמות לא דמוקרטיות…. ויש גם לקח בסוף המאמר…
בתרבות שלנו, מנהיג המשנה את דעתו ואינו עומד מאחורי הבטחותיו, נתון במקרים רבים להתקפות על אישיותו מצד בוחריו המאוכזבים, על שאינו עומד מאחורי הבטחות שבגינם הצביעו בעדו. מנהיג דעתן, המבין שהנסיבות מחייבות אותו לערוך שינויים בחבילת הבטחותיו, חייב למצוא נימוקים טובים שירצו את המאוכזבים – אם חפץ הוא בתמיכתם כך. בתרבות המזרח זה אחרת…
ביום העצמאות 2018, ראה אור ספר המתאר את התקופה הסוערת והדינאמית, שבה התגבשה התרבות הפוליטית של ישראל; ובו נוצרה מסגרת היחסים המאפיינים את היחסים, שבין הדרג המדיני עם הדרג הצבאי: "מחולשה לחלישה – הפיקוח הפוליטי על הכוח הצבאי, במעבר מיישוב למדינה" לד"ר עמיר בר אור; שראה אור ב- 2018 בהוצאת נבו…
תרבות פוליטית היא אופייה של החברה או התרבות הארגונית של חברה/מדינה: אוסף העמדות, הערכים, הרגשות, המידע והכישורים פוליטיים בקרב אזרחיה, ובעלי התפקיד שבתוכה, המספק את הנחות היסוד והכללים השולטים בהתנהגות במערכת הפוליטית, ומשפיע – על התנהגות אזרחיה ומנהיגיה במערכת הפוליטית, בארגונים הצבאיים ובשירות הממשלתי – לאורך שנים, כמו בתכתיב גנטי….
סביב למדינת ישראל, הולכת ומתהווה מגמת איום חדשה בשיטת לחימה החותרת בהגיונה לעקיפת תחומי העליונות המסורתיים של צה"ל. האיומים העלולים להתפתח לאחר נסיגה, למול רצועת החוף הצרה, חמורים במשמעויותיהם מאלה שהתקיימו לפני יוני 1967. נותרה השאלה שאין לה הסבר: כיצד קורה שטובי בוגרי מערכות הביטחון לוקים בעיוורון אסטרטגי כמעט כרוני?
ניתן למנות שלוש סיבות להוצאת החיילים האמריקאים מסוריה: פוליטית, גאו-אסטרטגית וכלכלית. בכל מקרה, עבור ישראל זוהי זוועה אסטרטגית!
אני קורא את יללות השבר של חברי משמאל, לנוכח נסיעתם הצפויה של ראש הממשלה (שר החוץ, שר הביטחון, שר הבריאות ושר הקליטה) ואשת ראש הממשלה לטקס השבעתו הקרוב של נשיא ברזיל, מצקצק לעצמי בחוסר אמון משפשף את העיניים, וחושב שכולכם ירדתם מהפסים…
פיגועי עופרה וגבעת אסף מזכירים את קביעת אב בית הדין הצבאי לערעורים, בפרשת אלאור עזריה, כי "לא ניכרה ידו של מפקד שינחה את הנוכחים כיצד לפעול. לא ניתנו לאיש, גם לא למערער, פקודות מסודרות איך להתנהל בזירה"…
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' (וקצת תוספות), בנושא תורת הביטחון הישראלית, המכונה אצלנו תפיסת ביטחון – ושרלוונטיים לסוגיה זו – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה…
הדיון הציבורי הישראלי חייב להתבסס על נתונים ועובדות ולא על ספינים ומשאלות לב. כשפרשנים מכובדים מברברים את עצמם לדעת, באולפני הטלוויזיה ובעיתונות, על דברים שלא בדקו לעומקם, הדבר משפיע על היכולת לנהל דיון ציבורי ממשי!
