פנחס יחזקאלי: להציל את עם ישראל, דרך המיטה

לא העקרונות והמוסר מנצחים – במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' – כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם… לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות…

גרשון הכהן: האסטרטגיה של המלך אחשוורוש

מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?

גרשון הכהן: ההתיישבות כמומנטום של מאבק לאין קץ…

פיתוח ההתיישבות כמומנטום של מאבק לאין קץ היה ביטוי בהגות תנועות הפועלים החלוציות, לתפיסת עולם כוללת, שבמסגרתה, מה שנראה כמצב שלום, הוא תוצאה רגעית של שיווי משקל במערכת מורכבת ודינאמית, המתעצבת ומתהווה בכל רגע מחדש מתוך איזונים בין כוחות מנוגדים. את יסודות ההיגיון הזה ניתן למצוא גם אצל אויבינו, במה שמכונה באסלאם: ׳אל-מוקאמה׳…

אמציה חן: להתכונן למלחמה שבשער

ללא מחויבות ליזום ו"להעתיק את המלחמה אל שטח האויב…", ובשל הדחקת העובדה, שישראל מצויה במלחמה מתמשכת – והנגזר מזה, בחובתו ואחריותו לניהול המלחמה – החליט רא"ל משה לוי ז"ל, להוריד מעליו (כרמטכ"ל) את גלימת המפקד היוזם, בהמתנה להנחיות הדרג המדיני! שלא נתבלבל, המדובר בו ובכל מפקדי צה"ל שבאו אחריו!

דן מרידור: המעשה הצבאי והתכלית המדינית

האם העולם מוכן למלחמה מול התשה ולטרור כמו פיגועי ה-9 בנובמבר 2001? האוגדות, הטנקים והגרעין לא תמיד עוזרים. לפי דעתי, הסיכון היום הוא באמת גלובלי, כמו שהעולם הוא גלובלי. אנו נהנים מאוד מפתיחת הגבולות, מהנמכת הגדרות ומהנגישות חסרת התקדים לאינפורמציה ולממון. הטכנולוגיה עוברת דרך האינטרנט, ובין הגבולות המעבר הוא קל. אנחנו צריכים להבין גם את הסכנות…

פנחס יחזקאלי: משטרה – ה'שעיר לעזאזל' הנצחי של הפוליטיקאים…

אחד מתפקידי המשטרה, הלא פורמליים – בדמוקרטיה וגם בדיקטטורה – הוא לשמש בעת הצורך, חיץ בינם לבין ההמון. משמע, מפקדי המשטרה הם 'השעירים לעזאזל' הפוטנציאליים של הפוליטיקאים. כשמרגישים הפוליטיקאים את תער הגרזן קרב את צווארם, הם מקריבים מפקדי משטרה להמון, בתקווה שהסערה תשכח…

גבריאל בן דור: אסטרטגיית ההתשה בתפיסת הביטחון הישראלית

אין לנו תורה מגובשת דיה בעניין ההתשה. החשיבה הביטחונית ההיסטורית שלנו לא חזתה מצבים, בהם יכפו עלינו מלחמת התשה ממושכת, שלא נוכל להימלט ממנה, לא באמצעות כלים מדיניים ולא באמצעות כלים צבאיים של המרה והסלמה. אל לנו להיות תוכים, שמצטטים משפטים מלפני 30 שנה…

יעקב שחם: עידן משפטי הראווה

בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית…

אמציה חן: להפוך את ערפל המלחמה, לבן ברית

בליל ה- 12/13 לחודש מרץ 1979 – במהלך מלחמת ההתשה, לפני 49 שנים – עמדתי על הגדה המזרחית של תעלת סואץ, כשלצידי חמש עשרה מלוחמי פלוגה ג' בסיירת "שקד", ובראשם המ"פ משה/מוסה אברהמי. המתנו ללוחמי השייטת, שעסקו בחיבור כבל בין גדות התעלה. היה זה האחרון בשלבי ההכנות ל'מבצע סרג'נט'…

דן שיפטן: הלקח המצטבר של הניסיון הישראלי במלחמות התשה

את התמונה הכוללת של שנות המאבק – בין ישראל לערבים – ראוי לבחון, קודם כל, על-פי השורה התחתונה, הבוחנת את מעמדה של ישראל בסופן. למרות שלוש מלחמות כוללות (1948, 1967, 1973) ושמונה מלחמות מוגבלות, שהיו כרוכות באסטרטגיה של התשה, השתנו יחסי הכוחות הכוללים, באופן דרמטי, לטובת ישראל…