מורכבות בביטחון לאומי

לפניכם קומץ אמות מידה, החיוניות לכל צבא; למעט – מסתבר – בצה"ל שלנו…

מדינת-ישראל היא התגשמות מופלאה, אולי המופלאה ביותר במאה העשרים, של חלום לאומי. אין שום סיבה שלא נצליח באופן דומה, ואף טוב מכך, במאה השנים הבאות. לאחר מכן נחליט מה הלאה…

להבדיל מרוב המדינות הדמוקרטיות, שבהן עמידות השלטון, נשענת על מסורת של אחריות אישית, שקיפות, ויעילות במידתה, אין אחריות אישית בממסד הציבורי בישראל (כולל צה"ל והמשטרה); זולת קביעתה של וועדת חקירה, לאחר כשל מהותי; מה גם שהפער באיכות תפקודו של המגזר הפרטי, לזה שמתקיים בממסד הציבורי, מתרחב והולך…

הדיפ סטייט במיטבו נוצר בתורכיה הכמליסטית, וממנה היגר, בפורמט מעוות, למדינות מוסלמיות נוספות במזרח התיכון. בגרסה המזרח תיכונית, הוא קשור, בעיקר, לצבא; שנמצא, לכאורה, מעל הפוליטיקה, ונחלץ להגן על שלום הציבור בכל פעם שהפוליטיקאים מגדישים את הסאה, או שההמון גורר את המדינה לכאוס…

תוך מספר שנים מתום המלחמה, ירד, כדברי וינסטון צ'רצ'יל, "מסך הברזל" על אירופה, שהביא לניתוקה ולבידודה של חלקה המזרחי מיתר חלקי היבשת. במישור הארגוני, התבטאו השינויים הראשונים ב- 1946 בהחלפת ראש ה- .M.G.B, מרקלוב (Merkulov), בגנרל אבאקומוב (Abakumov), אשר בתקופת המלחמה עמד בראש הארגון .S.M.E.R.S.H…

כאשר אתה מאבד תקווה, כאשר אתה לא מאמין שיש עתיד לילדים שלך, יש שני דברים שביכולתך לעשות: ראשית, אם אתה יכול, אתה עובר לארץ אחרת שבה אתה מאמין שיש תקווה לילדיך. או, אם אתה לא מאמין שאתה יכול לעזוב, אתה חי בהווה, ומטביע את עצמך באוכל, בשתייה, ומידי פעם גם בעשן סיגריות, לאות מחאה… אין שום תקווה לשום דבר אחר!

רק חולה רוח ואו שונא עצמו ומולדתו, או סתם מאמין בכוכבים, יכול להתעלם מהעיסוק בסוגיות הביטחון, כדי להבטיח את שלום משפחתו. קל וחומר להיותו פתח תקווה בלעדי לשיח בין המחנות – בכלל זה ליבון סוגיית מיומנותו של צה"ל לקראת המלחמה.

המערכה שלנו והמערכה העולמית נגד הטרור הן לא אותה מערכה, אבל יש מידה רבה של שילוב, שקשור לארצות הברית. היא לא צריכה להילחם בשבילנו. האתוס הישראלי הבסיסי צריך להיות שאנחנו נלחמים. דיבורים על ברית הגנה עם ארצות הברית אינם נכונים מבחינה ערכית, אבל טוב שתתנהל המערכה העולמית הזאת, ובמקביל המערכה שלנו, ויהיו ביניהן קשרי גומלין…

עד סיום מלחמת העולם השנייה, לא הצליח ה- .N.K.V.D להקים בשטחה של גרמניה מערכת מודיעינית ראויה לשמה. עם זאת, פעילות מודיעינית לאיסוף מידע על גרמניה, שנוהלה בשטחן של מדינות אחרות הייתה מוצלחת בהרבה. הרוסים קטפו פירות הילולים מחברי השלוחות שלהם באנגליה ובארצות הברית. כך למשל נראה, שלא היה פרט טכני לו נזקקו המדענים הרוסיים בבניית פצצת האטום שלהם, שלא סופק על ידי המודיעין!